לדלג לתוכן

טיוטה:מסרק הכינים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מסרק הכינים הוא הכינוי שניתן לממצא ארכאולוגי של מסרק עתיק עשוי שנהב ומיועד לסילוק כינים מן השיער אשר עליו חרוטה כתובת בכתב עברי קדום. ממצא זה, שנתגלה ב-2017 על ידי צוותו של הארכאולוג יוסף גרפינקל כחלק מחפירות באתר הארכאולוגי תל לכיש ומתוארך לסביבות המאה השש עשרה לפני הספירה, כולל בו את המשפט העתיק ביותר שנתגלה אי-פעם מן העת העתיקה בארץ ישראל ובשפה העברית על צורתה הקדומה, ועל כן חשיבותו הרבה למחקר הבלשנות.

לשון הכתובת החרוטה על המסרק, שגודלו המיניאטורי הוא כ-3 וחצי סנטימטרים בלבד, היא ”יתש חט ז לקמל (כינים) שער וזקת (זקן)” המורכבת מ-17 אותיות של האלפבית הכנעני הקדום ביותר, וזוהי למעשה כתובת כישוף שנועדה "לגרש" את הכינים מן הגוף ("יהי רצון שהשנהב הזה יסלק את כיני השיער והזקן"). מלבד התרומה למחקר הבלשני, כתובת זו מסייעת גם למחקר ההיסטוריה, שכן חומר הגלם של המסרק – שנהב – היה בעבר הקדום יקר למדי ויובא במיוחד ממצרים, כך שהמסרק והכתובת החרוטה עליו מעידים על כך שגם אנשים ממעמד חברתי גבוה סבלו מכינים.

החל מ-2023, הממצא מוצג באגף הארכאולוגיה של מוזיאון ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.