לדלג לתוכן

טיוטה:דוברות משרד הביטחון/אריה מועלם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא יחצ, מקורות בהערות שוליים.
אריה מועלם
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 23 במאי 1959 (גיל: 65)
מבשרת ציון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריה מועלם (נולד ב־23 במאי 1959) הוא סמנכ"ל וראש אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הביטחון. מועלם חוזה יוזם ומוביל הקמת היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל, ממונה על הנצחת זכרם של החללים, טיפול במשפחות השכולות ושימור המורשת הביטחונית. מועלם ממונה על הפקת כלל הטקסים ההמלכתים לזכרם של חללי מערכות ישראל, הלוויות החללים בארץ ובעולם, טקסי יום הזיכרון בבתי הקברות הצבאיים ברחבי הארץ, טיפול בשימור המורשת הביטחונית ומוזיאוני משרד הביטחון.

הוביל מבצע שיקומם והעלאתם לישראל של 75 ספרי תורה עתיקים, שיפוצם ותיקונם בשיתוף ארגון יד לבנים הארצי, קרן ליב"י, תורמים יהודיים, עמותת קשר לנצח וידידי צה"ל בארצות הברית והרבנות הצבאית בצה"ל להנצחת חללי מערכות ישראל בסניפי יד לבנים ברחבי הארץ.

יוזם והוגה מעמד התייחדות מדינה ישראל עם כלל חללי מערכות ישראל בהצבת דגלון נושא סרט "יזכור" בצבע שחור על קברי החללים.

פעל להובלת מערכת GIS למיפוי בתי קברות צבאיים.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועלם נולד במבשרת ציון (1959), בנם של הרב אליה מועלם והרבנית שושנה מועלם זכרם לברכה, נשוי, אב לארבעה ילדים וסב לשישה נכדים.

את תקופת ילדותו העביר במבשרת ציון בבית דתי לאומי בו הושרשה בבני המשפחה הציוניות, הערכים, הקשר למקורות, האהבה לארץ ישראל ולאדמתה.

בגיל צעיר מאוד שכל מועלם את אחיו, בן ציון מועלם ז"ל, במהלך שירותו הצבאי ונחשף מקרוב לעולם השכול בהיותו אח שכול.

בבית שגדל הכיר מועלם את החיים לאחר האובדן, הקשיים של משפחה שכולה לחזור למעגל החיים ויחד עם זאת את החשיבות להקרבה למען המדינה ולמען האחר.

עמוד האש שמוביל את מועלם מבית הינו להשריש בקרב כל קרוביו את החשיבות להיות אוהב אדם, אוהב עם ישראל ואוהב ארץ ישראל.

העשייה למען האחר היוותה ועדיין דרך חיים אצל מועלם ועיסוקיו למען הקהילה והפרט החלו עת עסק בתחומי התרבות והחינוך הבלתי פורמלי במסגרת ניהול אגף הנוער והתרבות התורנית במבשרת ציון (1979-1984), ניהול שלוחת מתנ"ס במעוז ציון (1985-1988) ובמקביל חינוך כיתה ולימוד מתמטיקה בבית הספר "אורט" נביאים בירושלים (1984-1985) וכן ניהול המחלקה לתרבות נוער, ספורט והמרכזיים הקהילתיים במבשרת ציון ( 1988-1998).

בתפקידיו השונים בתחום החינוך קיבל מועלם תעודת הצטיינות, הערכה והוקרה משר החינוך דאז על העבודה במסגרת החינוך הבלתי פורמלי, מר יצחק נבון.

בשנת 1998 בחר מועלם לשנות תפקיד ולהשפיע בתרומתו על ציבור רחב יותר והצטרף למשרד הביטחון להמשיך שליחותו בתפקיד ראש היחידה להנצחת החייל, היחידה האמונה על הנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל.

במהלך שש שנות עבודתו כראש היחידה הוביל רעיונות מהפכניים ושינויים בפעילות למען הנצחת זכר חללי מערכות ישראל אשר חלחלו בתודעת הציבור הרחב.

