לדלג לתוכן

טיוטה:תמ"א 6

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תמ"א 6 (תוכנית מתאר ארצית מס' 6) היא תוכנית מתאר ארצית שנחתמה בשנת 1975 ומטרתה להוות בסיס מדיניות לתכנון ופיתוח אזורי פריפריה בישראל, תוך מיקוד בהגדלת האוכלוסייה בגליל ובנגב. התוכנית נועדה לתת מענה לצרכים דמוגרפיים, כלכליים וחברתיים ולסייע בפיזור האוכלוסייה באופן שמפחית את העומס במרכז הארץ ומחזק את האזורים הפריפריאליים של ישראל. תוכנית זו היא חלק מסדרת תוכניות מתאר שמטרתן לקדם פיזור יעיל של האוכלוסייה ולחזק את הכלכלה והתשתיות בגליל ובנגב.

מרכיבי התכנית:

  1. תחזיות גידול אוכלוסייה: התוכנית כוללת תחזית גידול אוכלוסייה על פי קצבי ריבוי שונים, ומציעה פתרונות לפיתוח דמוגרפי שיאפשרו ניהול נכון של המשאבים והפחתת עומסים במרכזים הצפופים.
  2. קידום מגורים ותשתיות: קביעת יעדי בנייה והקצאת משאבים לפיתוח תשתיות מגורים, תעסוקה, חינוך ובריאות. התוכנית שואפת ליצור בסיס לתושבים חדשים ובמקביל לתמוך בתשתיות התומכות קהילות מבוססות קיימות.
  3. פיתוח כלכלי: קידום תעשיות, אזורי מסחר וחקלאות כחלק מהמאמץ ליצור מקומות תעסוקה ולתמוך בצמיחה כלכלית מקומית.
  4. פיזור אוכלוסין: יצירת תנאים שמעודדים אזרחים לעבור מהמרכז לאזורים אחרים כמו הגליל והנגב, דרך תמריצים כלכליים ויצירת מקומות עבודה, המותאמים ליכולות האזוריות.
  5. שמירה על סביבה ונופים: שמירה על משאבי טבע ונופי הארץ, בעיקר באזורים בעלי חשיבות אקולוגית בגליל ובנגב.

השפעה והמשך יישום: תמ"א 6 מהווה עד היום אחד מהעקרונות המנחים לפיתוח תשתיות ותכנון עירוני בפריפריה, ותרמה רבות להגדלת האוכלוסייה באזורים אלו.