טיוטה:ליזגינית

שפת לזגי או ליזגינית (שם עצמי: Lezgi chaal ) היא שפתם של הלזגינים החיים בחלק הדרומי של דאגסטן ובצפון אזרבייג'ן. הכוונה לענף לזגין של משפחת השפות Nakh -Dagestan של משפחת העל הצפון קווקזית ההיפותטית .

לפי ספר העיון האנציקלופדי " אתנולוג ", מספר דוברי השפה הלזגית באזרבייג'ן היה 364,000 ב-2007  . בפדרציה הרוסית, בשנת 2010, על פי המפקד,  402,173 אנשים דיברו בשפת לזגי. בשנת 2009, על פי המפקד, חיו באזרבייג'ן 180,000 לזגין, אך האתנו - דמוגרף עריף יונוסוב מעריך את אוכלוסיית לזגין באזרבייג'ן ב-250-260 אלף איש.  שפת לזגי שימשה היסטורית כלינגווה פרנקה בגבולות דרום דגסטן, ורק מאז המאה ה-20. הוא הוחלף בערים והחליף באופן משמעותי את השפה הרוסית באזורים הכפריים  .

ספרים ועיתונים מתפרסמים בשפת לזגי (הפופולרי ביותר ברוסיה הוא לזגי גאזטה , באזרבייג'ן זה סמור ).

בשנת 2016, בפרסום של אונסק"ו " אטלס של שפות בסכנת הכחדה של העולם ", השפה לזגי קיבלה מעמד של פגיעות (פגיעות)  . בהזדמנות זו נוצר פרויקט להצלת שפת לזגי בשם "אוצר לזגיסטן ".

שפת לזגי
שם עצמי	לזגי חיל
מדינות	רוסיה , אזרבייג'ן , טורקיה
אזורים	ברוסיה : דאגסטן באזרבייג'ן : גוסאר , בחלקה באיסמאיילי , גבאלה , גובה , אוגוז , חחמז , שקי ; אחסו ; בערים באקו , סומגאית , שקי  . בטורקיה : Balikesir , Ismir , Yalova
מעמד רשמי	רוסיה : דאגסטן
סך כל הדוברים	666 אלף  או כ. 766
סטָטוּס	פגיע
מִיוּן
קטגוריה	שפות אירואסיה
משפחה צפון קווקזית קבוצת נאך-דגסטן תת קבוצת לזגי
כְּתִיבָה	קירילי ( כתב לזגי )
קודי שפה
GOST 7.75–97	לז 390
ISO 639-1	—
ISO 639-2	lez
ISO 639-3	lez
WALS	lez
אטלס של שפות העולם בסכנה	1072
אתנולוג	lez
IETF	lez
גלוטולוגי	lezg1247

תוֹכֶן

• אחדלגבי הכותרת
• 2בעיות סיווג
  • 2.1מילים
    • 2.1.1ניב קירין
    • 2.1.2ניב סמור
    • 2.1.3דיאלקט קובני
• 3כתיבה ואלפבית
• ארבעמאפיין לשוני
  • 4.1פונטיקה ופונולוגיה
  • 4.2לזגי ויקיפדיה
• 5הערות
• 6סִפְרוּת
  • 6.1מילונים
• 7קישורים

על השם [ עריכה | ערוך קוד ]

מאז שנות ה-80 המאה ה-19 עד שנות ה-20. המאה העשרים, באופן קונבנציונלי  סומנה כ"שפת הקיורינית"  .

P.K. Uslar כתב על כך :

"לא השפה בשלמותה נקראת קירין, וגם התושבים הדוברים אותה לא נושאים את השם הנפוץ של קירין. בכל מקרה, יש צורך בשם נפוץ. אנו מקבלים בתנאי, לשפה השם קירינסקי, ולתושבים השם קירינטסי"  .

שאלות סיווג [ עריכה | ערוך קוד ]

השפה הלזגית שייכת לתת- הקבוצה הלזגית של קבוצת נאך -דגסטן של משפחת השפות הקווקזיות .

מילים [ ערוך | ערוך קוד ]

השפה לזגי מחולקת ל-3 קבוצות של ניבים : קירינסקי, סמורסקי וקובה. ישנם ניבים עצמאיים : קורוש, גיליאר, פי, מיקראך וגלכן.

ניב קירין [ עריכה | ערוך קוד ]

מופץ בסולימאן-סטלסקי , מגארמקנצקי , קורחסקי ובחלקו באזורי דרבנט וחיווה של דאגסטן .