מועלם איש עשייה של מעשים גדולים שעיצבו את הזיכרון במדינת ישראל וכחלק מעשייתו הוביל ועדיין פרויקטים ייחודים בתחומי ההנצחה כדוגמת הקמת קירות זיכרון בבתי הקברות הצבאיים, הנחת דגל מדינת ישראל על קברי חללי מערכות ישראל בסמיכות ליום הזיכרון הכללי, פיתוח תוכנה למיפוי בתי קברות צבאיים המאפשרת איתור קברי חללים והדפסת מפות ניווט, הקים ופעל לפיתוחו של אתר "יזכור" להנצחת סיפור החיים של הנופלים, פעל להקמה וסלילת שביל מחבר משואה לתקומה והוביל לבניית אנדרטה לחללי נצר אחרון, יזם הקמת גן לזכר החללים הנעדרים עמן מתייחדת המדינה ביום הזיכרון לחללים שמקום קבורתם אינו נודע ועוד פעילויות רבות ומגוונות בעלות משמעות לשימור הזיכרון.

ביוני 2000 עם מציאת צוללת ה"דקר" הוביל מועלם בשיתוף עם חיל הים משט לזכר צוללת "דקר", להפלגה הוזמנו המשפחות השכולות לאזור נקודת איתורה של הצוללת ולטקס זיכרון ימי שנערך בקרבת מקום מעל נקודת הימצאותה של הצוללת.

כראש ועדת רשויות בתקופת עבודתו כראש היחידה להנצחת החייל פעל להנצחת הנופלים באנדרטאות ואתרי הנצחה ביישובים רבים ברחבי הארץ כחלק מכך נחשף ושותף ליצירות אדריכליות שונות ומגוונות ובהיותו בעל פתיחות מחשבתית וחיבה לאומנות ואדריכלות, הציע רעיונות לשדרג בשיפורים ובהתאם לניסיון שרכש הנחיל קווי הנצחה אחידים.

בשנת 2004 פעל מועלם למיסוד שינוי חקיקה בדחיית מועד יום הזיכרון הממלכתי של חללי מערכות ישראל ביום אחד בעת שד' באייר חל ביום ראשון בשבוע, זאת בשל הקושי בקיום הטקס הממלכתי לפתיחת אירועי יום הזיכרון במוצאי שבת וחשש לחילול שבת.

כחלק מעשייתו הוביל מועלם יוזמות מגוונות לשיפור השירות למשפחות השכולות ופעל ועדיין להקל בנגישות לבתי העלמין.

עוד בהיותו בתפקיד ראש היחידה נחשף מועלם לבקשת המשפחות השכולות לשמור על זכר יקירם לעולמי עד וכן למספר חללים שאינם מונצחים כלל באתרי הנצחה השונים.

מועלם ראה הצורך האנושי והערכי לגשר בין העבר ההווה והעתיד ולהשאיר תזכורת מוחשית לדורנו ולדורות הבאים, הרגיש חוב מוסרי לממש המבוקש על ליבם של המשפחות השכולות ולהנציח את החללים שאינם מונצחים, התחייב לעשות כל שביכולתו כדי שזכר החללים שהקריבו את חייהם למען המדינה ישמר והחל לרקום מהלך להקמת בית תמיד לזיכרון החללים.

היסוד שהונח היה השארת מצבת זכר חיה לנצח שתהווה זיכרון חי המקפל בתוכו את תמצית סיפור המעשה של תקומת מדינת ישראל.

עם החזון האישי מועלם יצא לדרך, למסע במנהרת זמן שכותרת הפרויקט "אוהל זיכרון" (2004), לימים "היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל".

