טיוטה:מדד חברתי-כלכלי (סוציו-אקונומי)
מדד חברתי-כלכלי הוא מדד המשמש את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחישוב חוסן כלכלי וחברתי של תושבים לפי אזורים.
אופן חישוב המדד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם 14 פרמטרים לחישוב המדד מחולקים ל 4 קטגוריות[1].
- חציון גיל.
- יחס תלות - היחס בין האוכלוסייה בגיל העבודה לאוכלוסייץ הילדים והזקנים
- אחוז בשקי בית עם 4 ילדים ויותר.
- ממוצע שנות לימוד של בני 25–54.
- אחוז בעלי תואר אקדמי מבני 27–54.
- אחוז בעלי הכנסה מעבודה מבני 54-25.
- אחוז נשים בנות 54-25 שאין להן הכנסה מעבודה.
- אחוז בעלי הכנסה מעבודה יותר מפעמיים השכר הממוצע.
- אחוז בעלי הכנסה מעבודה מתחת לשכר המינימום.
- אחוז מקבלי הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה בזקנה ושאירים (זו"ש) מתוך בני 20 ומעלה.
- הכנסה חודשית ממוצעת לנפש.
- ממוצע כלי רכב בבעלות ל־100 תושבים בני 17 ומעלה.
- ממוצע אגרה בעד רישיון רכב (הערכה של שווי הרכב).
- ממוצע מספר ימי שהייה בחו"ל בשנה.
שימוש במדד
[עריכת קוד מקור | עריכה]המדד משמש את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאפיון יחידות גאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה[1]
המדד משמש את משרדי הממשלה להקצאת תקציבים[2]
- הקצאת תקציבי משרד הפנים (מענקי איזון) לרשויות המקומיות
- הקצאת תקציבי משרד החינוך לרשויות המקומיות
- הקצאת תקציבי משרד הרווחה והשירותים החברתיים לרשויות המקומיות
בנוסף המדד משמש ככלי להשוואות סטטיסטיות על ידי המשלה, מכוני מחכר והעיתונות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לתקשורת
- ^ מרכז המחקר והמידע המחלקה לפיקוח תקציבי, המדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תיאור וניתוח השימוש בו להקצאת תקציבים לרשויות המקומיות ותיאור מדדים נוספים