טיוטה:מדיניות לצמצום-ביטול של הצבעות בוויקיפדיה העברית

מה היה קיים עד כה?

השתמשנו בתרבות דמוקרטית למחצה שמבוססת על הנחת היסוד של הנחת כוונה טובה. זו הייתה השיטה שאפשרה לנו להתמודד גם עם גיוסים מאחורי הקלעים, כיוון שכל משתתפי האתר היו קודם כל אנציקלופדים, ואחר כך בעלי אינטרס ותחום עניין כזה או אחר. כלומר, הייתה אפשרות שאני אקרא למישהו לתמוך בי בסוגיה א', ואחרי שהוא קרא את כל מה שיש לקרוא, הוא יכול להגיד - שומע, אני מצטער אבל אני לא תומך בעמדתך. כלומר קיבלנו את הלקונה שאפשר לגייס, כל עוד ידענו שרובנו המוחלט נמצאים כאן בשביל לכתוב אנציקלופדיה. מציאות זו השתנתה דרמטית בשנים האחרונות, וביתר שאת לאור המהומות והבעיות הפוליטיות הרבות שהתעוררו בישראל. כל ניסיון באמצעים הנוכחיים להתמודד עם פרץ העורכים הנרטיביים שבאו לוויקיפדיה כדי לכפות את פרשנותם של המציאות ולהציגה כאמת - בסופו של דבר נכשל.

מדוע זה לא עובד?

בעידן בוטים מבוססי AI, וגישה לרשתות תקשורת פרטיות נוחות (כגון וווטאספ, דיסקורד וכיוצא בזה) שיטת ההצבעות חושפת את ויקיפדיה לגורמים אינטרסנטים ללא יכולת התגוננות ושמירה על לב ליבה - האמת האנציקלופדית. אותה אמת שלא מנסה להאדיר צד אחד, אלא לתאר בלקוניות ופשטות את הנתונים שנאספו ונותחו בידי מומחים אחרים. לא בידי עורכי ויקיפדיה. לכן, בתקופה זו דרוש לקהילה שלנו מנגנון שיבטיח שהתוכן נכתב על סמך עקרונות אנציקלופדיים נייטרלים ואמינים ושלא ניתן להטות אותו באמצעות התארגנות אנושית או AI. כפי שהוכיחה לנו הפרשייה האחרונה, וגם בוויקיפדיה באנגלית.

ההצעה שלנו דומה ל-זבל"א: "זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד, ושניהן בוררים להן עוד אחד" (מסכת סנהדרין)

דיוני מחיקה ומחלוקת

1. דיוני מחיקה ומחלוקת יתקיימו באופן הבא:
   1. כל עורך רשום רשאי להניח תבנית דיון מחיקה/מחלוקת.
   2. על הצדדים לבחור בהסכמה 2 אחראים על הדיון (אח"ד). ניתן למנות לאח"ד כל עורך ותיק ומהימן, שלא נחסם או הוזהר בחצי השנה לפני הנחת תבנית הדיון. במקרים חריגים ניתן לבקש אישור ממפעיל למנות לאח"ד עורך שלא עומד בתנאים אלו.
   3. אם אין הסכמה על זהות האח"דים, בירוקרט ימנה אח"דים.
   4. על הצדדים למלא תוך שבוע מבחירת האח"דים את הטבלה הבאה:

הטבלה תכלול 6 עמודות ותכלול עמודת טיעונים, עמודת נימוקים ועמודת שאילתות.

הנימוקים חייבים להתבסס על מקורות אמינים. במחלוקות פוליטיות עדיף לצרף מספר מקורות מנקודות מבט שונות.

השאילתות ימולאו בידי אח"ד בלבד.