באוקטובר 2004 החליט שר הביטחון דאז, רא"ל שאול מופז, ומנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') עמוס ירון, כי אגף השיקום במשרד הביטחון יעבור שינוי ארגוני לצורך שיפור השירות למשפחות השכולות ולנכים מקרב כוחות הביטחון. שר הביטחון שנחשף בשעתו לעשייה הרבה של מועלם קבע כי הוא האיש שיובל האגף האמון על הטיפול במשפחות שכולות.

עם כניסתו לתפקיד סמנכ"ל וראש אגף משפחות והנצחה פעל לשיפור ניכר בשירות לאוכלוסיית המשפחות השכולות, הטמיע מדיניות של יוזמה במקום תגובה ופעל להובלת תהליך של תקשורת עם המשפחות השכולות וצמצום בירוקרטיה.

בתחילת עשייתו ניסח ביחד עם עובדי האגף חזון המשקף את המדיניות "בעין רואה, אוזן שומעת ולב מבין", הגדיר מטרות ויעדים להנצחת חללי מערכות ישראל ולדרכי טיפול בבני המשפחות השכולות, בתהליך יוצא דופן במשרד ממשלתי ערך מספר סקרי שביעות רצון בקרב המשפחות השכולות, הטמיע אמנת שירות והנחה על מהפכה בשירות שכללה פעילות ענפה שנעשתה ועדיין בעשייה.

במסגרת תפקידו כסמנכ"ל ור' אגף משפחות והנצחה ובמהלך העשורים האחרון פועל במישורי התערבות שונים תוך ביסוס מדיניות, קיום תהליכי שינוי, צמצום בירוקרטיה, יותר תקשורת פחות ניירת, קידום יוזמות ופיתוח לצד שילוב תוכניות של הערכת תוצאות התערבות, בקרה ומדדים.

מתוך ראייה בשוויון ובאחידות ובלי חיטוט בפרטי הכנסות המשפחות בשנת 2007 היה שותף בוועדת פרופ' יעקב נאמן להובלת ביטול מבחן הכנסה בקרב המשפחות השכולות המבטלת את בדיקת גובה ההכנסה של המשפחות ובהתאם לכך הוענקו קצבאות למשפחות.

במסגרת מישור ההתערבות הפרטנית שילב בעבודת הניהול מגעים פרטניים רבים עם בני המשפחות השכולות, גורמי כוחות הביטחון, נציגים מקרב הארגונים היציגים (ארגון יד לבנים וארגון אלמנות ויתומי צה"ל), גורמי חוץ ופנים משרדיים, כמו גם מפגש עם כלל עובדי האגף עד האחרון שבהם בסבב המתנהל בשגרת עבודה.

התערבויות במישור הפרטני כוללות התערבות המכוונת לעידוד תהליכי העצמה פרטניים באמצעות גישור, תיווך, ייעוץ והדרכה בכלל וסביב פתרון בעיות בפרט.

מועלם שהכיר בחשיבות העשייה של עובדי האגף והעובדים הסוציאליים בפרט, הניסיון המקצועי שנצבר וכן פיתוח הידע המקצועי שנבע מתוך העבודה המעשית בטיפול בבני המשפחות השכולות עמד על הצורך לאיסוף הידע ותורת העבודה שבעל פה לספר עב קרס שיצא לאור בשנת 2011 הנקרא "תורת טיפול העובד הסוציאלי במשפחות השכולות" שהינו מסמך מקצועי שנועד לרכז עבור העובד הסוציאלי באגף משפחות והנצחה והעובדים הסוציאליים העוסקים באובדן ושכול ידע רב ממדי עליו מושתת תפקידו של העובד הסוציאלי העוסק בטיפול בשכולים.

ספר זה הינו אחד מהכלים המקצועיים שהעמיד מועלם לרשות העובדים הסוציאליים באגף, לביצוע מיטבי של תפקידם בקשר שהם מקיימים ובטיפול שהם מעניקים לבני המשפחות השכולות.

במסגרת מישור ההתערבות הקבוצתי פעל להובלה של עבודה קבוצתית, עבודה בצוותים מקצועיים מתוך האמונה בכוחו של המדיום הקבוצתי.

