טיוטה:מטרו הסכמי אוסלו
לקראת חתימת הסכם הסכם הצהרת העקרונות החלו להתפרסם מאמרים המתארים את החיים במציאות של שלום. אחת המסקנות שהתפרסמו במאמר מסוים קבעה כי "השטחים יהיו התאילנד שלנו"[1]. מאמר אחר דיבר על כך שמדינת ישראל תהפוך למרכיב מרכזי בחבילת התיירות שתכלול את מצרים וירדן[2]. דן פרופר, נשיא התאחדות התעשיינים, טען כי אנחנו בפתחו של גן עדן והוא רואה עתיד כלכלי לישראל במסגרת הסכם השלום[3]. נביל שעת, יועצו של ערפאת, התבטא כי עזה תהפוך "להיות הסינגפור של המזרח התיכון"[4].
שמעון פרס טען כי עידן האסטרטגיה הצבאית הגיעה לקיצו, ועידן האסטרטגיה הכלכלית מחליף אותו[5]. שלמה גזית, אלוף במיל', טען כי הקמת מדינה פלסטינית תפחית את האיום הבטחוני על ישראל כי "הפלסטינים לא ירצו לאבד את מה שהשיגו"[6].
- ^ סבר פלוצקר, "שלום כלכלי במזרח התיכון"; ידיעות אחרונות, 29 ביוני 1993
- ^ צבי גילת, "כלכלת השלום: לא רק דיבורים"; ידיעות אחרונות, 23 ביוני 1993
- ^ סבר פלוצקר, "השלום הוא עסק מצוין"; ידיעות אחרונות, 3 בספטמבר 1993
- ^ סמדר פרי, "אני בדיאלוג קבוע עם ישראלי בתפקיד בכיר, בידיעת רבין וערפאת"; ידיעות אחרונות, 20 באוגוסט 1993
- ^ סבר פלוצקר, "יש מקום לאופוריה"; ידיעות אחרונות, 26 באוקטובר 1993
- ^ רוני שקד, "צפויה מלחמת אזרחים בין הפלסטינים בשטחים"; ידיעות אחרונות, 8 בספטמבר 1993