טייס קרב (ספר)
.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
אנטואן דה סנט-אכזופרי  |
| שפת המקור |
צרפתית |
| סוגה |
רומן |
| הוצאה | |
| הוצאה |
הוצאת גלימאר |
| תאריך הוצאה |
1942 |
| סדרה | |
| הספר הבא |
הנסיך הקטן |
  | |
טייס קרב (בצרפתית: Pilote de Guerre) הוא רומן אוטוביוגרפי מאת אנטואן דה סנט-אכזופרי, שהתפרסם לראשונה בשנת 1942. הספר מתאר את המשימה המודיעינית "האבסורדית" שאליה נשלח במהלך מלחמת העולם השנייה. פרקי הספר הם כרוניקה של צבא ומדינה בהתמוטטות, לצד זכרונות ילדות אישיים של סנט-אכזופרי. הספר תורגם לעברית פעמיים, תחילה בידי חיים גליקשטיין בשנת 1950, ובהמשך בידי גדעון טיקוצקי בגרסתו השלמה, בשנת 2009.
רקע היסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנטואן דה סנט-אכזופרי נולד ב-29 ביוני 1900 בעיר ליון בצרפת למשפחת אצולה כפרית. בן שלישי מבין חמישה ילדים, לאביו הרוזן אנטואן מארי רוז'ה דה סנט-אכזופרי ולאמו מארי דה פונסקולומב. בהגיעו לגיל ארבע, בעקבות מות אביו, משפחתו ירדה מנכסיה וסנט-אכזופרי הועבר לפנימייה קתולית ואחריה לפנימייה צבאית. לאחר סיום לימודי האדריכלות בשנת 1921 בבית הספר הלאומי הגבוה לאומנויות היפות (École des Beaux Arts"") התגייס לצבא הצרפתי. במקביל לשירותו הצבאי הוציא רישיון טיס אזרחי. לאחר שחרורו הצטרף למאמץ התעופה הלאומי כטייס דואר, ובהמשך כמפקד תחנת ביניים בקו שבין צרפת לצפון אפריקה. במהלך הישיבה הממושכת בתחנה כתב את יצירותיו הראשונות. בזמן מלחמת העולם השנייה, עם כיבוש צרפת, סנט-אכזופרי גלה לניו יורק וסייע במאמצי התעמולה של בעלות הברית, בקריאה להצטרף למלחמה בנאציזם. בקיץ 1944, על אף גילו המבוגר, התעקש לחזור לטייסת שלו, ששרידיה סופחו לצבא האמריקאי. עם הצטרפותו לכוחות בעלות הברית בצפון אפריקה ובדרום איטליה, שב לבצע גיחות בשמי צרפת הכבושה. ב-31 ביולי יצא למשימה ולא שב: מטוסו נעלם ואת שרידיו גילו מעל חופיי מרסיי רק בשנת 2000.
הקשר היסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלחמת העולם השנייה החלה ב-1 בספטמבר 1939 עם פלישתה של גרמניה לפולין. זמן קצר לאחר מכן, צרפת ובריטניה הכריזו על מלחמתן בגרמניה. במאי 1940, לאחר כיבוש הולנד ובלגיה, הגרמנים פלשו לצרפת מצפון דרך הרי הארדנים בדרך שנחשבה עד אז לבלתי עבירה. זו התאפשרה באמצעות הטנקים הגרמנים. הכיבוש נפתח בעקיפת קו מאז'ינו, קו הגנה של הכוחות הצרפתים, ומשם הגרמנים התקדמו לכיוון פריז. החלקים הכבושים סופחו ישירות לרייך הגרמני ובתוך שישה שבועות נכבשה צרפת כולה. במהלך הכיבוש, כדי להימלט מהנאצים החלה "הבריחה הגדולה" (בצרפתית: L'exode) ובמהלכה רבבות