עוד הוקמו ביוזמתו של מועלם לאורך השנים " קבוצות מיקוד " לאוכלוסיית היעד, לצד שימור מערכת קבוצות מגוונות לתמיכה בבני המשפחות השכולות והתבססה תשתית ענפה של פעילות קבוצתית מובנית ברמת המטה וברמת המחוזות הכוללת פורומים רבים ומגוונים המשלבים לקוחות וגורמים השותפים לדרך בקהילה.

דוגמה לפעילות במישור הקבוצתי: כתיבת יצירת אמנת שירות, הקמת צוותי שיפור בתחומים שונים ומגוונים לטובת אוכלוסיית המשפחות השכולות שזכו בפרסי מנכ"ל משרד הביטחון.

במסגרת ההתערבות במישור הקהילתי מתוך אמונה בסיסית אודות חשיבות שיתופם של הלקוחות, מתוך ההבנה שאיננו גורם משקם בלבדי וחד צדדי ומתוך ההכרה בשותפות תהליכי שיקום, מיסד מועלם קשר עם המשפחות השכולות לאורך מעגל החיים מתוך הצורך של האגף כארגון ללמוד בעיקר מהמשפחות השכולות אודות צורכיהם, רגשותיהם ומחשבותיהם, ביסס מועלם פעילות מרכזית באגף שנקראת " מחוז יוצר קשר" [לימים "מחוז שומר קשר"], על פיה כל עובדי האגף באופן קבוע וכשגרת עבודה מקיימים ביקורי בית אצל כלל המשפחות השכולות לצורך שימור קשר מתמשך אנושי ומקצועי.

בנוסף הונהגו מפגשים עם פלחים מוגדרים ומשתנים בקרב אוכלוסיית היעד במסגרת כנסים לביסוס הקשרים עימם ("מחוז יוצר קשר קהילתי") והעלאת המודעות באשר לצרכיהם הייחודיים. (כנסי אחים שכולים, משפחות דוברות ערבית, משפחות דוברות אמהרית ועוד) מתוך המשובים, הסקרים והמגעים עם אוכלוסיית היעד התקיימו תהליכים משמעותיים של קיצור תהליכי בירוקרטיה, הקמת מוקד שירות טלפוני וצומצמו באופן דרמטי עד לאפס מספר התלונות כלפי האגף.

ביוני 2011 אם שכולה יזמה עצומה באינטרנט הקוראת למניעת שינוי נוסח תפילת ה"יזכור " מ"יזכור עם ישראל" ל־"יזכור אלוקים". בוועדה שמינה הרמטכ"ל דאז בראשות האלוף (מיל') ישי בר לבדיקת סוגיית נוסח תפילת היזכור נקבעה כי יש לאמץ הנוסח הממלכתי "יזכור עם ישראל".

בתוך כך הודיע שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, שכיהן באותה העת גם כראש הוועדה הממשלתית לסמלים וטקסים, כי אינו מתכוון להעלות את החלפת תפילת יזכור בטקסים הממלכתיים.

ב־19 בדצמבר 2011 במלאת שנה לאסון השריפה בכרמל בו נספו 44 נספים מתוכם 37 צוערי שירות בתי הסוהר, 3 קציני משטרה, שלושה כבאים ונהג אוטובוס נחנכה אנדרטה ליד העיקול של הכביש בו נספו הנספים. הובלת הקמת האנדרטה בניצוחו של מועלם ובתרומתם של הקרן הקיימת וקרן היסוד.

תפילת היזכור שוב עוררה מחלוקת עת התווספות חללי אסון הכרמל הוגשה בקשה לשר הביטחון דאז, אהוד ברק, לשינוי התפילה לזכר כלל כוחות הביטחון ובהתאם לכך בוצע תיקון נוסף בנוסח ה"יזכור".

