טיוטה:סובייקטיביות מרובעת

סובייקטיביות מרובעת הוא מונח מתקדם לתאר דעה סובייקטיבית אשר מתבססת על דעה סובייקטיבית אחרת, ובכך אדם כלשהו עלול לבסס את הסובייקטיביות שלו בתור עובדה אשר נכונה תמיד, ולטענת אותו אדם, הסובייקטיביות המרובעת שלו היא אך ורק סובייקטיבית, אפילו אם היא מבוססת על סובייקטיביות אחרת שאיננה עובדתית, מבחינתו אותה סובייקטיביות אחרת מיוחסת כאל עובדה שנכונה תמיד ובכל מצב.

לדוגמה: אדם אשר יש לו סובייקטיביות לאכול רק תפוחי עץ, בגלל שלדעתו האישית הם הפרי הכי טעים, כתוצאה מכך הוא יפתח דעה סובייקטיבית חדשה שבה הוא טוען שלדעתו רק תפוח הוא פרי טעים, בעוד כל שאר הפירות הם אינם טעימים כלל, ולכן, לדעתו הסובייקטיבית המרובעת, צריך לגדל אך ורק תפוחי עץ, מאחר שמנקודת המבט שלו, הוא מתייחס לדעה הסובייקטיבית שלו בתור עובדה שנכונה תמיד שהיא: ״תפוחי עץ הם הפרי הטעים היחידי!״.

השפעתה של הסובייקטיביות המרובעת

אנשים רבים הם סובייקטיבים מרובעים בכך שהדעות שלהם מתבססות על סובייקטיביות אחרת שלהם אשר מיוחסת בתור עובדה קיימת ואובייקטיבית שנכונה לכלל בני האדם. כך אנשים נוטים לאמוד בחוסר את הדעות של אנשים אחרים, מאחר שמנקודת המבט שלהם, מי שמביע עמדה מנוגדת הוא אדם חסר ידע אשר לא מכיר את העובדות בשטח, בעוד אותן ״עובדות״ הן חסרות כל ביסוס ועילה של נכונות, והן אך ורק משקפות את הדעות הסובייקטיביות של אותו אדם.

הסובייקטיביות המרובעת גורמת לאדם להאמין בדעה האישית שלו כאל אמונה מבוססת ועובדתית, אף על פי שהיא אך ורק דעה אישית, הסובייקטיביות המרובעת משתקפת כדעה על סמך האמונה של אותו אדם בדעות סובייקטיביות אחרות שלו או של אחרים אשר להן יש כביכול אמת מבוססת היטב ועובדתית ומדוייקת ללא שום סתירות מאחוריהן, כאשר בפועל אין ולא קיימים ביסוסים ועובדות כלל וכלל.

אמונה כשלעצמה עלולה אף היא להשתקף כסובייקטיביות מרובעת, כך, אנשים מאמינים, נוטים לחשוב שאם לדעתם הסובייקטיבית אלוהים אכן קיים, והוא אכן מתואר כפי שהוא בתורה , אזי שהוא עובדה מוכחת וקיימת ללא כל סתירה ועוררין, ועל כך המאמינים מבססים סובייקטיביות חדשה - הרינה הסובייקטיביות המרובעת - אשר גורמת לאותם מאמינים להאמין שאלוהים שומר עליהם תמיד, ושהוא מקשיב להם, זאת דעתם הסובייקטיבית המרובעת על בסיס הסובייקטיביות שמיוחסת כאל עובדה נכונה ומוכחת, כאשר בפועל אין לה שום ביסוס, אם כי חוסר ביסוס לא בהכרח מוכיח האם סובייקטיביות מסויימת היא שגויה או לא, מאחר שאף הסובייקטיביות כשלעצמה היא מצב פילוסופי תקין ומקובל ונכון.

אך אמונה סובייקטיבית בקיומו של אלוהים, היא איננה צריכה להוות בסיס לעבודת אלילים, שאותה עבודת אלילים היא בסופו של דבר ההתממשות של הדעה הסובייקטיבית המרובעת על ההגיון של אותו אדם שפועלת בלוגיקה של: ״אם לדעתי אלוהים קיים מאחר שאמרו לי שלהתפלל אליו יגרום לדברים טובים לקרות, ואם קרה משהו טוב, ולפני כן התפללתי לאלוהים , אז סימן שאלוהים אכן קיים ולא שיקרו לי על הנחת הייסוד שאלוהים קיים״. קיומו של אלוהים הוא אמונה סובייקטיבית, האמונה שצריך לפעול בדרכים שונות כדי להתחבר רוחנית לאלוהים היא דעה סובייקטיבית נוספת, אך הצבת העובדה שאלוהים קיים כעובדה אמיתית ללא היטל של ספק, ולכן זאת גם כן הסיבה שצריך לשמה להתפלל לאלוהים - זאת סובייקטיביות מרובעת.