טיוטה:האגודה לידידות ולשכת המסחר ישראל יפן
האגודה לידידות ולשכת המסחר ישראל יפן היא עמותה ללא מטרות רווח, הפועלת על מנת לקידום וביסוס קשרי מסחר, כלכלה ותרבות בין ישראל ויפן. העמותה מהווה גורם מרכזי לקידום תרבות יפן בישראל וקידום קשרים מסחריים בין שתי המדינות. קהילת חברי העמותה היא מגוונת והטרוגנית; חלק מחברי האגודה חווים את תרבות יפן על בסיס יום-יומי במסגרת עבודתם בעוד שאחרים חווים אותה מתוך עניין אישי, בין אם היו ביפן בעבר ובין אם לאו.
העמותה מורכבת משני גופים:
- לשכת המסחר ישראל יפן (IJCC)
- האגודה לידידות ישראל יפן (IJFS)
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לשכת המסחר ישראל יפן פועלת למען יצירת פלטפורמה לאנשי עסקים משתי המדינות בשיתוף עם שגרירות יפן בישראל, משרד החוץ, משרד הכלכלה, מכון הייצוא, התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, גופים ציבוריים ופרטיים. כיום, היו"ר המכהן הוא עו"ד זאב וויס, יו"ר האגודה לידידות מר אריה קוץ ומנכ"לית אגודת הידידות הגברת סופיה גוגלב.
האגודה לידידות ישראל יפן מהווה חלון לשוחרי תרבות יפן בישראל על כל גווניה, ומקדמת מגוון הרצאות, סמינרים, הופעות ואירועים לאוהבי יפן ברחבי הארץ. העמותה הוקמה בשנת 1956, כארבע שנים לאחר כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ליפן, מתוך רצון לקרב בין שתי המדינות. היחסים מתבטאים הן במישור העסקי באמצעות פיתוח קשרי מסחר עם יפן ויצירת פלטפורמה לאנשי עסקים, והן במישור החברתי-תרבותי בו תומך הארגון ומעודד קשרי תרבות, אמנות, פולקלור וחברה עם פרטים ומוסדות ישראליים ויפניים.
בשלהי שנת 1956, חזר מר משה בז'רנו המנוח מסיור מקיף במזרח הרחוק כראש משלחת חקר כלכלית. את התרשמותו חלק עם קבוצת אישים מתחומי שונים, ויחד החליטו להקים אגודה לידידות בין ישראל ויפן.
הסיבה העיקרית לשם "אגודה לידידות" נבע מן העובדה שבאותה תקופה החוק היפני לא אפשר כינון לשכות מסחר דו-לאומיות ביפן, בעוד שלא הייתה כל מניעה ליסוד אגודות ידידות דו-לאומיות, ואומנם, לא עבר זמן רב ובטוקיו נרשמו שלוש אגודות לידידות יפן-ישראל, שבראשן עמדו אישי ציבור יפניים מהשורה הראשונה.
ככל שהתרחב חוג הפעילים מן המגזר העסקי והתעשייתי, הורגש הצורך בלשכת המסחר, וכעבור שנים מועטות הסבו את השם ל"אגודה לידידות ולשכת המסחר ישראל יפן" והרחיבו את תחום הפעילות בהתאם. ועם צאת חוק העמותות נרשמה האגודה כעמותה.
כאשר יו"ר האגודה משה בז'רנו חלה, התעורר הצורך למצוא לו ממלא מקום בעל מוניטין המתאים לתפקיד. ד"ר מוסברג, הבעלים של חברת נחושתן דאז ואספן מושבע של חפצי אמנות יפניים, ענה על הדרישות ונבחר לכהן כיו"ר הוועד.
ד"ר מוסברג כיהן בתפקיד במשך מספר שנים, וכאשר החליט לפרוש מפאת גילו, נתמנה עו"ד רם סולומון ליו"ר פעיל ולצדו שני סגנים, האחד המופקד על אגודת הידידות והשני על לשכת המסחר.
המשלחת הפיננסית אשר ביקרה ביפן ב-1993 היוותה את חוד החנית לקראת אשרורה של הבורסה הישראלית על ידי הרשויות ביפן. משלחות שאורגנו על ידי הלשכה יצקו תוכן למערכות היחסים החשובה עם ה-KEIDANREN והיוו את אות הפתיחה לבואן של חברות הסחר הגדולות לישראל.
מערכת היחסים הכלכליים בין שתי המדינות זכו לקפיצת מדרגה עם נסיעתו של שר התמ"ס מר מיכה חריש ליפן, ולמיסודם לכלל יחסים בין שתי מדינות ידידותיות עם ביקור של ראש הממשלה מר יצחק רבין ז"ל, וביקור גומלין של ראש ממשלת יפן בזמנו, מר טומיאיצ'י מוריאמה.
ביקורים רשמיים אלה, אליהם התלווה תמיד יו"ר האגודה והלשכה, הביאו לחתימה של הסכמים חשובים בתחום המדע והתרבות, כמו גם ההכרזה על פתיחת משרד JETRO בישראל.
