לדלג לתוכן

טיוטה:מעיין אומר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מעין אומר הוא ספר שאלות ותשובות (שו"ת) בהלכה שנכתב על ידי הרב יהודה נקי שהיה משמשו של עובדיה יוסף כ-25 שנים ומקורב אליו בצורה ייחודית[1]. השאלות שבספר נשאלו בין היתר בשעת קבלת הקהל בימי שישי שהייתה נוהגת בביתו של הרב עובדיה יוסף. החל משנת תשנ"ד הרב יהודה נקי היה כותב את השאלות ומסביר את טעמם באריכות על פי הגמרא, הראשונים והאחרונים.[2]

ההסכמות לספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לספר ניתנו הסכמות של חכמים ספרדים רבים בהם עובדיה יוסף עצמו, בניו יצחק יוסף ואברהם יוסף, שלמה משה עמאר, הרב משה צדקה, הרב שלום כהן ועוד.

הספר עוסק בשאלות שנשאל הרב עובדיה בארבעת חלקי השולחן ערוך ובין היתר מצוין בספר כל מיני הנהגות שעובדיה יוסף היה נוהג והם נקראות 'מעשה רב'. בסוף הספר הוסיף הרב יהודה נקי שיעורי הלכה ששם כתב בלשון נעימה את ההלכות ע"פ פסקי הרב עובדיה מסודרות ע"פ נושאים.[3]

אופן כתיבת הספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר הרב נקי על אופן כתיבת הספר: "תשובותיו של מרן היו תמיד בקצרה ובתמצית. לאחר שסידרתי את כל התשובות לכדי ספר, הבאתי לפניו את תכריך התשובות. מרן עיין בו וכשראה את סדר העמוד, למעלה תשובתו הקצרה, ובתחתית העמוד מקורות התשובה בקצרה, הורה לי לערוך שוב את הספר מההתחלה ולהוסיף את המקורות בשלמותם, זאת כדי שלא יצטרך המעיין לחפש בספרים אחרים בכדי לדעת את התשובה על בוריה. לאחר שעשיתי זאת, ברכני בחום וחתם בהסכמה מלאה על ספרים אלו"[1].

תועלת הספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נכתב במטרה לכך שציבור הפוסקים כדברי עובדיה יוסף יוכלו לראות את השתלשלות ההלכה ודרכי הפסיקה כפי שעלה במוחו של עובדיה יוסף. בין היתר בספר מובא כל מיני שאלות אקטואליות ומעשיות שלא בהכרח שנדפסו 'בספרי הקיצורים', ובין היתר שאלות מסובכות בחלק אבן העזר.[2]

הדפסת הספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשס"ח הודפסו חלקים א' ב' ג' ד'. בשנת תש"ע המשיך הרב יהודה נקי להדפיס את ספריו והוציא גם את חלקים ה' ו' ז'. בשנת תשע"א הוציא הרב נקי את חלק ט'. בשנת תשע"ב הדפיס את חלקים י' ויא' בשנת תשע"ג הוציא את חלק יב'. בשנת תשע"ו הדפיס את חלק ח', שגם הוא משאלות שנשאל הרב עובדיה. לאחר פטירת עובדיה יוסף המשיך הרב נקי להדפיס שאלות שהוא נשאל בין היתר בשיעוריו ביישוב קדימה ובישוב גבע בנימין - אדם, והדפיס בשנת תשע"ט את חלקים יג' יד' טו' טז' ולאחר מכן בשנת תשפ"א הדפיס את חלקים יז' יח'. בסה"כ כתב הרב נקי 18 כרכים.[4]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הרב יהודה נקי, שו"ת מעיין אומר חלק א', תשס"ח.
  • שו"ת מעיין אומר חלקים א'–יח'

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 שלום פקשר, "הרב עובדיה אמר לי: 'שתלך ישר לבית הדין, שמעת?'", באתר הידברות, ‏ה' כסלו התש"פ
  2. ^ 1 2 יהודה נקי, מעיין אומר, נוה יעקב: משפחת נקי, תשס"ח, עמ' 6
  3. ^ יהודה נקי, מעין אומר, נוה יעקב: משפחת נקי, תשס"ח, עמ' 5
  4. ^ הרב יהודה נקי שליט"א בעל סדרת הספרים מעיין אומרו עוזרו של מרן זצ"ל הלכות בין המצרים תשפ"א, באתר יוטיוב