מחלוקת לגבי חשיבות הערך ישראל ישראלי
שם העורך	טיעון	בעד/נגד	מקורות	הסעיף/הנוהל עליו מבוססת הטענה	שאילתות (ימולאו בידי אח"ד בלבד)(1)!
משתמש:ישראל ישראלי2	ישראל ישראלי הוא אומן ידוע שפרסם את עבודותיו במקומות רבים/ישראל ישראלי הוא עו"ד שייצג את מיטב הפוליטיקאים בישראל/ישראל ישראלי הוא נבחר ציבור בעיריית ת"א וסגן ראש העיר	בעד	קישור לכתבה עליו ב-ynet	לפי מדיניות הכתיבה על אישים סעיף 3.1 כפי שמצוטט כאן "" יש לו חשיבות	האם יש מקורות נוספים לגביו?

מחלוקת לגבי השימוש במילה "מתנחל" בערך רחוב סומסום
שם הטוען	טיעון	בעד/נגד	מקורות	הסעיף/הנוהל עליו מבוססת הטענה	שאילתות (ימולא בידי אח"ד בלבד)(1)
משתמש:מושיקו3	ברור שצריך להשתמש במילה הזו כלפי משה אופניק שיושב בבית ארעי ומבסס אחיזה ברחוב ללא אישור רשמי מטעם המדינה (ולראייה אין לו מספר רחוב)	בעד	קישור לכתבה על הסוגיה בבלוג של הפרשן הפוליטי קיפי בן קיפוד	לפי הכרעת הפרלמנט בנוגע לאישים הגרים ביישוב לא חוקי קישור	האם יש מקורות נוספים מגוונים פוליטית ואקדמית שתומכים בטיעון זה?

1. יש לכתוב רק טיעונים ענייניים מגובים במקורות מהימנים ו/או טיעונים המבוססים על המקובל בוויקיפדיה בערכים דומים.
2. אין לכתוב טיעון שמנוגד ל נקודת מבט נייטרלית.
3. אין לכתוב טיעון שמכיל כשל לוגי.
4. יש לכתוב את הטיעונים בצורה תמציתית ככל האפשר.
5. אין לחזור על טיעון שכבר מופיע בטבלה.
6. יש לשמור על כללי ויקיפדיה.
7. האח"דים ימחקו כל מלל שאינו עומד בכללים הנ"ל .
8. אם יש צורך, האח"דים יבקשו הבהרות על הטיעונים שנכתבו בטבלה.
9. אם יש צורך, האח"דים יאריכו את הזמן לכתיבת טיעונים מנומקים בטבלה (למשל אם דרוש זמן נוסף לקבל חוות דעת ממומחים או לענות על טיעונים שנכתבו זמן קצר לפני תום השבוע).
10. אם 2 האח"דים מסכימים, הם יכתבו יחד החלטה מוסכמת על שניהם, ובמקרה של מחלוקת על ניסוח, הם יכתבו את הניסוח שמקובל על שניהם. אם 2 האח"דים לא מסכימים, כל אח"ד יכתוב החלטה בנפרד. בכל מקרה, ההחלטות יהיו מנומקת על בסיס הטיעונים והמקורות שנכתבו בטבלה או שהאח"דים מצאו באופן עצמאי.
11. אם 2 האח"דים לא מסכימים, 2 האח"דים ימנו אח"ד שלישי שיכתוב החלטה שלישית. ההחלטה הסופית תיקבע על פי דעת הרוב מקרב 3 האח"דים.
12. במחלוקות על נושאים פוליטיים, 2 האח"דים יכולים לפנות לוועדת הבוררות הפוליטית במקום למנות אח"ד שלישי.
13. לאחר ההחלטה הסופית של האח"דים / ועדת הבוררות הפוליטית, לא ניתן לערער על ההחלטה הסופית, אלא אם יהיו שינויי נסיבות המגובים במקורות מהימנים.

ועדת בוררות פוליטית

ועדת בוררות פוליטית תכלול מספר אי זוגי של חברים (3 או 5) עם שוויון בין ימין לשמאל ויו"ר שישמש כלשון מאזניים. רצוי שאחד הבירוקרטים יכהן כיו"ר.

