טייסת 2 (חיל האוויר המלכותי)
"מגני הצבא" "Hereward" | |
פרטים | |
---|---|
מדינה | הממלכה המאוחדת |
שיוך | חיל האוויר המלכותי |
סוג | טייסת קרב רב-משימתית |
בסיס האם | לוסימות', מוריי, סקוטלנד |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 13 במאי 1912 – הווה (112 שנים) |
מלחמות |
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה |
נתוני היחידה | |
כלי טיס | יורופייטר טייפון |
פיקוד | |
יחידת אם | להק 1 |
טייסת II (AC) היא טייסת קרב רב-משימתית של חיל האוויר המלכותי המפעילה מטוסי יורופייטר טייפון.
הטייסת היא מהוותיקות ביותר בחיל האוויר המלכותי ונחשבת לבכירה מבין טייסות החיל, מאז הקמתה כטייסת בגיס התעופה המלכותי ב-1912 היא לקחה חלק בכל המערכות והמלחמות העיקריות וזכתה על כך ב-19 תוארי קרב. לאורך ההיסטוריה שלה הפעילה הטייסת מספר רב של כלי טיס שונים וכיום מפעילה מטוסי יורופייטר טייפון מבסיס האם שלה בלוסימות', סקוטלנד.
הטייסת היא אחת מארבעת הטייסות הקרב המרכיבות את מערך כוח התגובה המהירה (QRA).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טייסת מס' 2 הוקמה ב-13 במאי 1912 בפארנבורו, המפשייר, כאחת משלושת הטייסות המייסדות של הגיס התעופה המלכותי. הטייסת הייתה בין הראשונות שטסו מעבר לתעלת למאנש לתוך צרפת עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, כאשר סגן משנה הארווי-קלי היה לטייס הראשון שהנחית את מטוסו על אדמת צרפת. במהלך המלחמה, הטייסת ביצעה בעיקר משימות סיור, כשהיא מטיסה מגוון מטוסים שונים כולל ה-B.E.2. טיס הטייסת, לוטננט ויליאם רודס-מלהאוס, היה לאיש צוות האוויר הראשון בהיסטוריה שעוטר בצלב ויקטוריה[1], כאשר באפריל 1915 הוא שנפצע קשה במהלך הפצצת עמדות אויב, הצליח לעמוד במשימה ולהחזיר את מטוסו ובהמשך מת מפצעיו.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה צוידה הטייסת במטוסי וסטלנד לייסנדר, היחידה נאלצה להתפנות מצרפת לבריטניה במהלך הפינוי דנקרק במאי 1940. לאחר שחזרה לבריטניה, עברה הטייסת לתפקיד סיור, וביצעה סיורי יום לאורך חופי בריטניה במטרה לאתר פשיטות אוויריות גרמניות[2]. באוגוסט 1941 החלה הטייסת לטוס במשימות סיור טקטיות ברמה מצומצמת בשמי צרפת הכבושה וארצות השפלה כשהיא מפעילה מטוסי קרטיס P-40 וורהוק תוצרת ארצות הברית, בשנת 1942 אלה הוחלפו במטוסי P-51 מוסטנג. הטייסת מילאה תפקיד מכריע בהכנות לפלישה לנורמנדי, וסקרה את החומה האטלנטית. ביום הפלישה עצמו פעלה הטייסת במשימות תצפית ארטילרית להפצצה ימית של מטרות גרמניות לאורך הביצורים[2], הטייסת סיפקה גם את תצלום האוויר הראשון של רגע הנחיתה[1].
לאורך רוב המלחמה הקרה הוצבה בגרמניה המערבית תחת פיקוד חיל האוויר המלכותי גרמניה. בשנים 1946–1950 שכנה הטייסת בבסיס האוויר ונסטורף, סקסוניה התחתונה כשהיא מטיסה מטוסי סופרמרין ספיטפייר XIX; בשנים 1952–1953 בבסיס חיל האוויר המלכותי גוטרסלו עם מטוסי גלוסטר מטאור ושוב בשנים 1961–1970 עם מטוסי הוקר האנטר; אז הועברה בהדרגה החל מדצמבר 1970 לבסיס חיל האוויר המלכותי לארברוך כשהיא מחליפה את מטוסייה במטוסי מקדונל דאגלס פנטום FGR.2[3]. ב-1976 הועברה הטייסת למטוסי ספקט יגואר בתפקיד סיור טקטי וב-1988 הועברה למטוסי פאנאוויה טורנדו, איתם לקחה הטייסת חלק במלחמת המפרץ ב-1991. עם סיום הלחימה במזרח התיכון, לאחר 20 שנות שירות בלארברוך ו-47 שנות הצבה מעבר לים, הועברה הטייסת לפיקוד פיקוד התקיפה של חיל האוויר המלכותי והוצבה בבריטניה בבסיס חיל האוויר המלכותי מרהאם.
במשך 24 השנים בהם הטיסה הטייסת מטוסי טורנדו, היא לקחה חלק בין היתר במלחמת אפגניסטן ומלחמת עיראק ובהמשך גם הוצבה בבסיס חיל האוויר המלכותי אקרוטירי ולקחה חלק במערכה כנגד דאעש (כחלק מהמלחמה בעיראק (2013–2017)). אחרי הצבה אחרונה באפגניסטן ב-2014, עברה הטייסת ב-1 באפריל 2015 לבסיס חיל האוויר המלכותי לוסימות' בסקוטלנד וקלטה מטוסי יורופייטר טייפון כטייסת החמישית בחיל האוויר המלכותי לקלוט את המטוס החדיש[4].
מטוסי הטייסת לאורך השנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
B.E.1 ו-B.E.2
(1912–1917) -
בריסטול F.2
(1920) -
וסטלנד לייסנדר
(1938–1940) -
P-51 מוסטנג
(1944–1946) -
סופרמרין ספיטפייר
(1956–1960) -
גלוסטר מטאור
(1950–1956)
-
סופרמרין סוויפט
(1956–1960) -
הוקר האנטר
(1960–1971) -
פנטום FGR.2
(1970–1976) -
ספקט יגואר
(1976–1988) -
פאנאוויה טורנדו
(1988–2015) -
יורופייטר טייפון
(2015–כיום)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמוד הטייסת באתר חיל האוויר המלכותי.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 II (AC) Squadron, חיל האוויר המלכותי
- ^ 1 2 J. Rickard, No. 2 Squadron (RAF): Second World War, History of War, 24 באפריל 2007
- ^ II (AC) Squadron History - The German Years, חיל האוויר המלכותי (ארכיון)
- ^ משרד הביטחון, New Typhoon squadron announced, הממשלה הבריטית, 13 בדצמבר 2013