• ניב גוני  היווה את הבסיס לשפה הספרותית. מופץ בדאגסטן, לאורך הגדה השמאלית של השפל התחתון של נהר הסמור . באזורי מגארמקנט, סולימאן-סטאל ודרבנט.
• ניב  ה-Yarka נפוץ באמצעי נהר ה- Chiragchay . בחלק הצפון מערבי של מחוז סולימאן-סטלסקי ובחלק הדרום מזרחי של הח'ווה.
• ניב Kurakh  - נפוץ באגן הנהר Kurakh  - אזור Kurakh של Dagestan.
• ניב גלחן  - מופץ בחלק העליון של נהר קוראך, בכפר גלקן במערב חבל כורך.
• ניב גיליאר  - נפוץ בכפר גיליאר , אזור מגארמקנט.

על הקיאורינטים והדיאלקט הקיוריני של שפת לזגין כתב פ.ק. אוסלר :

מדרום לאחוזת Maasum של Tabasaran, המדינה עד סמור עצמה נקראת Kuyre-Kyure. לפי האגדה, השם הזה בא מהעובדה שהשליט הערבי של המדינה התגורר בכפר Kuirakhur (KurKent). עם זאת, זה לא אושר על ידי שום דבר חיובי. התושבים קוראים לעצמם kuyregu - kyurinets, kuyreguyar - kyurintsy. אז הם נקראים, עם כמה שינויים של הגייה, ושכנים הרים. הם קוראים לשפתם קורד חיל  .

ניב סמור [ ערוך | ערוך קוד ]

מופץ במחוזות אחטינסקי , דוקוזפרינסקי , רוטולסקי , מגארמקנצקי ודרבנצקי של דאגסטן וכן בצפון מחוז אוגוזקי .

• ניב דוקוזפרינסקי  - מופץ באמצעי נהר הסמור, באגן נהר אוסוחצ'אי . מחוז דוקוזפארינסקי של דאגסטן, כמו גם אזורים סמוכים של אזרבייג'ן.
• ניב אחטינסקי  - מופץ באמצעי נהר הסמור, באגן נהר אחטיצ'אי . אזור אחטינסקי של דאגסטן, כמו גם אזורים סמוכים של אזרבייג'ן.
• הניב ה-Fi  נפוץ בכפר פי בחבל אחטי ובקרב המתיישבים באזורי אוגוז וגבאלה שברפובליקה של אזרבייג'ן.
• ניב מאזינסקי  - הופץ בעבר בכפר מזא , מחוז אחטינסקי. מדובר על ידי המאזין שעברו לכפר בוט-קזמליאר באזור מגארמקנט ויישובים אחרים של הרפובליקה של דאגסטן, כמו גם באזורי אוגוז וגבאלה של הרפובליקה של אזרבייג'ן.
• ניב גוטום  - נפוץ בכפר גדים , מחוז אחטינסקי. מדובר על ידי אנשים מהכפר הזה, שעברו בעיקר לאזור מגארמקנט ברפובליקה של דאגסטן, כמו גם לרפובליקה של אזרבייג'ן.
• ניב קורוש  - נפוץ בעמק נהר צ'צ'יצ'אי . הכפר קורוש בדרום מחוז דוקוזפרינסקי של דאגסטן ונובי קורוש ממחוז חסאוויורט של דאגסטן.
• הניב דז'בינסקי  נפוץ בכפר דז'בה ליד המרכז האזורי של אחטי , מחוז אחטינסקי של דגסטן, כמו גם באזור גבאלה של הרפובליקה של אזרבייג'ן.
• הניב דאשגיל-פילפילי  נפוץ במחוז אוגוז שבאזרבייג'ן.

ניב קובני [ ערוך | ערוך קוד ]

הניב הקובני של שפת לזגין נפוץ בתוך הגוסאר  , בצפון  גובה , גבאלה ואיסמאיילי , וכן במקומות באזורי חחמז ואוגוז של אזרבייג'ן  . בדאגסטן - באגן הימני התחתון של הנהר. סמור. הדיאלקטים של הניב הקובני לא נחקרו. הספרות מזכירה את הניב של קובה (של העיר גובה) וקוזון  . הניב הקובני עבר השפעה חזקה ומורגשת של השפה האזרבייג'נית .

• ניב קובני  - נפוץ באזור גובה שבאזרבייג'ן;
• ניב קוזון  - נפוץ באזור גוסאר של אזרבייג'ן.

