טיוטה:הד המערב

הד המערב - כתב העת "הד המערב (סאוות אל מוגרב) – שבועון מדיני, ספרותי, אינפורמטיבי, בלתי תלוי" נערך ויצא לאור בעשור השני של המדינה בערבית יהודית עבור עולי מרוקו בפרט, ועולי צפון אפריקה בכלל.

השבועון הודפס בפורמט של ארבעה דפים באורך ארבעים וארבעה ס"מ וברוחב עשרים ושמונה ס"מ כל אחד. הוא נכתב באותיות עבריות, בערבית היהודית המדוברת של יהודי מרוקו, וליתר דיוק, בניב של יהודי המערב הפנימי (פאס, מכנאס, צפרו). הערבית היהודית כוללת בעיקר מרכיבים עבריים וצרפתיים אך גם מרכיבים ארמיים וספרדים שהשלימו את המילים החסרות בערבית היהודית. השבועון הופץ מדי יום רביעי. ברשותנו נמצאים שישה עשר גיליונות, מגיליון 1, הראשון, מיום ט"ו בטבת תשי"ח (8 בינואר 1958) ועד גיליון 16, מיום י' באייר תשי"ח (30 באפריל 1958). נציין כי בי"ב בניסן תשי"ח (2 באפריל 1958) הודפסו גיליונות 12 ו־13 כגיליון כפול לכבוד חג הפסח. השבועון יצא לאור, לאורך שנה או שנתיים נוספות, לכן גיליונות נוספים שהופצו עודם מבקשים להתגלות...

מבנה ראשי

בראש הגיליון הודפסה כותרת העיתון 'הֵד הַמַּעְַרָב' בעברית בגופן גדול ובניקוד, ומתחתיה צוינו כותרת המשנה – 'שבועון מדיני, ספרותי אינפורמטיבי, בלתי תלוי' – השנה (הראשונה) ומספר הגיליון. מתחת לכותרת המשנה נמתח קו, ומתחתיו נכתב: 'ב"ה [=בעזרת ה'] ירושלים, יום רביעי' (בכל הגיליונות) ותאריך עברי ולועזי בהתאמה. עוד צוינו מחיר הגיליון (170 פרוטה) ודמי חתימה עבור שלושה חודשים (שתי לירות ישראליות), שם העיתון בערבית יהודית (סאוות אל מוגרב), שם העיתון באותיות לטיניות (HED HAMAARAV) ומספר הגיליון. משמאל לכותרת הראשית הופיע ריבוע תחום ובתוכו נכתבו שמות בעלי התפקידים בעיתון: העורך: חיים מויאל; המו"ל: יצחק אביקסיס; האחראי: דוד רוזנטל; בית הדפוס שבו נדפס העיתון: דפוס המערב, ירושלים; פרטי המערכת וההנהלה: ירושלים, מחנה יהודה, בית גלובסקי, טלפון 4003, ירושלים; ומחיר החתימה על הגיליון לשנה (שמונה לירות ישראליות). פורמט זה נשמר בכל הגיליונות שברשותנו.

הנהלת העיתון

העורך חיים מויאל נולד בפאס ב־1921, עלה לישראל ב־1948 והיה לחבר בתנועת הפועל המזרחי. 'איגוד המושבים' מינה את מויאל כשליח מטעמו לגיוס עולים ממרוקו ומתוניסיה, ובהמשך הוא מונה למפקד מחנה העולים בגיברלטר. בתום שליחותו, חזר ארצה וכיהן במגוון תפקידים ציבוריים, בהם ראש מחלקת העלייה במפד"ל. מויאל התיישב במושב יד רמב"ם, שעל הקמתו שקד בהיותו במרוקו, ואף היה מזכיר המושב בשנותיו הראשונות. בשנים 1954–1955, עוד בהיותם במרוקו, רכשו מקימי יד רמב"ם, בני מעמד הביניים מפאס, סְפְרוֹ (צפרו) ותאפילאלת, את בתיהם ואת המשקים הנלווים אליהם, ובכך סללו למעשה דרך עצמאית לקליטתם בישראל. החברים והחברות במושב, שהשתייך אף הוא לפועל המזרחי, היו שותפים פעילים במערכת העיתון וחלקם כמויאל עצמו, עשו בו ימים כלילות בהתנדבות. אם כן, העיתון 'הד המערב' נוסד גם בשיתוף פעולה עם האליטה הרעיונית והכלכלית ממרוקו שעלתה לארץ. המוציא לאור יצחק אביקסיס, יליד פאס אף הוא, עלה ארצה בשנות העשרים של המאה העשרים. הוא הקים ביחד עם אחיו אליהו את ׳דפוס המערב' בירושלים. בבית דפוס זה יצאה לאור ספרות רחבת היקף הכוללת ספרות כללית ותורנית, בדגש על כתבי חכמי מרוקו. ובאשר לדוד רוזנטל, השותף השלישי בניהול העיתון, הוא התגורר בשכונת רחביה בירושלים. ברישיון להוצאת העיתון 'הד המערב' של משרד הפנים מספר 146, התמנה לעורך האחראי.

