טיוטה:מדיניות החוץ של ארצות הברית

שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

מדיניות החוץ והביטחון של ארצות הברית ידעה תנודות רבות לאורך השנים, מבדלנות מוחלטת למעורבות כלל עולמית.

היסטוריה

דוקטרינת מונרו

ערך מורחב – דוקטרינת מונרו

גישת האבות המייסדים כלפי מדיניות חוץ וביטחון, התמקדה בבידול מהנעשה בעולם. האבות המייסדים לא רצו לקיים יחסים עם מדינות לבד מקשרי מסחר. יחס זה אל מדיניות חוץ בא לידי ביטוי בהצהרת מונרו, שקבעה שארצות הברית לא תתערב בנעשה באירופה, אך במקרים שקשורים לארצות הברית, בעיקר באמריקה, תתערבב לטובת באינטרסים שלה עצמה.

התרחבות טריטוריאלית וקולוניאלית

התרחבות טריטוריאלית

מאז הכרזת העצמאות ועד מחצית המאה ה-19, התרחבה ארצות ויצרה רצף טריטוריאלי שנמשך מהחוף המזרחי אל המערבי. שטחים אלו נכבשו בחלקן מהמעצמות השליטות באותה עת – צרפת, בריטניה, ספרד ודומותיהן, חלקן נרכשו מהן, כמו אלסקה ולואיזיאנה וחלקן סופחו. שטחים אלה נועדו בראש ובראשונה להתיישבות.

כיבוש קולוניאלי

במחצית השנייה של המאה ה-19 החלה ארצות בהתרחבות אל מעבר לרצף הטריטוריאלי שנוצר. השטח הראשון שנרכש היה אלסקה. לאחר מכן סופחו איי הוואי, ולאחריהן איי סמואה ומידווי. מספר מניעים הביאו לכיבושים אלה. סיבה אחת הייתה פחד שמא עם סיום שטחי הספר, לא יימצא עוד בסיס להמשך ההתרחבות הכלכלית, בנוסף נועדה התרחבות זו לספק את צורכי הייצוא ההולכים וגדלים של ארצות הברית. שטחים אלו נועדו לסיפוק יתרון כלכלי לארצות הברית.

מלחמת העולם הראשונה

ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה

עם תחילת מלחמת העולם הראשונה הועמדה דוקטרינת מונרו במבחן קשה. מצד אחד, רצתה ארצות הברית להמשיך את הדוקטרינה, אך מנגד, עצם סחר עם מדינה אחת היה גורם להפסקת הסחר עם מתנגדותיה, ונקיטת צד במלחמה. אך, פרסום מכתב צימרמן, ובנוסף פגיעה באוניות מסחר אמריקניות גרמו להצטרפותה של ארצות הברית למלחמה.

בין מלחמות העולם

עם תום מלחמת העולם הראשונה שבה ארצות הברית למדיניותה הבדלנית, בעקבות בחירת שלושה נשיאים רפובליקנים לאורך שנות העשרים. ארצות הברית ניסתה בתקופה זו לשמור על חופש הסחר שלה עם מדינות אחרות, אך לא להתערב כלל בסכסוכים חוץ-אמריקנים.

בין 1935 ל-1937 נחקקו מספר חוקי נייטרליות בארצות הברית, שנועדו להבטיח את הישארותה מחוץ למלחמות עתידיות. חוקים אלו הגבילו מכירת נשק למדינות שנמצאות במצב מלחמה, ושיט באזורים כאלה.

מלחמת העולם השנייה

ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה

בתחילת מלחמת העולם השנייה ניסתה אצות הברית לשמור על נייטרליות, אך מדיניות זו קרסה עם פלישת גרמניה הנאצית אל צרפת. בתקופה זו ביטל הנשיא רוזוולט את חורי הנייטרליות, והמיר אותם בכאלה המאפשרים למכור נשק אם הבר עונה על צורכי ארצות הברית.

מדיניות הבדלנות ננטשה באופן סופי עם המתקפה היפנית על פרל הארבור, בחודש דצמבר 1941. מאז ועד סוף המלחמה נלחמה ארצות הבברית בהיקף מלא בכל רחבי העולם.

המלחמה הקרה

ערך מורחב – המלחמה הקרה

עם תום מלחמת העולם השנייה נכנס העולם לעידן דו קוטבי. ארצות הברית מוצבה כמעצמת על לצד ברית המועצות וככזאת היה עליה לדאוג למדינות חסותה ובנות הגוש שלה. מיד לאחר המלחמה הוקם האו"ם ככוח עולמי לשמירה על השלום, תהליך בו ארצות הברית הייתה שותפה מלאה.

עד שנות הששים היה הציבור שלם עם החלטות הממשל להתערבות עולמית רבה, וגם למלחמות בקנה מידה גדול כמו מלחמת קוריאה ווייטנאם. מדיניות זו הייתה ביטוי לדוקטרינת טרומן, שקבעה כי ארצות הברית תעזור לכל בעלות בריתה ככל שיידרש.

ואכן ארצות הברית נכנסה למאבקים במדינות רבות ברחבי העולם על מנת למנוע את התפשטות הגוש הקומוניסטי, לפי תאוריית הדומינו שקבעה כי כל מדינה שתיפול לידי הגוש הקומוניסטי תגרור את שכנותיה.

מדיניות זאת נמשכה עד סוף שנות הששים, עת החל הזעם הציבורי לבעבע אודות ההתערבות הרבה בווייטנאם. הציבור החל לארגן מחאות המוניות כנגד המשך הלחימה בווייטנאם, עם הבנת הממשל לגבי חוסר היעילות של הלחימה שן.

הדטאנט

עם תחילת שנות השבעים החלה תקופה של התמתנות היחס בין המעצמות, וניסיון לריכוך העולם הדו קוטבי שהיה קיים קודם לכן.

המלחמה העולמית בטרור

ג'ורג' בוש מכריז על המלחמה בטרור

ערך מורחב – מדיניות החוץ של ממשל ג'ורג' ווקר בוש

לאחר סיום המלחמה הקרה מוצבה ארצות הברית כמעצמה היחידה בעולם. מצב זה נמשך כעשור, עד לאחר המתקפה על מגדלי התאומים, לאחר המתקפה הכריז הנשיא בוש הבן על המלחמה העולמית בטרור, בה ממשיכה ארצות הברית עד היום.

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "טיוטה:מדיניות החוץ של ארצות הברית".