טיוטה:פסק דין מעריב נ' ארנון מוזס
רע"א 3007/02 יואב יצחק, מעריב נ' ארנון מוזס, מיכל מוזס הוא פסק דין של בית המשפט העליון העוסק בערעורם של העיתון "מעריב והעיתונאי יואב יצחק להתרת פרסום תחקיר עיתונאי על מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס. ערעורם התקבל ובאוקטובר 2002 פורסם התחקיר.
סכסוך הגירושין והתחקיר אודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף שנות ה-70 ארנון מוזס נישא למיכל, ולזוג נולדו ארבעה ילדים. כעבור כעשרים שנות נישואים נפרדו בני הזוג ובהמשך התגרשו, כשהם מנהלים הליכים משפטיים, שהחלו בארצות-הברית ונמשכו בבתי-משפט לענייני משפחה ברמת-גן ובראשון-לציון. הדיון בבתי-המשפט לענייני משפחה התנהל בדלתיים סגורות.
לארנון מוזס נודע שהעיתונאי יואב יצחק עומד לפרסם בעיתון "מעריב" כתבת-תחקיר אודותיו, ובכלל זה להתייחס להליכים המתנהלים בינו לבין אשתו. הוא פנה לבית-המשפט לענייני משפחה בראשון-לציון וביקש, מכוח סעיף 70(א) לחוק בתי המשפט, לאסור פרסום הנוגע באופן ישיר ועקיף לכל ההליכים בינו לבין אשתו, לרבות ההליכים בארצות-הברית והליכי הבוררות.
פסק הדין בבית המשפט לענייני משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השופט שמואל בוקובסקי מבית המשפט לענייני משפחה הוציא, במעמד צד אחד, צו האוסר לפרסם את התחקיר. יואב יצחק ו"מעריב" הגישו בקשה לביטול הצו וטענו כי הכתבה אינה עוסקת בענייני המשפחה של המשיבים, אין בה כל אזכור או התייחסות לילדי המשפחה; אין בה כל פגיעה במרקם היחסים של המשפחה; וכי הכתבה נוגעת אך לאופן התנהגותו והתנהלותו הציבורית של ארנון מוזס, ובכלל זה יחסיו עם רשויות אכיפת החוק במדינה והשימוש שהוא עושה במעמדו ובתפקידו כמוציא-לאור של העיתון "ידיעות אחרונות" לשם קידום מטרותיו האישיות. בית-המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה, והותיר את הצו על-כנו. עם זאת, בית-המשפט התיר לפרסם את עצם קיומם של הליכים משפטיים בין בני הזוג מוזס.
בין השאר נימק השופט בוקובסקי את החלטתו:
- המחוקק קבע חריגים לכלל הבסיסי של הדיון הפומבי ... העילות הינן רשימה סגורה. כדי לסטות מעקרון הפומביות יש להוכיח קיום עילה. ... משמדובר בסכסוך במשפחה קבע המחוקק כנקודת מוצא את ההיפך מעקרון פומביות הדיון, נקודת המוצא כעת היא כי הדיון הוא בדלתיים סגורות והחריג הוא, על-פי החלטת בית-המשפט, דיון פומבי. ... מול זכות הציבור לדעת עומדת זכות האדם שלא תיפגע פרטיותו ... לאור זאת יש לפרש באופן מרחיב את סעיף 68(ה) לחוק בתי המשפט אשר נועד להגן על הזכות לפרטיות באותם מקרים בהם זכות זו ראויה להגנה מיוחדת ומקרים אלו הינם סכסוכים במשפחה.