כתיבה ואלפבית [ עריכה | ערוך קוד ]

מאמר ראשי: כתב לזגין

הכתיבה של שפת לזגי המבוססת על האלפבית הערבי לא הייתה נפוצה, וכך גם הכתיבה שנוצרה ב -1928 על בסיס האלפבית הלטיני . מאז 1938, כתיבה בניב גוני של ניב קירין נכתבה על סמך האלפבית הקירילי  :

א	ב ב	בתוך בתוך	G g	Гъ гъ	וואי וואי	ד ד	שֶׁלָה	שֶׁלָה
ו	W h	ו ו	ה'	ק ל	ק ק	ky ky	קקה	ל ל
ממ	נ נ	הו הו	P p	PӀ pӀ	R p	ג עם	ט ט	TӀ tӀ
u u	uu uu	ו ו	x x	xh xh	הא הא	ג ג	טסה טסה	ח ח
צ'ה צ'ה	W w	u u	ב ב	s s	ב ב	אה אה	יו יו	אני

• sh משמשים רק במילים השאולות מרוסית, אבל מבוטא כמו sh ;
• ё בספרות נמצא במילה אחת - ёъ ( joʔ );
• ы ( ə ) נפוצים מאוד בניבים;
• b  - סימן רך  - למעשה, הם משמשים רק בדיגרפים gb , xh , yb , kb ; מכיוון שאין פונמות רכות בשפת לזגי , אפילו במילים מושאלות זה כבר לא כתוב, למשל, מכונית , קריקטורה .

האיות המודרני תקף מאז 1962. עד 1962, עיצורים לא-נשאבים /k/, /p/, /t/, /t͡s/, /t͡ʃ/ הוצגו כאותיות כפולות, בהתאמה: kk , pp , tt , tss , chh , ויצרו זוגות כגון chchil / t͡ʃil/ "אדמה" ו- chil /t͡ʃʰil/ "רשת". יש לפחות 19 זוגות כאלה בסך הכל. בכתיב המודרני, מילים כאלה הן הומוגרפיות : צ'יל  - בו זמנית /t͡ʃil/ "אדמה" ו- /t͡ʃʰil/ "רשת"  .

מאפיינים לשוניים [ עריכה | ערוך קוד ]

לשם העצם בשפת לזגי יש את הקטגוריות של מקרה (18) ומספרים . הצורה הראשונית להיווצרות מקרים עקיפים היא ארגטיבית . ספרות מחולקות לכמותיות, סידוריות, שבריות וכפולות (או מחלקות). הפועל אינו משתנה בדמויות ובמספרים. נטיות 7. מערכת מורכבת של צורות זמניות. מבנים בסיסיים של משפט פשוט : נומינטיבי , ארגטיב ודיטיב .

פונטיקה ופונולוגיה [ עריכה | ערוך קוד ]

הרכב הצליל של שפת לזגי הספרותית: 6 תנועות ו-54 פונמות עיצורים  :

מערכת תנועות

	חֲזִית		חלק אחורי
	לא נהרס	מְעוּגָל
עֶלִיוֹן	/i/ ו	/y/ yy	/u /
מְמוּצָע	/ה/ ה, ה
נמוך יותר	/æ/ i		/a/ a

מערכת עיצורים

		שִׂפתָנִי	שיניים		Alveolar	Palatal	ולאר		Uvular		גלוטל
			פָּשׁוּט	שִׂפתָנִי.			פָּשׁוּט	שִׂפתָנִי.	פָּשׁוּט	שִׂפתָנִי.
שֶׁל הָאַף		/מ/ מ	/n/ n
חומר נפץ	קוֹלִי	/b/ ב	/ד/ ד				/g/ g	/gʷ/ gw
	חירש	/p/ p	/t/ t	/tʷ/ טלוויזיה			/k/ ל	/kʷ/ sq .	/q/ kъ	/qʷ/ kv	/ʔ/ ъ
	שאפו	/pʰ/ p	/tʰ/ t	/tʷʰ/ טלוויזיה			/kʰ/ to	/kʷʰ/ sq .	/qʰ/ хъ	/qʷʰ/ хъв
	פתאומי	/pʼ/ nӀ	/tʼ/ tӀ	/tʷʼ/ tӀv			/kʼ/ kӀ	/kʷʼ/ kӀv	/qʼ/ q	/qʷʼ/ kv
מזדהה	קוֹלִי		( /dz/ z )
	חירש		/t͡s/ ג	/t͡sʷ/ צבע	/t͡ʃ/ h
	שאפו		/t͡sʰ/ ג	/t͡sʷʰ/ צבע	/t͡ʃʰ/ h
	פתאומי		/t͡sʼ/ цӀ	/t͡sʷʼ/ цӀв	/t͡ʃʼ/ chӀ
פריקטיבים	קוֹלִי	/v/ ב	/z/ z	/zʷ/ צליל	/ʒ/ ו				/ʁ/ gъ	/ʁʷ/ gw
	חירש	/f/ f	/s/ עם	/sʷ/ sv	/ʃ/ ש		/x/ xx	( /xʷ/ hv )	/χ/ x	/χʷ/ xv	/h /
בקירוב			/l/ l		( /dʒ/ f )	/j/ ה		/w/ ב
רַעַד			/r/ r