הוועדה תעסוק ביישוב מחלוקות פוליטיות.

תפקידי הוועדה

לקבוע מדיניות כתיבה אנציקלופדית בנושאים פוליטיים.

לשמש כגוף בוררות ליישוב מחלוקות עקרוניות כאשר לא ניתן להגיע להסכמה בדף השיחה. הוועדה תכריע על פי שיקולים אנציקלופדיים - קרי, התבססות על מקורות מהימנים, מגוונים, רשמיים, והתייחסות עניינית לטיעונים.

אופן יישום החלטות הוועדה

מערך הניטור יאכוף את המדיניות שקבעה הוועדה.

בחירת בעלי תפקידים - בירוקרטים, מפעילים, בודקים

1. מועמד יוצג במשך שבוע בדף "מפעיל נולד". בשלב זה לא יהיו הצבעות בעד. זהו מעמד שנועד לאפשר לעורכים המכירים את המועמד להסביר לבירוקרטים באופן מכובד מדוע עדיף להימנע ממינוי המועמד על בסיס מקרים ו/או טיעונים משמעותיים אחרים בפרהסיה.
2. אם לא הובעו הסתייגויות משמעותיות לדעת הבירוקרטים, המועמד ימונה לחצי שנה.
3. במהלך חצי שנה זו המועמד שהתמנה לתפקיד יהיה בעל מעמד שווה ליתר בעלי התפקיד ולא ייחשב כמועמד על תנאי.
4. לאחר חצי שנה, תצביע הקהילה על הארכת ההרשאה לשנתיים וחצי נוספות.
5. כדי להאריך את ההרשאה, תידרש תמיכה של 60% לפחות, ואישור הבירוקרטים.
6. לאחר ההצבעה, יכריעו הבירוקרטים האם להאריך את ההרשאה או לא.
7. כללים אלו יהיו תקפים גם עבור מפעילים בקדנציה שנייה ושלישית.
8. במקרים שבהם לא נדרשת תקופת ניסיון של 6 חודשים, יוכלו הבירוקרטים לקצר את תקופת הניסיון ל-3 חודשים.

זכות הצבעה ומעמד עורך ותיק

זכות ההצבעה תינתן רק לאחר ותק של שנה, 2000 עריכות, ותרומה מוכחת למרחב הערכים. עורך שלא יודע כיצד לכתוב באופן אנציקלופדי ומהימן, לא יוכל להצביע בנושאים אנציקלופדיים. אנחנו בעד דעות שונות, אולם כל הצדדים חייבים להבין ולהתנהל על פי כללים אנציקלופדיים. ללא תנאי הכרחי זה, עורך לא יורשה להצביע בנושאים אנציקלופדיים או לבחור אלו מועמדים מתאימים לתפקידים בהם נדרש להבין ולשמור על עקרונות הכתיבה האנציקלופדית.

חסימה נושאית - חס"ן

מדיניות החסימה תעודכן עם חסימה נושאית, אשר תושת על עורכים שמקשים להתנהל בנושא מסוים. החסימה הנושאית תהיה לפרק זמן של מינימום חצי שנה, ומקסימום ללא הגבלת זמן. היא תהיה לשיקולו של המפעיל.

חסימה נושאית יכולה להיות מוחלטת או חלקית. על המפעיל להבהיר בדף שיחתו של הנחסם האם החסימה הנושאית מוחלטת ומהם הנימוקים והדוגמאות שהובילו להחלטתו זו.

במקרה של חסימה נושאית חלקית (למשל של ערכים ספציפיים או של ערכים בקטגוריה מסוימת) - על המפעיל להבהיר מה בדיוק מותר ואסור (להשתתף בדפי שיחה נכלל בחסימה? ערכים שהם "מחוץ לגבול"? הוספה של מקור מסוים שנחשב בעייתי? וכיוצא בזה).