מפת טרושה-ואיו
מפת טרושה-ואיו (בצרפתית: Plan de Truschet et Hoyau) היא עותק יחיד של מפת פריז שהודפסה באמצע המאה ה-16. המפה התגלתה ב-1878 בבזל, שווייץ (שם היא גם נשמרת) וקרויה לעיתים "מפת בזל".
גילוי המפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המפה השתייכה לאוסף אמרבך (Amerbach library) שנרכש על ידי אוניברסיטת בזל ב-1661. אוסף אמרבך השתייך למשפחה של חוקרים ומדפיסים מבזל עליהם נמנו המדפיס יוהאן אמרבך (אנ') (1514-1444) ובנו המלומד בונפיציוס אמרבך (אנ') (1562-1495).
האוסף החל להיחקר על ידי סגל האוניברסיטה לאחר הרכשו וב-1878 גילה הספרן של האוניברסיטה לואי זיבר (Louis Sieber) את המפה. נכון ל-2014 זהו ההעתק היחיד של מפה זו שקיים בעולם.
המפה פורסמה ב-1877 בליווי ההסבר: "מפה של פריז בתקופת שלטונו של הנרי השני, מאת אוליבייה טרושה וז'רמן ואיו. משוכפל בפקסימיליה, מהעותק הייחודי בספריית בזל, מאת מ.פ. הוספבאוואר בניהולו של מ.מ. לואי סיבר, ספרן אוניברסיטת בזל, וז'ול קוזין (אנ'), ספרן העיר פריז".
ההיסטוריה של המפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקרים הצביעו על כך שהמפה הוזמנה משני אמנים שגרו בפריז: המעצב אוליבייה טרושה (Olivier Truschet) והחרט ז'רמן ואיו (Germain Hoyau). ההזמנה הייתה למפה בפורמט גדול לתלייה על קיר.
להדפסת המפה יצרו האמנים תבליט עץ בטכניקה שהייתה מוכרת כבר מהמאה ה-15 ואיפשרה להדפיס מספר רב של עותקים של מסמכים (בעיקר מסמכים דתיים אך גם מפות וקלפים).
בשלהי המאה ה-19 ניתח אלפרד פרנקלין (צר'), מנהל ספריית מאזארן, את המפה והעריך שהיא הודפסה ב-1553-1552 ומהווה ואריאציה של מפה גדולה יותר של פריז שהוכנה על פי צו שניתן על ידי הנרי השני ב-8 בספטמבר 1550 (מפה שלא קיים עותק שלה).
חוקרים מהעת החדשה, שחקרו את "שושלת היחוסין" של מפה זו ומפות נוספות מאותה תקופה, הסכימו שאכן מקורה של מפת טרושה-ואיו במפה גדולה יותר (4 X 6 מטר) והעריכו שמפת אב זו הוכנה בשנים 1530-1520 בעבודת יד.
בניגוד לחוסר הודאות הנוגעת למפת האב קיימת תיארוך מדויק למדי של הכנת המפה וזאת על פי ניתוח פרטים (בנינים, רחובות ועוד) המופיעים/חסרים במפת טרושה-ואיו, וזאת ביחס למפות קדומות יותר בהתייחס לאתרים לגביהם קיים מידע היסטורי מאומת ממקורות אחרים. כך למשל "חומת פיליפ אוגוסט" (צר') שנהרסה בין 1529 ל-1535, מגדל בילי (צר') שנהרס ב-1538, שינויים מתועדים שנעשו באותה תקופה במוזיאון הלובר, שינויים מתועדים שנעשו בגשר סן מישל (צר'), שינויים מתועדים בבניין הבסטיליה ועוד.
מבנה המפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המפה מורכבת משמונה גליונות היוצרים מפה בגודל 133 ס"מ X 96 ס"מ המתארת את פריז במאה ה-16 בקנה מידה של 1:4,500. בכל אחת מפינות המפה צוירה שושנת הרוחות עם סימון הכוון כשבשונה ממפות סטנדרטיות המפה אינה מוצפנת כשהצפון פונה שמאלה. הסטה זו של כוון נעשה גם במפות אחרות והיא כוונה כך שזרימת נהר הסן היא מראש המפה לתחתיתה.
בצידה השמאלי העליון של המפה הודפס סמל הרלדיקה של צרפת ובצד ימין הודפס סמל ההרלדיקה של פריז. המפה כוללת גם את סימלו של הנרי השני (שלושה סהרונים שלובים) דבר המאשר שהוכנה בתקופת שלטונו (1559-1547).
במרכז המפה מצוירת פריז של אותה תקופה כשהיא מוקפת חומה ומסביבה יישובים כפריים. חוקרים הצביעו על עוות בצורה בה מוצגת העיר פריז. לטענתם יוצרי המפה ניסו לצייר את פריז כמעגל מושלם מתוך ראייה שרווחה באותה תקופה שמעגל מראה שלמות ומתוך רצון להראות שפריז היא מרכז העולם[1].כל הפרטים המופיעים במפה תועדו במסמך מילולי במאה ה-19[2].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Françoise Vergneault-Belmont – Lire l’espace penser la carte – L’Harmattan, 2008 – (ISBN 978-2-296-07831-4)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מפות היסטוריות של פריז, באתר gallica.bnf.fr, 1878 (בצרפתית)
- דבריו של הספרן Jules Cousin על מפת בזל, באתר gallica.bnf.fr, 1874 (בצרפתית)
- דבריו של הספרן Jules Cousin על מפות פריז, באתר gallica.bnf.fr, 1875 (בצרפתית)
- פריז בתקופת הרנסאנס – מפת טרושה-ואיו, באתר lavoixdeslieux.fr (בצרפתית)
- מפת טרושה-ואיו, באתר cartaexplora.com (בצרפתית)
- תמונות של מפת טרושה-ואיו, באתר alamy.com
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מפת טרושה-ואיו, באתר urbanisation-paris.com, 28 במרץ 2020 (בצרפתית)
- ^ פרטי מפת טרושה-ואיו, באתר gallica.bnf.fr, 1875