פסק הדין בבית המשפט המחוזי
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצחק ו"מעריב" ערערו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, וזה דחה את הערעור, אך התיר לפרסם את דבר קיומה של חקירה משטרתית על חשד שארנון מוזס ניסה לפנות אל השופט באמצעות אחר ולשוחח עמו מחוץ לכותלי בית-המשפט בעניינים הקשורים להליכים בין הצדדים. השופטת יהודית שטופמן נמקה בפסק דינה:
- החסיון שהטיל המחוקק על ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה, אכן נועד לאפשר למתדיינים ... "לפתוח את סגור ליבם", להתבטא בפתיחות ובכנות, אף בעניינים רגשיים קשים. יש לקבל את הפרשנות לפיה ענייני המשפחה עליהם חל איסור הפרסום לפי סעיף 68(ה) לחוק בתי המשפט, מוגדרים באופן רחב היקף בחוק בתי המשפט לענייני משפחה וכוללים נושאים רבים.
- ...
- משהתקיימו הליכים מקבילים גם בישראל, אינני סבורה כי יש רלוואנטיות לשאלה האם התקיימו הליכים במקום אחר בו לא הוטל עליהם איסור פרסום. משהתקיימו הליכי בישראל, אך סביר הוא שיוטל עליהם איסור פרסום, בדומה לכל הליך אחר המתקיים בבית המשפט לענייני משפחה.
- ...
- בוררות אשר מקורה בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה "חוסה" בצילו של בית המשפט לענייני משפחה, ויחולו עליה הוראות סעיפים 68 ו-70 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, שאלמלא כן, תמצא מסוכלת מטרת המחוקק.
פסק הדין בבית המשפט העליון
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצחק ו"מעריב" הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, וזה קבע כי התכנים המובאים בתחקיר אינם עוסקים בדיון שהתקיים בבית המשפט בדלתיים סגורות, אלא עניינים חיצוניים לדיונים שהתקיימו בבית-המשפט לענייני משפחה כגון:
- עזיבת מיכל מוזס את הארץ
- הגשת תביעת מזונות בארצות הברית כנגד ארנון מוזס, אי תשלום המזונות והוצאת צו מעצר בארה"ב כנגדו.
- סטטוס הויזה לארצות הברית שקיבלה מיכל מוזס
- קשרים בפרקליטות המדינה שהפעיל ארנון מוזס לצורך השבת ילדיו
- הסכמת הצדדים להעביר את הסכסוך להכרעת בורר, השופט בדימוס מאיר שמגר
ולכן אין בפרסומם פגיעה בפרטיות חיי המשפחה של בני הזוג מוזס או ילדיהם. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, התיר את פרסום מלוא הכתבה, וחייב את בני הזוג מוזס לשלם ליצחק ול"מעריב" ויואב יצחק שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך 40 אלף ש"ח.[1]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רע"א 3007/02 יואב יצחק ואחרים נ' ארנון מוזס ואחרים, ניתן ב־30 בספטמבר 2002
- החמקן של המדינה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 באוקטובר 2002
- עו"ד צבי נח, פומביות הדיון מעל הכל - פרשנות לפס"ד שהתיר לפרסם את הכתבה על נוני מוזס, באתר גלובס, 1 באוקטובר 2002
- אמיר הלמר, ביהמ"ש העליון אישר פרסום התחקיר על נוני מוזס: בין הפרטים שייחשפו - חקירה כנגד מוזס בגין ניסיון להטיית משפט, באתר TheMarker, 30 בספטמבר 2002
- שמואל דקלו, הותר לפרסום: ארה"ב הוציאה בעבר צו מעצר נגד ארנון מוזס, באתר גלובס, 30 בספטמבר 2002
- אמיר הלמר, העליון אישר ליואב יצחק ול"מעריב" לפרסם כתבת התחקיר על נוני מוזס, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2002
- פורסם תחקיר "מעריב" על מו"ל "ידיעות אחרונות", באתר וואלה, 18 באוקטובר 2002
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עינב בן יהודה, נוני מוזס פנה לבית המשפט - מסרב לשלם חלקה של אשתו לשעבר בהוצאות המשפט כנגד יואב יצחק ו"מעריב", באתר וואלה, 3 באפריל 2003
קטגוריה:פסקי דין של בית המשפט העליון קטגוריה:2002 בישראל קטגוריה:מעריב קטגוריה:חופש העיתונות