לדלג לתוכן

טיוטה:טקס אשכבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הצבת ארונו של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס ברחבת משכן הכנסת, כחלק מטקס האשכבה, 2016

טקס אשכבה הוא אירוע המתקיים לכבודו של אדם שנפטר, בטרם קבורתו או שריפת גופתו. טקס זה, הידוע גם כ"הלוויה פתוחה" או "צפייה", מאפשר לציבור להביע את כבודו האחרון לנפטר ולהיפרד ממנו באופן אישי. החלק המרכזי בטקס הוא הצבת ארון הנפטר, כשמשפחה או מכרים עוברים לפני הארון.

מקור המנהג

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טקס אשכבה למנהל השני של בית היתומים הסורי במחנה שנלר – תיאודור שנלר בכנסיית המוסד

שורשי המנהג נעוצים במסורות עתיקות של שמירה על המת טרם קבורתו. ברבות השנים, התפתח המנהג לכדי אירוע חברתי ותרבותי משמעותי, המשקף את ערכי החברה ואת יחסה למוות ולזיכרון.

מאפייני הטקס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מיקום: לרוב מתקיים במוסד ציבורי כגון מוזיאון, אולם אירועים, או בית לוויות. במקרה של פולטיקאים וכדומה הדבר נעשה בדרך כלל במקום עם זיקה לתקפידו.
  • הצבת ארון: הנפטר מוצג בארון פתוח או סגור, לעיתים עם חפצים אישיים או סמלים מייצגים.
  • תור מבקרים: אנשים עוברים ליד הארון באופן מסודר, לרוב בשורה או בתור.
  • הבעת כבוד: המבקרים מביעים את כבודם באמצעות קידה, תפילה שקטה, או מחווה אחרת.
  • ספר זיכרון: לעיתים מוצב ספר בו המבקרים יכולים לכתוב דברי פרידה או זיכרונות.

במזרח הרחוק הטקס כולל לעיתים אלמנטים נוספים הכוללים פולחן אבות ומנהגים מסורתיים.

משמעות הטקס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקס מהווה הכרה פומבית בחשיבותו של הנפטר לחברה, והוא מסייע למשפחה ולחברים בתהליך האבל והפרידה, וגורם לקהילה להתאחד סביב זכרו של הנפטר.

בישראל נהוג לערוך טקס אשכבה לאישי ציבור ואמנים. בין האמונים שנערך להם טקס אשכבה ציבורי, בדרך כלל הטקס כולל את הצבת הארון במקום מרכזי, למשל בכיכר רבין, והוא כולל לעיתים שרים של הנפטר שמושרים על ידי קורביו, וכן נאום של אישי ציבור[1].

בארצות הברית, הטקס נפוץ מאוד, בעיקר עבור דמויות ציבוריות או מנהיגים פוליטיים. במקומות אחרים הטקס נפוץ פחות, כך באירופה ובמקומות נוספים, אך הוא נעשה לאישים בעלי חשיבות לאומית.