לזגי ויקיפדיה

מאמר ראשי: לזגי ויקיפדיה

קיים מדור ויקיפדיה  בשפת לזגי ("לזגי ויקיפדיה "), העריכה הראשונה נעשתה ב-2011  . נכון ל -20 ביולי 2022, 14:00 ( UTC ) , המדור מכיל 4,306 מאמרים (סה"כ 12,987 עמודים); רשומים בו 9754 משתתפים, שלושה מהם בעלי סטטוס מנהל; 15 משתתפים עשו משהו ב-30 הימים האחרונים; המספר הכולל של העריכות במהלך קיומו של המדור הוא 86,536  .

הערות [ עריכה | ערוך קוד ]

1. ↑ מפקד האוכלוסין 2009 . אוחזר ב-11 במאי 2016. בארכיון מהמקור ב-3 בפברואר 2012.
2. ↑ אזרבייג'אן SSR (1939) . אוחזר ב-11 במאי 2016. בארכיון מהמקור ב-28 במרץ 2012.
3. ↑ Azərbaycanın azsaylı xalqları . תאריך הגישה: 19 במאי 2016. הועבר בארכיון מהמקור ב-3 ביולי 2015.
4. ↑ שליטה בשפה לזגי כפי שהוערכה על ידי JoshuaProject . אוחזר ב-4 ביוני 2016. בארכיון מהמקור ב-18 ביוני 2016.
5. ↑ שליטה בשפת לזגין לפי אתנולוג . אוחזר ב-4 ביוני 2016. בארכיון מהמקור ב-17 באוקטובר 2013.
6. ↑ סה"כ לפי נתוני אתנולוג עבור נתוני מפקד האוכלוסין של אזרבייג'ן ורוסית. בנפרד, המספרים הללו משתקפים בהקדמה של המאמר (364000 ו-402173)
7. ↑ ספר השפות האדום של אונסק"ו
8. ↑ מילון אנציקלופדי לשוני. שפת לזגי . תאריך הגישה: 17 בספטמבר 2015. הועבר בארכיון מהמקור ב-8 ביולי 2015.
9. ↑ שפות עתיקות ומודרניות של האלבנים הקווקזים . אוחזר ב-17 בספטמבר 2015. בארכיון מהמקור ב-17 בנובמבר 2015.
10. ↑ אתנולוג: שפות העולם . אוחזר ב-25 ביולי 2012. הועבר לארכיון מהמקור ב-20 באוקטובר 2012.
11. ↑ חומרי מידע על התוצאות הסופיות של מפקד האוכלוסין הכל-רוסי 2010 . אוחזר ב-31 בינואר 2012. הועבר לארכיון מהמקור ב-6 באוקטובר 2021.
12. ↑ הרכב אתני של אזרבייג'ן (לפי מפקד האוכלוסין של 1999) . אוחזר ב-11 במאי 2010. בארכיון מהמקור ב-6 באוקטובר 2010.
13. ↑ שפה וחברה. אנציקלופדיה . - מ' : "אזבוקובניק", 2016. - ש' 45. - 872 עמ'. בארכיון ב-23 בנובמבר 2018 ב- Wayback Machine
14. ↑ אונסק"ו כלל את שפות האוור, דארגין ולזגין בקבוצה המתקרבת להכחדה . בארכיון מהמקור ב-1 בדצמבר 2017. אוחזר ב-23 בנובמבר 2017.
15. ↑ אוצר לזגיסטן . אוחזר ב-27 באפריל 2022. בארכיון מהמקור ב-31 במרץ 2022.
16. ↑ Kozubsky E.I. ספר בלתי נשכח של אזור דאגסטן. — עמ' 55 בארכיון ב-13 ביוני 2020 ב- Wayback Machine .
17. ↑קפוץ אחורה:^{1 2} Bulletin de l'Académie des sciences de l'Union des Républiques Soviétiques Socialistes: Classe des sciences historico-philologiques. האקדמיה, 1929. - עמ' 317 בארכיוןב-5 במרץ 2016 ב-Wayback Machine.
18. ↑קפוץ אחורה:^{1 2} אוסף מידע על הרמות הקווקזיות, כרכים 5-6. - ס' 26. . אוחזר ב-27 באפריל 2022. בארכיון מהמקור ב-25 ביוני 2017.
19. ↑ שפת קירינסקי // מילון אנציקלופדי של ברוקהאוז ואפרון  : ב-86 כרכים (82 כרכים ו-4 נוספים). - סנט פטרבורג. , 1890-1907.
20. ↑ שפות קווקזיות // מילון אנציקלופדיות ברוקהאוז ואפרון  : ב-86 כרכים (82 כרכים ו-4 נוספים). - סנט פטרבורג. , 1890-1907.
21. ↑ אתנוגרפיה של הקווקז. בַּלשָׁנוּת. VI. שפת קורין. — תפ. , 1896. - 639 עמ'.
22. ↑ אתנוגרפיה של הקווקז. בַּלשָׁנוּת. VI. שפת קירינסקי, טיפליס, 1896. - 639 עמ'.
23. ↑קפוץ אחורה:^{1 2} מיילנובה, 1964, עמ'. 399-400.
24. ↑ Kubatov A. B. קשר לקסיקלי בין השפה האזרבייג'נית והלזגית (מבוסס על ניבים קובניים). // חומרים של המושב המדעי האזורי החמישי על מחקר היסטורי והשוואתי של השפות האיבריות-קווקזיות. - Ordzhonikidze, 1977. - S. 172.
25. ↑ קוריאקוב יו. ב. אטלס לשפות קווקזיות. - מ. : צליינים, 2006. - ס' 37.
26. ↑ רישום השפות הקווקזיות בארכיון ב-12 במאי 2013 ב- Wayback Machine // lingvarium.org
27. ↑ אלפבית לזגי והרומניזציה שלו . תאריך הגישה: 18 בינואר 2012. הועבר בארכיון מהמקור ב-5 באוגוסט 2011.
28. ↑ Haspelmath, 1993 , p. 28.
29. ↑ Haspelmath, 1993 , p. 2, 34.
30. ↑ Modern Lezgin language, 2009 , p. 47-93.
31. ↑ לזגין ויקיפדיה: עריכה ראשונה
32. ↑ לזגי ויקיפדיה: דף סטטיסטיקה

