טיוטה:ניהול מחזור חיי מוצר
ניהול מחזור חיי מוצר מתייחס לשני מונחים, שתיאורם באנגלית זהה אך הקיצורים והמשמעות שונים:
- ניהול מחזור חיי מוצר (באנגלית, "Product Lifecycle Management" ומקובל להשתמש בקיצור "PLM") הוא תהליך של ניהול הידע ההנדסי במחזור החיים של המוצר משלב הרעיון, דרך שלבי תכן, תכן מפורט, ייצור, שיווק ומכירות, שירות ומיחזור או סילוק.[1] המתודולוגיה משלבת אנשים, נתונים, תהליכים ומערכות עסקיות ומטרתה לספק מידע על המוצר בארגון המייצר את המוצר לרבות בארגון המורחב הכולל את ספקי המשנה.[2]
- ניהול מחזור חיי מוצר בתחום השיווק (PLC) - מתייחס לניהול ההיבט המסחרי של מחזור חיי המוצר בשוק, משלב החדירה לשוק ועד לדעיכת המוצר. המודל מתייחס לנושאי עלויות, תמחור ואמצעי השיווק והמכירה המתאימים לכל אחד מהשלבים.
בהרבה חברות קיים התפקיד של "מנהל מוצר" האחראי לשני ההיבטים שלעיל. באנגלית המונחים הם: Product Manager, Program Manager, Account Manager כאשר האבחנה ביניהם משתנה מחברה לחברה. תפקיד זה דורש ידע מקיף, יחסי אנוש מצויינים, יכולת למידה מהירה ובדרך כלל מוכנות לנסיעות רבות למגוון יעדים בעולם.מנהלי מוצר מגיעים בדרך כלל ממחלקות הפיתוח, ממחלקות השיווק או ממחלקות בקרת איכות.
הרעיון של מחזור החיים של המוצר (PLC) הוצע עוד מימיו הראשונים של תחום השיווק כענף אקדמי והוא מקובל על רוב חוקרי השיווק (אך לא כולם). מושג ה-PLC מתייחס לקטגוריות מוצרים. עם זאת, ניתן ליישם אותו, עם כמה התאמות, על מותגים, טכנולוגיות, עסקים, תעשיות, חברות ואפילו רעיונות. [3]Rogers (1962) הגדיר את ארבעת שלבי ה PLC: השקה, צמיחה, בגרות ודעיכה. הוא טען שכל קטגוריות המוצרים המוצלחות יעברו את השלבים הללו, אם כי בקצבים ובעוצמות שונות. מוצרים לא מוצלחים יידחו על ידי השוק זמן קצר לאחר ההשקה. הוא גם תיאר את עקומת S של מכירות ורווחים כפונקציה של הזמן. [4]Rogers (1995) הרחיב את המודל והתייחס להיבטים רבים של המעברים בין השלבים, ולהערכה כמותית של רמות האימוץ בכל שלב. [5]Levitt (1965) הדגיש את התועלת של PLC ככלי חיזוי שיכול לספק השלכות ניהוליות של רמות המכירות והרווח כאשר מוצר עובר בשלבים השונים של חיי המוצר. [6]Hofer (1975) טען שהמשתנה הבסיסי ביותר בקביעת האסטרטגיה העסקית המתאימה הוא שלב מחזור חיי המוצר והתאמת החלטות ניהוליות לשלבב בו המוצר נמצא.