מטרת כתב העת

בעמוד השער של הגיליון הראשון של השבועון נוסחה מטרתו: לגבש את יהודי מרוקו הפזורים בארץ, להביא לידיעתם חדשות מישראל ומהעולם ולהיות כתובת לעולים ממרוקו ומהארצות האחרות בצפון אפריקה. וכך נכתב בו:

למטרה דייאלנה, פחאל מא מערוף, מסתתין כוואננא די זאוו מלמארוק, פי כול ארץ ישראל פבלדאן, פמושבות, פכפרים, ומושבים, וחד מא כאי ערף אם כא יסיר ענד תאני, האד לגאזיטא דייאלנא תכללקת לכאתיר, באס תזמענא ותקרבנא, ותזיב כבאראת מן כול מודע די כוואננא מוסובין פיה פישמודע די כוואננא מוסובין פיה פישראל ופלגולה, ופחל מהא כאיינין גוואזט די כול לגנס פי ישראל, די כאי עטיו כבאראת במיוחד גיר על גנס דיאלהום. האגדאך נית, לגאזיטא דייאלנא, תכון מוזודא באס תקבד סכוואת די כול וואחד מננא, האדאך סי די כא ידררו, וכאדאליק, תכררז מאמרים וכתבאת דנאס לכבאר דיאלנא, בלא חתא פוליטיקא די סי מפלגה, לפוליטיקא די האד לגאזיטא דייאלנא הייא פשוטה, באס נחדיוו על אסל דיאלנה, נבקאוו רחמנים, ונתעאוונו בינאתא, פחאל מא כוננא מוואלפין ודאריין פי חוץ לארץ. האד לגאזיטא דיאלנא מועודא לעולים זדאד וקדאם, די באקי לוגא לעברית מא זארייאס פפמהום, וחתא כוואננא למארוקאן די קאריין מליח לעברית, יסיבו פי האד לגאזיטא עניין כתיר, מן סבבא די האד לגאזיטא תהדר בראש וראשונה על לעניינים די נהומא ענדנא ביהום גאראד.

ובתרגום לעברית:

המטרה שלנו, כידוע, אחינו שבאו ממרוקו פזורים בכל ארץ ישראל – בערים, במושבות, בכפרים ובמושבים – ואין אדם יודע את המתרחש אצל אחיו. עיתוננו זה הוקם בעיקר כדי לקרב אותנו זה לזה ולהביא ידיעות מכל מקום בישראל ובגולה שאחינו מצויים בו. וכשם שלכל קבוצה בישראל יש עיתון המביא ידיעות הנוגעות לאותה קבוצה בלבד. כך גם בעיתון שלנו נהיה מוכנים לקבל תלונות מכל אחד מקהילתנו, על מה שמציק לו. וכמו כן נפרסם מאמרים וכתבות של האישים הגדולים שבינינו, בלי שום פוליטיקה מטעם מפלגה כלשהי. הפוליטיקה של העיתון שלנו פשוטה: לשמור על המקורות שלנו, להישאר רחמנים ולעזור איש לרעהו, כפי שנהגנו לעשות בחוץ לארץ. עיתוננו מיועד לעולים חדשים וּוותיקים אשר העברית עדיין אינה שגורה בפיהם. אחינו המרוקאים הקוראים היטב עברית ימצאו גם הם בעיתון זה עניין רב, וזאת משום שהעיתון יעסוק בראש ובראשונה בנושאים שיש לנו בהם עניין.

הפצה

העיתון הופץ באמצעות אנשי קשר ששמותיהם פורסמו כרשימה בעיתון על פי מקום מושבם במרכזי קהילות מרוקאיות בכל רחבי הארץ. דרך הפצה נוספת הייתה בפנייה בדואר לעורך חיים מויאל או בטלפון לבית הדפוס.