מצפון צרפת עזבו את ביתם ונדדו בשיירות אינסופיות דרומה. סנט-אכזופרי, שצפה בנדידה מלמעלה בעת טיסותיו תיאר אותה בספרו זה כ"סירופ שחור אינסופי". מנגד, חלקה הדרומי של צרפת נשלט על ידי הגנרל פטן (Petain) שעמד בראש ממשל צרפת של וישי. ממשל וישי נחשב לכאורה כאזור חופשי בעל אוטונומיה צרפתית, אך בפועל היה "ממשלת בובות" של הגרמנים. הפילוג בין המתנגדים לכיבוש (שחלקם אף ברחו לארצות הברית, שווייץ ועוד) לבין משתפי הפעולה יצר שסע גדול בחברה הצרפתית.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלילת הספר מגוללת את קורות טיסתו של סנט-אכזופרי לעיר אראס ב-23 במאי 1940, משימה מבצעית של חיל האוויר הצרפתי שנמשכה כמאה דקות. העלילה כתובה בגוף ראשון ובלשון הווה על אף שנכתבה כשנתיים לאחר התרחשותה. הטיסה הייתה משימה מודיעינית שמטרתה להתחקות אחר התקדמות הגייסות הגרמניים. סנט-אכזופרי מתאר משימה זו כאבסורדית וכחסרת כל היגיון. לדבריו, המפקדה שולחת את החיילים למשימות התאבדות חסרות תוחלת: "צוותי האוויר מוקרבים כמו כוסות מים המושלכות על דליקת יער" (עמ' 16). בין תיאוריו השונים של ההכנות לטיסה, ותפעול המטוס בזמן אמת, סנט-אכזופרי נודד במחשבותיו לנושאים מנושאים שונים, בהם מצבה של האומה הצרפתית, והרהורים פילוסופיים על אודות טבע האדם. כטייס, נזדמן לו להיות בעל פרספקטיבה מיוחדת במינה על המלחמה מכיוון שהוא חזה גם בנעשה בעורף כשראה את רבבות האנשים נמלטים, ומנגד היה נוכח גם בחזית כטייס קרב. בנוסף לתובנותיו הכלליות על מהות האדם, לאורך העלילה סנט-אכזופרי משבץ זכרונות רבים מילדותו. למשל כשהוא מתאר את משאלתו שהציוד יתגלה כמקולקל והמשימה לא תוכל להתבצע הוא נזכר בתשוקתו כילד להיעדר מיום לימודים בבית ספרו. לבסוף הוא קובע כי בדיוק כפי שכילד התחרט לבסוף על היעדרותו, כך גם כטייס במלחמה הוא מוותר על תשוקתו הילדותית וניצב אל מול המשימה, שהרי "אין לצפות לכלום ממשימה מוחמצת" (עמ' 40).
ההומניזם המתבטא ביצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכתיבתו של סנט-אכזופרי משתקפת עמדה הומניסטית מובהקת. בפרקים 26–27 בספר, הכתובים כמעין מסה פילוסופית-תאולוגית, סנט-אכזופרי מנסח מעין מניפסט הומניסטי חדש. בפרקים אלה הוא מציע סינתזה של התפישה הנוצרית, השמה דגש על החסד והערבות ההדדית, יחד עם הנאורות הצרפתית שמדגישה את ערכי הפרט והחירות של היחיד: "התרבות שלי, יורשת האל, עשתה כל איש אחראי כלפי כל בני האדם, ואת כל בני האדם אחראים כלפי כל אחד ואחד" (עמ' 152). הדגשת האותיות הראשונות של המילים "אל", "אדם" "חירות" "חסד" ו"קהילה" ממחישה את השילוב המוצע בין האינדיבידואליזם והחירות, לערבות הדדית וחסד.