מערכות לניהול מחזור חיי מוצר מהוות את אחד הנדבכים של טכנולוגיות המידע בארגון יצרני העוסק בפיתוח מוצרים. מערכות המידע הנוספות כוללות: מערכות לניהול קשרי לקוחות (CRM), ניהול הספקים וניהול שרשרת האספקה (SCM), וכן ניהול פנים ארגוני, תכנון משאבים ארגוניים וניהול הייצור (ERP). [7]
שלבי מחזור החיים של מוצר, מתודולוגיה וטכנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אין לראות ב-PLM רק מוצר תוכנה, אלא מתודולוגיה הכוללת אוסף של כלי תוכנה ושיטות עבודה המשולבים יחדיו. קיימים פתרונות תוכנה רבים שנועדו לתמוך ולארגן את השלבים השונים של מחזור החיים של המוצר. מספר ספקי תוכנה מכסים את כל טווח הנושאים המקושרים ל PLM בעוד שאחרים מיישמים רק תתי תחומים הנסקרים להלן. יש לציין כי סיווג הפשטני לא בהכרח מייצג את רמת המורכבות הקיימת. בתחומים רבים קיימת חפיפה או חפיפה חלקית בין מוצרי תוכנה שונים של ספקים שונים, אשר לרוב צמחו מתוך תת-תחום מסוים והתפשטו למתן פתרונות בהיבטים נוספים של התהליך.
בין המטרות המרכזיות של מערכות PLM ניתן לציין את מטרת איסוף וניהול הידע בו ניתן לעשות שימוש חוזר בפרויקטים אחרים, וכן את הצורך לתאם פיתוח במקביל בו זמני של מוצרים רבים. אף על פי ש-PLM מזוהה בעיקר עם ניהול משימות ונתונים הנדסיים, ובפרט פיתוח מוצרים חדשים (NPD), קיימת התייחסות לפעילויות נוספות לרבות פעילויות שיווק כגון ניהול תלקיט מוצרים (פורטפוליו) (PPM). ישנם מספר מודלים של מחזור חיי המוצר, רובם דומים למדי. להלן מוצג מודל אופייני המוכוון למוצרים (בעלי היבט פיסי), שלבים דומים אופייניים גם למוצרי תוכנה או לאספקת שירות.
החלק העיקרי של PLM הוא תיאום וניהול של: נתוני הגדרת המוצר, לרבות שינויים הנדסיים, ניהול ושחרור רכיבים, ניהול תצורה של המוצר שמשמעותה ניהול של גרסאות (וריאציות) מוצר שונות, ניהול מסמכים וניהול התצורה של המסמכים ומהדורותיהם, ניהול פרויקטים, משאבים, תכנון והערכת זמנים וסיכונים.
תחומי PLM
[עריכת קוד מקור | עריכה]הליבה של מערכות ה-PLM (ניהול מחזור חיי מוצר) היא ניהול מרכזי של כל נתוני המוצר, כאשר הטכנולוגיה מאפשרת גישה למידע וידע לכל הצרכנים של מידע זה (אנשי פיתוח, יצור, רכש, לוגיסטיקה וכיוצא בזה). PLM כדיסציפלינה משלבת כלים כגון כלי תיב"מ, וניהול נתוני מוצר (PDM), וכן שיטות, ותהליכים לאורך כל שלבי החיים של המוצר. [8] שילוב שמהותו לא רק טכנולוגיה אלא גם אסטרטגיה עסקית. [9]
מערכות ונושאים עיקריים המשולבים במערכות PLM :
- כלי הנדסת מערכות
- כלי תכן הנדסי ועיצוב המוצר (CAx) Computer-aided technologies))
- ניהול נתוני מוצר (PDM) וכלי ניהול תצורה
- כלים לניהול תהליכי חתימות (שחרור מסמכים) (Workflow management system)
- כלים לתכן תהליך הייצור (Computer-aided manufacturing)
- כלים לניהול תהליך הייצור (Manufacturing process management)
- ניהול תיקי המוצר
הנדסת מערכות מתמקדת במתן מענה לדרישות, ולצרכים העיקריים של הלקוחות, ובתיאום תהליך עיצוב המערכות על ידי המעורבים בכל התחומים הרלוונטיים למוצר (כגון: מכניקה, אלקטרוניקה, תקשורת, תוכנה ועוד). כלי התכן ההנדסי משמשים ליצירת המידע ההנדסי כגון כלי התיב"מ וכלי פיתוח תוכנה. כלי ניהול נתוני מוצר הם כלים המשולבים בכלי הפיתוח ומשמשים לניהול ושמירה על נתוני המוצר וכן כוללים את הפונקציונליות הנדרשת לניהול תצורה של המידע (לדוגמה מהדורות מסמכים). כלי ניהול תהליך החתימות משמשים לאישור ושחרור מסמכים כחלק מתהליך העברת המידע ההנדסי מהפיתוח ליצור. כלים לתכן תהליך היצור הם לרוב חלק מחבילות כלי התכן וכוללים יכולות סימולציה והעברה של המידע אל כלי היצור עצמם (למשל יצירה אוטומטית של קוד התכנות G-code במכונות היצור (CNC). מרבית הכלים הנדרשים לניהול תהליכי היצור כלולים גם בתוכנות ERP, וקיימת חפיפה בין הכלים. כלים לניהול תיקי מוצר מתמקד בהקצאת משאבים, מעקב אחר התקדמות מול תוכנית פרויקטים, בפיתוח פרויקטים חדשים.