במגמה להכיר במעמד האחים השכולים בשנת 2012 היה מועלם שותף לוועדה ממשלתית בראשות השופט יעקב שמעוני שתפקידה לבחון היחס לאוכלוסייה זו, בוועדה זו הוקנה להם מקום בין משפחות השכול, והם הוכרו קבוצת שכול מדרגה ראשונה.

בשנת 2013 פעל מועלם לעיגון בחוק "משפחות חיילים שנספו במערכה" הטבות שונות לבן משפחה של מי שנספה במערכה. זאת במקום הוראות מנהליות שמכוחן ניתנות כיום ההטבות. ההטבות הניתנות לבני משפחות שכולות כוללות בין היתר: סיוע רפואי, כלכלי, הנצחת החלל, שיקום תעסוקתי, סיוע בלימודים ובניידות, טיפול פסיכו סוציאלי, השתתפות בתשלום אגרת טלוויזיה, סיוע לרכישת רכב ועוד.

מועלם שער לצורכי המשפחות השכולות הכיר בעובדה שלא כל משפחה שכולה חוברת לטיפול פסיכולוגי ויש לטפל בהשלכות האובדן בדרך אחרת ומותאמת ולהתאים ולתפור "חליפת טיפול לכל מטופל " במסגרת התערבות רגשית. כחלק מכך בתחום העבודה הסוציאלית הוביל מועלם יצירה וביסוס מרחב גדול ומגוון של מענים לצורכי המשפחות השכולות באמצעות הקמה של ועדה מקצועית "ועדת מלקינסון" שכללה אנשי מקצוע בכירים באקדמיה בתחום האובדן והשכול ועובדי אגף מקצועיים, שהמלצותיה התקבלו והוטמעו במסגרת החוק באשר להכללתם של התערבויות רגשיות המכונות לרווחתו של בן משפחה השכולה לצד הטיפול הנפשי הניתן לבני המשפחות השכולות, היינו הרחבת אפשרויות הבחירה וההתאמה של המענה המכוון לרווחתו של הזכאי לפי צרכיו.

בשנים האחרונות מוביל מועלם מהלך ליצירת הקשרים בין אנשי המקצוע באגף לבין האקדמיה מתוך האמונה בכוחה המשולב והאפקטיבי של הפרקטיקה, עבודת השדה עם התיאוריה, הספרות והמחקר במסגרת האקדמיה בתחום האובדן והשכול, בשנת 2018 התקיים כנס "מעגלים משלימים -בראי האקדמיה והשדה "

התערבות נוספת במישור הקהילתי מתייחסת לפלח מרכזי מקרב אוכלוסיית היעד, בני המשפחות השכולות, האוכלוסייה המזדקנת ברובה.

מציאות שעוררה מבחינת האגף צורך להתמקד באוכלוסייה זו, לבסס ולהעשיר ידע אודות שלב זה בחיי השכול, לרכוש מיומנות ולפתח שירותים זמינים ונגישים.

לצד הטיפול במשפחת השכולות, הנצחת הנופלים עברה מהפכה ביוזמתו של מועלם ונציגויות מהעולם מגיעות מדי שנה להכיר ולהיחשף מקרוב לעשייה שאין זהה לה בעולם.

כחלק מכך, פעל להטמיע פעילות הנצחה בעולם כולו כדוגמת הקמת אנדרטה בהרי הקרפטיים ברומניה לנופלי אסון היסעור, ערבי הנצחה למשפחות שכולות מהעולם ועוד.

עשייה רבה של למעלה משני עשורים מוביל מועלם במשרד הביטחון ונוהג לפעול בהווה מתוך מכוונות לעתיד, כמנהיג הקשוב להליכי הרוח של סביבתו מבצע העשייה צעד אחר צעד ומגלה קו אחד רצוף וברור של התאמת השירות למציאות המשתנה.

ביוני 2014 קיבל מועלם אות יקיר משרד החינוך אגף של"ח (שדה, לאום חברה) וידיעת הארץ בגין תרומתו למען חיבור תלמידי ישראל לשימור זכרם של חללי מערכות ישראל.