רשימת יו"ר לשכת המסחר ואגודת הידידות ישראל יפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עו"ד זאב וייס- 2016–2022
- מר מיקי רון- 2003–2010
- דר' רוני בורנשטיין בשתי קדנציות בשנים: 2010-2016, 1999-2003
- מר כדורי שמעוני- 1996–1999
- מר אלחנן הראל - 1990–1996
רשימת יו"ר אגודת הידידות ישראל יפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מר אריה קוץ- 2008-הווה
- פרופ' אלי לנצמן- 1997–2007
רשימת נשיאי כבוד של העמותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשימה זו מורכבת מחברים שנבחרו כאות כבוד והוקרה על תרומתם לקידום קשרי התרבות, הכלכלה והמסחר בין ישראל ויפן.
- מר אלחנן הראל
- עו"ד רם סלומון
- דר' רוני בורנשטיין
- מר מיקי רון
האגודה לידידות (IJFS)
[עריכת קוד מקור | עריכה]העמותה הוקמה בשנת 1956, כארבע שנים לאחר כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ליפן, מתוך רצון לקרב בין שתי המדינות במישור העסקי והחברתי-תרבותי. אגודת הידידות היא ארגון ללא מטרות רווח, המחזיק ביעדים לעידוד הידע בנוגע להיבטים התרבותיים של יפן בקרב ישראלים. החברות באגודת הידידות ישראל יפן פתוחה לכל מי שמתעניין ביפן ובתרבותה. בין החברים שמתעניינים בנושאים שונים של התרבות היפנית נמנים אמנים, אנשי אקדמיה, חוקרים ואזרחים ישראלים.
בין המייסדים והיו"רים הראשונים של אגודת הידידות היו פרופסור אלי לנצמן, מר משה בז'רנו, איש עסקים ודיפלומט, ומר ק. קוסברג. בנוסף, מר רם סלומון, עורך דין, שחיבר את חוקי אגודת הידידות.
בשנת 1998 הוקם אתר JAPANGEO, שהיה האתר הראשון בישראל שהוקדש כולו לתרבות יפן. האתר הוקם על ידי פרופסור אלי לנצמן, יו"ר האגודה דאז ושני סטודנטים מהטכניון.
האגודה בארץ פועלת בשיתוף פעולה מלא עם אגודת אחות נוספת ביפן: אגודת הידידות ישראל יפן (JIFA).
בין היתר, אגודת הידידות פועלת בתחומים כגון:
- קידום מעורבות מדעית והבנה כללית של התרבות היפנית בישראל
- פיתוח קשרים חברתיים ותרבותיים בין ישראל ויפן
- אירוח אירועים הקשורים לתרבות היפנית, כגון סרטים, הרצאות, תערוכות וסדנאות
- אירועי הטאנאבאטה: אירוע הקיץ השנתי של האגודה.
- שימור וקידום התקשורת עם מוסדות התרבות ביפן
- חיבור בין חוקרים יפנים וישראלים, אמנים ובעלי עניין אחרים
- הפקת הרצאות קשורות ביפן בציבור הרחב בשיתוף שגרירות יפן בישראל ("שישגרירות", כלומר, יום שישי בשגרירות, בשיתוף פעולה עם JIFA)
- תחזוקה של אתר עברי המשמש כסיוע ללימודי יפן www.japangeo.org.il
האגודה לידידות ישראל יפן, סניף ירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סניף ירושלים של אגודת הידידות ישראל יפן הוקם בשנת 1965 על ידי יעקב טשימה וד"ר אורי אפשטיין. עם פרוץ מלחמת ששת הימים, עזב יעקב טשימה את הארץ, ופעילות האגודה פסקה.
בשנת 1970 הוחלט לחדש את פעילות האגודה בירושלים לאחר הפסקה של חמש שנים. מאז ועד שנת 1983 התקיימו עשרות פעולות של אגודת הידידות ישראל יפן בירושלים באתרים מגוונים וביניהם בית שלום, ימק"א, מרכז תרבות העמים לנוער, מוזיאון ישראל, אולם וייז באוניברסיטה העברית, הסינמטק והאקדמיה למוסיקה. הפעולות כללו הרצאות, מופעי מחול יפני, מופעי אמנויות לחימה, הקרנת סרטים, טקס תה וקונצרטים של מוזיקה יפנית מסורתית וחדישה בכלים מסורתיים ומודרניים.
עד 1983 התקיימו רוב הפעילויות של אגודת הידידות בירושלים בחסותה ובמימונה של המחלקה ליחסי חוץ בסוכנות היהודית. עם חיסולה של מחלקה זאת בוטלה גם תמיכתה הכספית בפעולותיה של אגודת הידידות בירושלים.
בשנת 1984 החליטה האספה הכללית של אגודת הידידות ישראל יפן על הקמת ועד מנהל מורחב של האגודה הארצית שנכללים בו חברי ועד אגודת הידידות בירושלים (בתוקף תפקידם).
בין השנים 1983–2004, רוב פעילויות אגודת הידידות בירושלים התקיימה במרכז תרבות העמים לנוער, ביד נדיבה. פטירתו של צבי דגן, מנהל מרכז תרבות העמים בירושלים, גררה הידלדלות בכמות הפעילויות והמפגשים של סניף ירושלים.
בשנת 2009 חודשה הפעילות הרגילה של סניף ירושלים תחת ראשותה של סיגל גליל. יוסד פרויקט הרצאות "יפן בגן" בשיתוף הגן הבוטני, וכן מגוון פעילויות נוספות שהוכוונו לקהל הירושלמי. עם פרישתה של סיגל גליל בשנת 2011, מונה בועז צאירי לראשות סניף ירושלים.