טיטוס מאנליוס טורקוואטוס (קונסול 235 לפנה"ס)
| לידה |
279 לפנה״ס? רומא העתיקה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
202 לפנה״ס (בגיל 77 בערך) | ||||
| מדינה |
רומא העתיקה | ||||
| |||||
  | |||||
טיטוס מאנליוס טורקוואטוס (לטינית: Titus Manlius Torquatus) היה קונסול ומצביא רומאי במלחמה הפונית השנייה ולפניה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא נבחר לקונסול בפעם הראשונה ב-235 לפנה"ס, יחד עם גאיוס אטיליוס בולבוס (C. Atilius Bulbus). בשנת כהונתו הכניע את יושבי סרדיניה ונתכבד בטריומף. הקונסולאט הראשון שלו נזכר לדורות, מאחר שבמהלכו היו שערי מקדש יאנוס סגורים – סימן לשלום ממנו נהנו הרומאים, דבר אשר לא אירע על פי המסופר מאז מלכותו של נומה פומפיליוס.[1]
ב-231 לפנה"ס נבחר טורקוואטוס לקנסור יחד עם קווינטוס פולביוס פלאקוס (Q. Fulvius Flaccus), אך נאלץ לפרוש בשל אותות מבשרי רעות שראו האוגורים. הוא נבחר לקונסול בפעם השנייה ב-224 לפנה"ס, יחד עם פלאקוס, והשניים ניהלו בהצלחה מלחמה נגד הגאלים בצפון איטליה. טורקוואטוס ופלאקוס היו שני המצביאים הרומאיים הראשונים שחצו את הנהר פו.[2]
טורקוואטוס היה ידוע בקפדנותו הקדומה והחמורה יתר על המידה (priscae ac nimis durae seritatis), תכונה אותה ירש מאבותיו.[3] כשנשאל לדעתו אם יש לפדות תמורת כופר כסף את החיילים הרומאים שנשבו בעקבות מפלת קאנאי (216 לפנה"ס), התנגד לכך נמרצות. שנה אחר כך, ב-217 לפנה"ס, נשלח לסרדיניה כדי להחליף את הפראיטור קווינטוס מוקיוס, מושל הפרובינקיה שחלה ולא יכול היה למלא תפקידו; הוא דיכא את המרד שפרץ בסרדיניה בהנהגת המפסיקורה ובעידודם וסיועם של הקרתגים. ב-212 לפנה"ס היה מועמד למשרת פונטיפקס מקסימוס, אך נוצח על ידי פובליוס ליקיניוס קראסוס (Publius Licinius Crassus) הזוטר ממנו, ובמקום זאת נבחר למשרת איידיל קורולי. העם רצה לבחור בטורקוואטוס לקונסול שנת 210 לפנה"ס, אך הוא סירב לקבל את המשרה המכובדת. שנתיים אחר כך (208 לפנה"ס) מונה לדיקטטור, כדי לנהל את אספת הקנטוריות ולעמוד בראש המשחקים הגדולים שנדר לערוך הפראיטור מרקוס איימיליוס.[4]
הוא מת בשנת 202 לפנה"ס.[5]
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהחיבור William Smith (editor), Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, 1867(הקישור אינו פעיל), הנמצא כיום ברשות הציבור.