טיוטה:ייצוא המהפכה האסלאמית
 |
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
| שיחה | |
ייצוא המהפכה האסלאמית (בפרסית: سیاست صدور انقلاب اسلامی) היא אסטרטגיה במדיניות החוץ של איראן הושאפת ליישם את המהפכה האסלאמית של 1979 למדינות אחרות. מדיניות זו הוכרזה במפורש על ידי רוחאללה ח'ומייני, מייסד הרפובליקה האסלאמית של איראן. המטרה היא ייצוא המהפכה כתרבות, אידיאולוגיה ושיטה אינטלקטואלית ואפיסטמולוגית. על פי גישה זו, הממשלה צריכה להתנהל בהתאם לשריעה, חוק האסלאמי המסורתי , ולהישלט על ידי משפטן אסלאמי מוביל ['פקיה' (אנ')] המספק "אפוטרופסות" פוליטית. על פי ח'ומייני, המאמצים להרחיב את השלטון האסלאמי לא יהיו מוגבלים להתאסלמות או תעמולה, אלא הם ילכו בעקבות צבאות "המנצחים" של המוסלמים הקדמונים, שיוצאים "מהמסגד לצאת לקרב", ו"מפחדים רק מאלוהים".[1] ובעקבות הפקודה בקוראן: "הכן נגדם כל כוח שתוכל לגייס וסוסים קשורים". ח'ומייני גם טען כי "אם תקום צורת השלטון שהאיסלאם רצה, אף אחת מהממשלות הקיימות כיום בעולם לא תוכל להתנגד לה, כולן היו נכנעות".[2]