טיוטה:זאב וולף טברסקי
זאב וולף טברסקי (ה' באדר תר"י - כ' בסיון תרצ"ז) היה אדמו"ר בדור השני לחסידות רחמסטריבקה.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]זאב וולף נולד ברחמסטריבקה ליוחנן טברסקי ולחנה בת הרב פנחס מקולק, נכדתו של המגיד החסידי הנודע זאב וולף מז'יטומיר, וחתנו של הצדיק החסידי צבי אריה מאליק. נשא את בת שבע, בתו של בן דודו האדמו"ר ישעיה משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל, אולם היא מתה כעבור כשנתיים ללא צאצאים. בנישואין שניים נשא את ציפורה ברכה, בת הרב יעקב שמשון חודרוב מבאהפאלי[1].
זאב וולף כיהן ברבנות במספר קהילות ברוסיה, והאחרונה שבהן הייתה העיר טולצ'ין שבאוקראינה. בשל רדיפות הקומוניסטים, נאלץ לעבור לזלטופול, אך גם שם לא מצא מנוחה. חסידיו שבארצות הברית שלחו לו כרטיסי נסיעה שיגיע להתיישב אצלם, אך לבסוף עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ד, בעקבות שני אחיו, מנחם נחום טברסקי ומרדכי טברסקי (שמת בי"ז באייר תר"פ). זאב וולף התיישב תחילה בשכונת שערי חסד שבירושלים, ולאחר מכן עבר לשכונת זכרון משה בעיר.
זאב וולף מת ביום כ' בסיון תרצ"ז, ונטמן בבית הקברות היהודי בהר הזיתים ליד אחיו. בהלווייתו השתתפו הרבנים הראשיים לארץ ישראל ואלפי איש. חסידים מספרים כי לאחר שחרור הר הזיתים במלחמת ששת הימים, כאשר היה צורך לחפור את קברו מחדש בשל ההרס, התברר כי גופו נותר שלם וללא ריקבון, על אף שעברו כ-30 שנה מאז קבורתו[2].
מהנהגותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]זאב וולף נודע כלמדן וכפוסק הלכה. על פי עדות בניו, הוא היה מסתגר בחדרו במשך כל השבוע ולומד, ורק בשבתות היו בניו וחסידיו רואים אותו. לכל מקום שאליו נסע, נשא עמו ארגזים מלאים בספריו הדרושים לו ללימוד. הוא שימש כפוסק הלכה לאדמו"רי בית צ'רנוביל, ודודיו וקרוביו נהגו לשלוח אליו את שאלותיהם ההלכתיות.
בשונה משאר אדמו"רי השושלת, היה זאב וולף נוהג לומר דברי תורה בעת עריכת השולחן, ואף כתב את חידושיו. הרב אברהם יצחק הכהן קוק הביא רבים מחידושיו בקובץ 'עיטור סופרים'. כאשר ביקש זאב וולף שידפיסם בעילום שמו, כינה הרב קוק את החידושים בשם "זוהר אור בהיר" (ראשי תיבות: זאב, בן הרב רבי יוחנן)[3].
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו, נחום משה טברסקי, שימש כרב העיר קובלה, ונספה בשואה בשנת תש"ג. היה חתן דודו, האדמו"ר יעקב אריה לייב טברסקי מטריסק.
בנו, יוחנן טברסקי, נשא את יענטא, בתו של האדמו"ר ישכר דוב מבלז.
בנו, דוד טברסקי, היה חתנו של בן דודו, האדמו"ר אברהם דב טברסקי מרחמסטריבקה.
בתו, מרגלית[4], נישאה לאדמו"ר חיים מאיר הגר מויז'ניץ.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נכד הסבא משפולי, הרב גדליה מליניץ, והרב פנחס מקוריץ.
- ^ 2=בחצרות בית ה', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ 3=ספר היחס לטשרנוביל ורוז'ין, מהדורה חדשה, עמ' קי
- ^ 4=שמה המדויק היה נתון לוויכוח בין בניה. בנה הגדול האדמו"ר משה יהושע הגר טען ששמה מרגלית ואילו בנה השני האדמו"ר מרדכי הגר טען ששמה מרגליא.