מערכות PLM כוללות לרוב פונקציונליות ניהול מתאימה בכל הנושאים, וכן ממשקים למערכות מקבילות בעלות יכולות חופפות.
שלבי מחזור חיי מוצר
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימות גישות שונות להגדרת השלבים במחזור החיים של המוצר. הסדר המדויק של האירועים והמשימות משתנה בהתאם למוצר ולתעשייה, אך באופן כללי ניתן לשם הפשטות להציג את השלבים באופן סדרתי. נקודת המפתח בתהליך הן: הגדרת רעיון, אישור הפרויקט, הקפאות תכן ותחילת יצור, תחילת אספקות. יתר על כן, תהליך התכן הוא תהליך איטרטיבי בעל חזרות מרובות, שכן לעיתים יש לעדכן את התכן בשל אילוצי הייצור או בשל דרישות סותרות. פעמים רבות בשלבים שונים יש אף לחזור ולעדכן את התכן הקונספטואלי הראשוני. בהתאמה התהליכים העיקריים הם[10]:
- פיתוח רעיון למוצר
- אפיון דרישות
- תכן קונספטואלי
- תכן
- תכן מפורט
- אימות וניתוח (סימולציה)
- תכן כלים
- מימוש
- תוכנית ייצור
- ייצור
- הרכבה
- בדיקת האיכות
- שרות
- מכירה ואספקה
- תמיכה
- תחזוקה
- חלפים
- הוצאה משימוש
- מיחזור
- סילוק
שלב 1: רעיון למוצר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדמיין, לאפיין, לתכנן, לחדש
השלב הראשון הוא שלב פיתוח הרעיון וההגדרה של דרישות המוצר הרצוי. בהתאם לסקרי שוק, דרישות הלקוחות, ודרישות של גופים רגולטוריים. במקביל לאפיון הדרישות הראשוני מבוצע שלב התכן הקונספטואלי, הגדרת ההיבטים הפונקציונליים העיקריים של המוצר, האספקטים האסתטיים והפרמטרים הטכניים העיקריים. קונספטים מסוימים של מוצר עשויים לחייב פיתוח של טכנולוגיות חדשות, אותן יש להביא לרמת בשלות מספקת לפני המעבר לשלב הבא.
שלב 2: תכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]לתאר, להגדיר, לפתח, לבחון, לנתח ולאמת
בשלב זה מתחיל תהליך הפיתוח והתכן המפורט של המוצר. שלב זה עשוי לכלול תחומי ההנדסה רבים, לרבות: מכונות, אלקטרוניקה (מערכות משובצות מחשב), חשמל, תוכנה. במוצרים בתחומים ספציפיים עשוים להתווסף תכן אדריכלי, תעופה וחלל, כימיה, פיזיקה, רפואה, ועוד. יחד עם ההגדרה של הגאומטריה בפועל, מבוצע ניתוח של רכיבים ומכלולים. משימות התכן כוללות ניתוחים, סימולציה, אופטימיזציה ואימות במגוון רחב של היבטים: ניתוחי חוזק, קינמטיקה, דינמיקה, דינמיקת נוזלים, מעבר חום, הרעדה, עמידות לתנאי סביבה, ריאקציות כימיות, לוגיקה, ועוד. ניתוחים אלו מתבצעים באמצעות מגוון רחב של כלים הנדסיים ייעודיים. בהמשך מבוצעים ניסויים, ובדיקות אב טיפוס, עד לשחרור מפרטי הייצור המלאים. שלב זה עשוי לכלול עיצוב מחדש ושיפור של מוצרים קיימים. מטלה הנדסית נוספת בשלב זה היא הגדרת רכיבים נרכשים (בפרט מכניים ואלקטרוניים) והגדרת מקורות הרכש לרכיבים אלו.
