לדלג לתוכן

טיוטה:רון אדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה ציבורית על רון אדם. אתם מוזמנים להשתתף בעריכתה.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה ציבורית על רון אדם. אתם מוזמנים להשתתף בעריכתה.

רון אדם (נולד ב-1962 בבאר שבע) וגדל בחיפה. הוא דיפלומט, עיתונאי והיסטוריון. כיהן כשגריר ישראל ברואנדה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריו של רון, רחל ומרדכי אדם, היו שורדי השואה.

אמו נולדה בבודפשט ב-1935, בגיל 9 נלקחה באפריל 1944 למחנה הריכוז ברגן-בלזן, אך ניצלה לאחר כמה חודשים תודות לרכבת קסטנר, רכבת ההצלה שארגן ישראל קסטנר. רחל, בשמה דאז, Eva Frankel, הייתה נוסעת מספר 404.

אביו מרדכי ברח מעיר הולדתו בלגרד ושהה ביערות בבריחה מהחיילים הנאצים ביוגוסלביה ובאיטליה עד שהגיע עם אחותו ואביו לשוויץ.

לאחר לימודיהם בירושלים ונישואיהם ב-1956 נענו הוריו לקריאתו של דוד בן גוריון ובחרו לעבור לנגב וליישב את העיר באר שבע, שם נולדו רון ואחיו דרור. הם עברו לחיפה בעקבות עבודתו של האב בחברת רפאל.

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוקטורט בהיסטוריה במסגרת החוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה (2020), מוסמך בחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה. את עבודת המחקר שלו לתואר שלישי כתב רון אדם בתחום תולדות הציונות. המחקר מתאר את "מאמצי הדיפלומטיה הציונית בין השנים 1920 ו-1939 בז'נבה מול חבר הלאומים". אדם בוגר סמסטר מיוחד באוניברסיטה העברית בירושלים בתחום הכלכלה הגלובאלית במסגרת קרן אדמונד דה רוטשילד.

פעילות דיפלומטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רון מילא שורה של תפקידים במהלך כ-35 שנה במשרד החוץ כולל: נציג ישראל לוועדת הכספים של האומות המאוחדות בניו-יורק, מנהל מחלקת האו"ם, סגן השגריר למוסדות האו"ם בז'נבה, שליח מיוחד של משרד החוץ לנושא אנרגיה, הנציג הקבוע הראשון של ישראל ליד הסוכנות בינלאומית לאנרגיות מתחדשות באבו-דאבי, ושגריר ישראל ברואנדה.

מרבית חייו התגורר בירושלים, ולאחר פרישתו ממשרד החוץ עבר להתגורר בתל-אביב.

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 החל את עבודתו במשרד החוץ במסגרת קורס צוערים. הוא נבחר לעבוד בלשכת מנכ"ל משרד החוץ, אורי סביר, ובהמשך (1992-1996) בצמוד לשר החוץ דאז שמעון פרס. במסגרת תפקידו זה, שימש רון בין היתר מזכיר הוועדה המשותפת ישראלית-פלסטינית "ועדת הפיקוח וההיגוי" שפעלה על סמך סעיף XXVI להסכם הביניים ופקחה על יישום הסכמי הסכמי הביניים (1995).

בשנת 1996 סייע לשגריר המיוחד למדינות המפרץ, ברוס קשדן, להדק את היחסים של ישראל עם קטר ועומאן.

השירות באו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998 החל רון פעילותו סביב ארגון האו"ם, כאשר יצא לשירות במשלחת ישראל, שליד מטה האו"ם בניו יורק, ושימש חבר ועדת הכספים של האו"ם מטעם מדינת ישראל (עד 2002). עם שובו לישראל שימש במשך 4 שנים מנהל מחלקת האו"ם (ארב"ל 2) במשרד החוץ, והיה אחראי על יחסי ישראל עם מועצת הבטחון והעצרת הכללית, תחת שרת החוץ דאז ציפי לבני. בתקופה זו (2006) אומצה החלטת מועצת הבטחון 1701. במסגרת תפקיד זה יזם רון פעולות רבות כדי להביא לקירוב והבנה של ישראל את האו"ם, תחת מזכ"ל האו"ם דאז, קופי ענאן.