כתבות וכותבים

עם מערכת 'הד המערב' נמנו כותבים וכותבות, ובהם: הרב פריג'א זוארץ, מרגלית אביקסיס, הרב יעקב משה טולידאנו, יוסף פרץ, שמואל בן־עמרם, הרב יהודה כסוס, עמרם א' מימראן, מתתיהו עולייל, שמעון בן עטר, אלון דוד, ראובן נקב, ומתרגמים מעברית לערבית יהודית כחיים נחמני וחנניה דרעי. בעיתון נמסרו עדכונים חדשותיים על המתרחש בישראל, וכן היו בו מדור משולחן המערכת, מדור חדשות מהעולם ומדור תפוצות ישראל – שנועד בעיקר לתפוצות צפון אפריקה. עוד הודפסו בו הודעות פטירה ונחמה, הספדים, ברכות ואיחולי שמחות ונישואין, סקירת ספרים, מכתבים למערכת – שבהם עלו התמודדויות וסיפורי הצלחה, ודבר תורה לפרשת השבוע שכתב רב מושב יד רמב"ם הרב יצחק בניזרי. כמו כן צוינו זמני הדלקת נרות שבת. בגיליונות שולבו ברכות ששלחו דמויות מהציבוריות הישראלית הקשורות לעיתון בהיבט הדתי - מסורתי או הפוליטי, כגון ד"ר יצחק רפאל (וֶרפֶל) – ממנהיגי המפד"ל, כיהן כחבר כנסת ושר; הרב יצחק אביחצירא – רב מחוז רמלה־לוד; אברהם אלמאליח – נשיא ועד עדת המערביים; שר הדתות הרב יעקב משה טולידאנו ועוד. רבים מהמברכים ביקשו לציין כי כתיבה בערבית יהודית היא לדידם זמנית וכי על העולים ללמוד עברית. מהגיליון השלישי שילבו העורכים בעיתון שיעורים בעברית, שכללו סיפור קצר עם המילים הנלמדות. הפרסומות על פי רוב תורגמו לערבית יהודית, למשל פרסומות של חברת הבנייה רסקו, של הביטוח הלאומי ושל הוצאת הספרים של מוסד הרב קוק. לצידן נדפסו גם 'מודעות לכל' שהכילו פרסומות של אנשים פרטיים והודעות שונות, בהן היו גם הודעות מטעם ארגון עולי טריפולי ולוב. מחקרים אקדמיים על יהודי מרוקו הובאו בהמשכים לאורך מספר גיליונות, למשל, תקציר ספרו של ד"ר חיים זאב הירשברג, 'ארץ מבוא השמש' (מן ארד ג'וב שמש) וקטעים מתרגום ספרו של יצחק דוד עבו "Musulmans Andalous et Judéo-Espagnols". חיים נחמני תרגם את ספרו של עבו לערבית יהודית והעניק לו את הכותרת 'להיסטוריה דליהוד פלמארוק', הציטוטים בעיתון נלקחו מתרגום זה.

העיתונות בערבית יהודית

'הד המערב' היה המשכה של מסורת העיתונות בערבית יהודית שפורסמה במרוקו במאה העשרים. אחד הבולטים בעיתונים הללו היה השבועון 'כבאראת עלא כואננא בארץ ובגולה', שראה אור במרוקו לאחר הקמת מדינת ישראל. השבועון היה בעל אופי דומה לזה של 'הד המערב'; גם בו נארגו יחד חדשות ותכנים דתיים, ואף אותו הוציא לאור פעיל ציוני מתנועת הפועל המזרחי – חיים נחמני. עיתונים נוספים שיצאו לאור בערבית יהודית במרוקו במחצית הראשונה של המאה העשרים היו: 'אלחוררייא' ('החירות'), שערך שלמה בן חיון בטנג'יר, ו'אור המערב', שערכו האחים חדידא בקזבלנקה.

היבטים מחקריים היסטוריים

העיתון 'הד המערב' מאפשר להאיר היבטים מחקריים היסטוריים, חברתיים ולשוניים הטמונים עדיין בכתב העת עצמו ומאירים את העלייה ממרוקו ואת קליטתה בישראל באור חדש. עם זאת, נוכל עתה להשקיף במבט רחב על מסורת העיתונות היהודית הציונית בשפה הערבית יהודית. כל אלה יחד ראויים לחשיפה, לעניין ולמחקר. העלאתו של השבועון 'הד המערב' לאתר 'עיתונות יהודית היסטורית' מאפשרת תיקון היסטורי בהעניקה במה לעולים ולעולות ממרוקו בשנותיהם הראשונות בישראל הצעירה. לקוראים ולקוראות בימינו ניתנת הזדמנות נדירה לשמוע את הד קולם של הנקלטים והנקלטות, להכיר את עולמם ולהיות עדים לחוויותיהם בארץ, והכול מנקודת מבטם ובשפתם שלהם.

לקריאה נוספת

• לילך תורג'מן, מושב יד רמב"ם – אבן בוחן לעלייה וקליטה, פאס - קהילה מפוארת במרוקו, 2022.

ראו גם

• העיתון 'כבאראת עלא כואננא בארץ ובגולה⁩⁩'
• עיתון 'הד המזרח'

קישורים חיצוניים

• הד המערב - גיליונות העיתון סרוקים באתר עיתונות יהודית היסטורית

הערות שוליים

קטגוריה:ציונות קטגוריה:יהדות מרוקו