שלב 3: מימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]לייצר, לרכוש, לבנות, להרכיב, למכור ולספק
לאחר שלב התכן בו הוגדרו רכיבי המוצר ושיטות הייצור, מגיע שלב הנדסת הייצור. בשלב זה מוגדר סדר פעולות היצור, בחירת הכלים והמכונות בהם יש לבצע את היצור וההרכבה, וכן סימולציות אופטימיזציה ובדיקה של פעולות יצור (למשל מסלול כרסום וקצב הפעולה של הכרסום בעיבוד שבבי). במקביל למשימות הנדסת היצור ובעקבותיהן פעולות הייצור, מבוצעות פעולות רכש של רכיבים ומכלולים שהם חלק מהמוצר. המידע המגיע מן הספקים אף הוא מידע הנדסי מנוהל. לרוב מידע זה ינוהל במערכת ERP. לבסוף מבוצעות פעולות שיווק, מכירות ואספקה ללקוח.
שלב 4: שירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לתמוך, לתקן, לתחזק
ניהול כולל של המידע הנדרש לשירות, תיקון ותחזוקה, על ידי הגורמים הטכניים. לרבות ספרות אחזקה ושימוש, תמיכה בשימוש, הגדרת וניהול חלפים, רישום וביצוע תיקונים.
שלב 5: מיחזור וסילוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]למחזר, לסלק
השלב הסופי של מחזור החיים. בשלב זה המוצר סיים את פעולתו והוא הופך לפסולת או עובר מיחזור. מטרות המחזור במקרים אלו היא לבצע שימוש מחודש במוצר, או לפרקו למרכיביו ולבצע בהם שימוש חוזר, או להפוך אותו לחומר גלם לשימוש חוזר, ואם לא ניתן אז לפחות להשתמש בו כמקור אנרגיה. פעולות המיחזור בפרט אלו הקשורות לשימוש חוזר בחומר הגלם מחייבות תכן של מוצר חדש.
נושאי ניהול בתהליך
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקשורת, שיתוף פעולה, תיעוד
השלבים לעיל אינם מבודדים, ואנשים ומחלקות מבצעים את משימותיהם בשיתוף פעולה. כמו כן, הפרויקט מקושר לפרויקטי פיתוח של מוצרים אחרים. המידע זורם בין אנשים ומערכות שונות. לשם סינכרון הפעולות נדרש ניהול של המידע העובר בין השלבים. מידע זה יכול להיות טקסטואלי (דרישות, אפיונים, הגדרות, מסמכי בדיקה, וכיוצא בזה), גרפי (שרטוטים, מודלים), מאגרי נתונים (רשימות חלקים (BOM) ועצי מוצר וכן מידע על המידע (metadata). ניהול מידע זה מוגדר כתחום המידע של כלי ה PDM, ניהול מידע על המוצר ברמת מחלקות ההנדסה. ברמת החברה (נתונים ארגוניים וניהול) נהוג היה להתייחס לתוכנות EDP. שני מושגים אלו הפכו לפחות נפוצים ולמעשה נבלעו בהגדרת PLM. מערכות אלו קשורות למערכות ניהול הנתונים האחרות בארגון, כגון: SCM, CRM, ERP, וכן למערכות תכנון וניהול פרויקטים. שיתוף המידע, בפרט המידע הגרפי, מחייב שימוש בכלי צפייה (Viewers) לרבות כלים התומכים בצפייה במודלים בתלת מימד כגון (DMU -digital mock up) ו Photo Relaistic Imaging וכלי מציאות מדומה (Virtual reality).
יתרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יתרונות מתועדים של ניהול מחזור חיי מוצר כוללים:[11]
- יצירת מוקד נתונים מרכזי לצרכני המידע השונים בארגון
- חיסכון באמצעות שימוש מחדש בתכן קיים
- חיסכון באמצעות שילוב של תהליכי עבודה הנדסיים
- אופטימיזציה של המוצר
- שיפור איכות המוצר
ניהול מחזור חיי מוצר ותהליך PPLM
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקרים בהם תהליך היצור הוא חלק מהותי מן המוצר, למשל במקרים של מוצרי רצף בתעשייה הכימית (בהם המוצר אינו מיוצר ביחידות בדידות), נהוג להתייחס למאפייני תהליך הייצור כחלק ממאפייני המוצר המוגמר. לפיכך תהליך הפיתוח של תהליך היצור מחייב את אותה גישת התייחסות ואותן שיטות ניהול כאלו המתייחסות למוצר.
ניהול תהליכים ב-PLM
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלי PLM תומכים בניהול המידע ביחס למוצר, וכן תומכים בתהליכים הקשורים לניהול המידע. בפרט נתמכים תהליכים אדמיניסטרטיביים מעיקרם, בהם מידע עובר בין פונקציות שונות בארגון לצורך אישור וחתימה. בתום סבב מבוצע אישור של הנתונים והמסמכים לגביהם בוצע הסבב. תהליכים אופייניים הם:
- תהליך של אישור חלק סטנדרטי לשימוש בפרויקט התכן של המוצר, בפרט אישור של פריטי אלקטרוניקה המשתנים בקצב מהיר.
- תהליך בקשה לשינוי תכן הנדסי (Engineering Change Request, ECR), או הצעה לשינוי תכן (Engineering Change Proposal, ECP). בתהליכים אלו מועברת בקשה או הצעה לשינוי, אשר צריכה להיות מאושרת על ידי גורם מאשר, ולעיתים על ידי ועדה.
- לאחר אישור השינוי מבוצע פיתוח הנדסי ובעקבותיו שחרור של מסמכים הנדסיים מעודכנים על ידי הוראה הנדסית (Engineering Change Order, ECO או Engineering Order, EO).
עם זאת, ניהול פרויקט הפיתוח עצמו אינו מבוצע כיום במסגרת כלי ניהול התהליך ב PLM. בחלק מן הכלים נעשה שימוש בממשק לתוכנות ניהול פרויקטים (כגון: MS-Project,Primavera) המבוססות מודלים של ניתוח נתיב קריטי כגון תרשים גאנט (GANTT) או תרשים פרט (PERT). כלים אלו הוגדרו כלא מתאימים למידול של תהליכי פיתוח מוצר, שכן אינם תומכים במידול של תהליכים בעלי חזרות. כמו כן, לא נעשה שימוש במידע הנאסף ביחס למוצר כדי ליצור הגדרה של תהליך פיתוח המודל באופן אינגרטיבי. [12]
כלים תומכי PLM
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלים התומכים במתודולוגיות PLM פותחו לרוב כהרחבה של מוצרים אחרים, או נרכשו על ידי חברות התומכות במוצרים אחרים לשם מתן תמיכה בניהול המידע. [12]. היכולות שכלי PLM מספקים כוללים: יכולת שמירת קבצים באופן מאובטח (vault), שמירת מידע על המידע (metadata),ניהול מידע על פריטים, וקשרים בין הפריטים במבנה עץ מוצר (BOM), כלים לניהול תהליכים: תהליכי חתימות (Workflow), ובפרט תהליכי השחרור של המסמכים, כלומר תהליך חתימות בו המסמך (הקבצים והמידע הקשור אליהם) הופך למסמך הנדסי פורמלי שניתן לבצע על פיו ייצור או רכש.