בין היתר יזם את הקמת פרויקט הסימולציה לתלמידים וסטודנטים בישראל מודל האו"ם, את כניסתו לישראל של יוזמת האו"ם לאחריות חברתית וסביבתית Global Compact, ייצוא ישראלי לכוחות השלום של האו"ם, יזם חוק סיוע חוץ (שלא עבר בסופו של דבר).

אדם יזם את החלטת העצרת הכללית של האו"ם (שאומצה ב-1 נובמבר 2005) וקבעה בין השאר את יום השואה הבינלאומי (2005), אשר חל מאז מידי שנה בעולם ב-27 בינואר. הוא זכה בזכות זה לפרס צוות מצטיין ממנכ"ל משרד החוץ רון פרושאור.

רון הוא גם  הדיפלומט הישראלי הראשון ששימש יושב ראש ועדה באו"ם, כשבשנת 2007 היה יו"ר ועדת CPC של האו"ם המאשרת את תכנית העבודה של הארגון. על מינוי זה רון קיבל ברכה מיוחדת מטעם הקונגרס האמריקאי (H.Res.624 — 110th Congress). 

בין השנים 2008-2012 שימש כסגן השגריר לאו"ם ולארגונים בינלאומיים בז'נבה. במסגרת זו ייצג רון את ישראל בארגון הבריאות העולמי, ארגון העולמי לתקשורת, ארגון העבודה העולמי ועוד.  

שליח מיוחד לנושא אנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מציאת מאגרי גז בישראל, בנה רון תפקיד חדש במשרד החוץ – שגריר מיוחד לנושא אנרגיה. במסגרת זו קידם את פיתוח מאגר לוויתן על ידי הצגת החיבור המשמעותי בין יצוא עתידי של גז ישראלי ויחסי החוץ של ישראל עם שכנותיה. הוא כתב חוות דעת שהוגשה לבג"צ וסייעה לבית המשפט לאשר בסופו של דבר את מתווה הגז לאחר התיקונים ולאחר שבוטל ב-2016. רון עסק גם בנושא אנרגיה מתחדשת ושימש ראש הנציגות של ישראל לסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה מתחדשת (IRENA) באבו-דאבי (2104-2016). במסגרת זו הביא לישראל את הניסיון שנצבר בעולם בתחום האנרגיה המתחדשת עד אותה תקופה, ושיתף את הגורמים השונים בישראל שעסקו בנושא. בשנים 2012-2014 הוא גם ניהל מחלקת OECD הארגון לשת"פ ולפיתוח כלכלי ועסק ביישום המחוייבויות של ממשלת ישראל לאחר כניסתה לארגון היוקרתי בשנת 2010.

שגריר ישראל ברואנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019 מונה רון לשגרירה הראשון של ישראל ברואנדה. בכך הקימה ישראל את השגרירות ה-10 שלה באפריקה, בקיגאלי. כשגריר שמואמן לרואנדה בלבד, עסק רון בפיתוח היחסים עם מדינה זו בתחומי החקלאות, הכלכלה, הטכנולוגיה, התרבות, החברה והתיירות. בשנת 2019 חנך השגריר אדם בנוכחות מנכ"ל משרד החוץ דאז, יובל רותם, את מרכז מש"ב.

למצוינות ולימוד חקלאי הגדול ביותר בעולם סמוך לעיר הבירה קיגאלי, הוא זכה להערכה רבה במטה בירושלים ובקרב צמרת השלטון ברואנדה. הערכה זו באה לידי ביטוח בין היתר בכך שניתן לו הכבוד לתת שם לגורילה, במסגרת הטקס השנתי המכונה Kwita Izina (2019) בו מעניקים אנשי מפתח מרואנדה ומהעולם שמות לגורילות שנולדו באותה שנה.  רון סיים כהונה ארבע וחצי ברואנדה באוגוסט 2023 והוחלף על ידי עינת וייס.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבא אבן – מדינאי ודיפלומט (הוצאת כתר, 2003).