הקשר לנסיך הקטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]"הנסיך הקטן", ספרו המפורסם ביותר של סנט-אכזופרי וספר הילדים היחיד שכתב, יצא לאור באפריל 1943, כשנה לאחר שהתפרסם הספר "טייס קרב". חלק מן הסוגיות הנידונות ב"טייס קרב" באופן ישיר מיוצגות במרומז ב"הנסיך הקטן", דוגמת סכנת צמיחת עצי הבאובב, העשויה לסמל את איום השתלטות המשטרים הפשיסטיים על העולם. ניתן לפרש את "הנסיך הקטן" כמימוש צוואת אחיו הקטן של סנט-אכזופרי המופיעה ב"טייס קרב". רגע הפרידה מאחיו הגוסס שנכתב לאחר הרהוריו במשמעות המוות, מדגיש את חד הפעמיות של המוות. בצוואתו הוריש לו את צעצועיו וביקש ממנו לכתוב את מילותיו האחרונות: "כשהגוף מובס, מתגלה העיקר. האדם אינו אלא צומת של יחסים" (עמ' 119). על רקע שיירות המוני בני האדם הנודדים מפריז דרומה ומותם של אזרחים וחיילים רבים, מומחשת ב"טייס קרב" תחושה של אובדן זהות. תחושה זו חש סנט-אכזופרי כשהביט על ההמון ממעוף הציפור כטייס וגם בעת כתיבת שני הספרים, הרחוק בגלות בארצות הברית. לעומת זאת, הייחודיות של מות האח מבטאת את סדר העולם למענו הוא נלחם, בו יש משמעות לחייו ומותו של יחיד. "הנסיך הקטן" מגלם את דמותו של האח והסיפור מהווה פגישה מחודשת של השניים לפני פרידתם בסופו. "הנסיך" הקטן מתמקד בדברים הקטנים, הסמויים מן העין ועובר במהלכו ממערכת יחסים זו לאחרת. העמדת האדם והיחסים במרכז מהווה אנטיתזה לקרירות המלחמה המכנית ובכך ממלאת את הצוואה.
תגובות לפרסום הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר התפרסם לראשונה בפברואר 1942 בארצות הברית זמן קצר לאחר הצטרפותה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה. הספר סיפק לקהל האמריקאי הסבר משכנע להתגייסות ארצות הברית למערכה מתוך עמדה הומניסטית-אוניברסלית. לאחר פרסומו הניו יורק טיימס הכתיר את "טייס קרב" כ"תשובת העולם החופשי למיין קמפף של היטלר". בצרפת, תחת רישיון הצנזורה הצרפתית, להפתעת רבים הספר התפרסם בדצמבר 1942 (להרחבה בספרה של ז'יזל ספירו). ההשוואה המרומזת של גייסות הפשיסטים עם שוק עבדים, והתייחסותו אל הטייס ז'אן ישראל היהודי כ"אחד האמיצים ביותר והצנועים ביותר" עוררה תגובות קשות ובעלות אופי אנטישמי נגד הספר. בעיתונים ששיתפו פעולה עם הגרמנים נכתבו כותרות כגון: "סנט-אכזופרי להצלתם של ישראל והמלחמה היהודית" והספר שנחשב בעיני השלטון כאנטי-נאצי נאסר להפצה בצרפת ועותקיו הוחרמו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנטואן דה סנט-אכזופרי, הנסיך הקטן, תרגם מצרפתית: אריה לרנר, עם עובד, 1982.
- אנטואן דה סנט-אכזופרי, טייס קרב, תרגם מצרפתית והוסיף אחרית דבר: גדעון טיקוצקי, ספריית פועלים, 2009.
- יפה ברלוביץ'. "'הנסיך הקטן' צוואה על קו הקץ: ארבעים שנה ל'הנסיך הקטן' לאנטואן דה סנט-אכזיפרי", מאזנים, גיליון 3, מרס ינואר 1993, עמ' 42–45.
- אמוץ גלעדי. "נסיך, פליט, טייס, כומר". הארץ, "תרבות וספרות", 11 בספטמבר 2009: עמ' 4.
- דן דאור. "מכה קלה בכנף". ידיעות אחרונות, 7 לילות 7 באוגוסט 2009, עמ' 24.
- טיקוצקי, גדעון. "הנסיך הקטן" - שבעה פרקי מסע, הוצאת הקיבוץ המאוחד ,1998.
- משה סקאל. "כוויה נישאת ברוח". הארץ, "ספרים" 17 בפברואר 2010, עמ' 16.
- Gisèle Sapiro, La Guerre des écrivains, 1940-1953, Fayard Paris, 1999, p.307.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טייס קרב/מכתב לבן ערובה, באתר הוצאת הקיבוץ המאוחד
- להיכן נעלם הטייס אנטואן דה סנט-אכזופרי?, באתר אנציקלופדיה אאוריקה
- טייס קרב, באתר OCLC (באנגלית)