ספרות [ עריכה | ערוך קוד ]

	מדור ויקיפדיה בלזגי

	בוויקימילון , רשימה של מילים לזגיות נמצאת תחת הקטגוריה " שפה לזגית "

• אחמדוב ג.י. סוגי אמירה תקשורתית בשפה לזגית (בהשוואה לרוסית). - מ. : MGLU, 1999.
• Gaidarov R. I., Gyulmagomedov A. G., Meilanova U. A., Talibov B. B. Modern Lezgi language / Ed. ed. M. E. Alekseev. - מחצ'קלה: IYALI DSC RAS, 2009. - 482 עמ'.
• Gadzhiev M., Talibov B. Lezgi-Russian Dictionary. - 1966.
• גולמגומדוב א.ג. פרזולוגיה של שפת לזגי. - מחצ'קלה: Daguchpedgiz, 1990.
• מאמרי מיילנובה U.A. על דיאלקטולוגיה של לזגין. - מ .: נאוקה , 1964.
• הספלמת, מרטין. דקדוק של  לזגיאן (ניאופר.) . - Walter de Gruyter , 1993. - ISBN 3110137356 .

מילונים [ עריכה | ערוך קוד ]

• Gadzhiev M., Talibov B. Lezgi-Russian Dictionary. - 1966. מכיל כ-14,000 מילים.
• גולמגומדוב א.ג. מילון לזגי. - מחצ'קלה, 2003. מכיל כ-12,700 מילים.
• Yuzbekova S.B., Abdulmutalibova N.Sh. מילון רוסי-לזגין. - מחצ'קלה. מכיל 40,000 מילים.
• Gadzhiev M. M. מילון רוסי-לזגין. - מחצ'קלה, 1950. מכיל 35,000 מילים.

קישורים [ ערוך | ערוך קוד ]

• קבצי מדיה ב-Wikimedia Commons

• לשון וספרות לזגי
• מתרגם מקוון ומילון לשפת לזגי
• שפת לזגין: מילוני דקדוק שיחונים פולקלור וידיאו ספריית פורומים
• מילוני לזגין
• שיחון רוסית-לזגין
• ג'ון מ. קליפטון, לורה לוכט, גבריאלה דקינגה, ג'נפר מאק וקלווין טייסן. המצב הסוציו-לשוני של לזגי באזרבייג'ן. SIL International, 2005
• לשון לזגין: משני עברי הנהר התיכון