חברות המיצרות תוכנות תיב"מ, ובפרט תיב"מ מכני, יצרו הרחבה של הכלים התומכים בניהול הקבצים הנוצרים בכלי התיב"מ, והמידע על הקבצים - תוך ממשק הדוק לכלי התיב"מ. ממשק הדוק משמעו שביצוע שמירה בכלי התיב"מ יוצרת (או מעדכנת) אובייקט מידע בכלי ה PLM. כמו כן, מבוצע ניהול הפריטים המוגדרים על ידי הקבצים, מבנה עץ הפריטים בהתאם להרכבות.
חברות העוסקות בכלים לניהול הייצור (חברות ERP), יצרו כלים בעיקר בתחום ניהול קבצים (ללא ממשק הדוק) ופריטים, וביצוע תהליך השחרור.
ישנם כלי PLM עצמאיים רבים שאינם קשורים לחברות הגדולות, לרבות כלים המספקים תמיכת אפליקציה כשירות ברשת (SAAS).
להלן רשימה (חלקית) של כלים וחברות להם יש נציגים בארץ:
כלים של חברות מתחום התיב"מ המכני
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מוצר Teamcenter (שם קודם IMAN) חברת סימנס נמצא בממשק לתוכנת תיב"מ NX (שם קודם UG),[13]
- מוצר Enovia של חברת דאסו סיסטמס, נמצא בממשק לתוכנת תיב"מ Catia[14]
- מוצר Windchill של חברת PTC, נמצא בממשק לתוכנת תיב"מ CREO (שם קודם Pro Engineer)[15]
- מוצר Autodesk Vault של חברת Autodesk נמצא בממשק לתוכנת תיב"מ Inventor[16]
כלים של חברות מתחום ERP
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלי PLM כשירות רשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מוצר Arena PLM חברת Arena Solutions[19]
- מוצר Omnify PLM חברת Omnify[20]
- מוצר Fusion lifecycle חברת Autodesk[21]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Stark, John (2011). "Prodcut Lifecycle Management". Springer. אורכב מ-המקור ב-2020-06-12. נבדק ב-2012-02-24.
- ^ "What is PLM?". PLM Technology Guide. אורכב מ-המקור ב-2013-06-18. נבדק ב-2012-02-25.
- ^ E. A. Wilkening, DIFFUSION OF INNOVATIONS. By Everett M. Rogers. New York: The Free Press of Glencoe, 1962. 367 pp. $6.50, Social Forces 41, 1963-05-01, עמ' 415–416 doi: 10.2307/2573300
- ^ E. A. Wilkening, DIFFUSION OF INNOVATIONS. By Everett M. Rogers. New York: The Free Press of Glencoe, 1995. 367 pp. $6.50, Social Forces 41, 1963-05-01, עמ' 415–416 doi: 10.2307/2573300
- ^ Levitt, T. (1965)., Exploit the product life cycle., . Harvard Business Review 43, 1965, עמ' 81-94
- ^ Charles W. Hofer, Toward a Contingency Theory of Business Strategy, Academy of Management Journal 18, 1975-12, עמ' 784–810 doi: 10.5465/255379
- ^ Evans, Mike. "The PLM Debate". Cambashi. אורכב מ-המקור ב-2012-03-20. נבדק ב-2012-02-25.
- ^ Teresko, John (2004-01-02). "The PLM Revolution". IndustryWeek.
- ^ Stackpole, Beth (2003-05-15). "There's a New App in Town". CIO Magazine. אורכב מ-המקור ב-2019-09-15. נבדק ב-2012-02-25.
- ^ LAWRENCE S. GOULD, The ABCs of PLM, Automotive Design and Production, 12/15/2003 (ארכיון)
- ^ Sidney Hill, A Winning Strategy, Manufacturing Business Technology, 01/09/2016
- ^ 1 2 Karniel Arie, Reich Yoram; Reich, Yoram (2011). "Managing the Dynamic Product Development Process. A new PLM Paradigm". Springer.(הקישור אינו פעיל)
- ^ אתר Teamcenter
- ^ אתר Envoia
- ^ אתר PTC
- ^ אתר Autodesk
- ^ אתר SAP
- ^ אתר Oracle
- ^ אתר Arenasolutions
- ^ אתר omnifysoft
- ^ אתר autodesk