למרות המחסומים בהם נתקל, לא וויתר על השאיפה להטמיע את חזונו והציג לאורך השנים את חזון השלמות המפעם בקרבו כדי שלאורו ילכו, ידמיינו ויחזו את בית הזיכרון התמיד וכן התאמץ ככל האפשר להמחיש ולממש את הרעיונות המופשטים ביותר.

מועלם שנחשף לאורך השנים למבני אתרי הנצחה ערך סיורים בעולם ללימוד יצירות אדריכליות של הנצחה וראה בחזונו את מבנה ההיכל ממוקם בבית הקברות הצבאי הר הרצל המשמש כפנתיאון הגבורה וכמרכז לאומי לזיכרון הנופלים.

אתגר תכנוני מיוחד היה לתרגם את הדרישה הרעיונית לשפה אדריכלית שתחבור לאדריכלות הנוף של המקום, להיסטוריה ולטופוגרפיה המקומית.

כשאושר לצאת לדרך, ראה החשיבות להתאים המקום לחדשנות המאפיינת את האדריכלות ואת הבנייה בעולם כולו.

למקום שנדד דמיונו סחף את האדריכל איתן קימל אשר ערך שרטוטים ראשוניים שהיוו בסיס להגשמה לתכנון המבנה ושמירת הקשר עם הנוף והר הזיכרון, שרטוטים ששונו עשרות פעמים עד שהגיעו לתחושה של שלמות והתאמה לצביון הייחודי של בית הקברות, כבוד לנופלים, שימור האחידות ונתינת מקום מתאים לבאים לפקוד את ההיכל.

במקביל לתכנון היכל הזיכרון הוטל על מועלם לקבל תחת אחריותו את המוזיאונים של משרד הביטחון המשמרים את המורשת של כוח המגן של יישוב ארץ ישראל והתפתחות בכוח הצבאי של צה"ל (שנת 2016) ובכך, התווספו לסמכויותיו של מועלם, מוזיאוני משרד הביטחון כ־ 12 מוזיאונים [מוזיאון העפלה וחיל הים, אסירי המחתרות בעכו, ג'וערה, האצ"ל, האצ"ל ותש"ח, בתי האוסף, הפלמ"ח, הלח"י, אסירי המחתרות בירושלים, בית השומר,בית הגדודים וההגנה] שתפקידם לשמר המורשת הביטחונית של מדינת ישראל ומהווים יחדיו "מנהרת זמן" למסע מרתק מימי ראשית הציונות, דרך תולדות הכוח המגן העברי בארץ ישראל והקמת צה"ל ועד לימינו, ואל האירועים הביטחוניים שעיצבו את הווייתה של החברה הישראלית.

מועלם בחיבורו לתרבות ולאדריכלות עמל להמחיש את מלחמתו של עם ישראל על קיומו העצמאי בארצו ולהנחיל את מורשת הקרב של כוחות המגן של צה"ל לדור העכשווי ולדורות הבאים כחלק המוזיאונים עוברים שדרוג מבנה ותצוגה ובימים אלה עמל מועלם על הקמת מוזיאון צה"ל ומערכת הביטחון.

עם חניכת היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל (יום הזיכרון 2017) מועלם כאב המייסד את שימור הזיכרון של חללי מערכות ישראל הטביע חותמו על אופיו של הזיכרון בישראל.

פעילויות הנצחה רבות הוביל מועלם לאורך השנים ביניהם נטיעת חוטר "דקל אבשלום" שצמח מגרעין התמר ששרד בכיסו של אבשלום פיינברג ז"ל. בין נפילתו של פיינברג ז"ל עברו מאה שנים של היסטוריה יהודית הכוללת שואה נוראה ותקומה נפלאה ומועלם נהנה לבקשתה של גאולה כהן ז"ל לקדם פעילות הנצחה זו ולצידה ביצע משימות רבות נוספות לשימור זכר הנופלים.

בשנת 2018 התמודד היכל הזיכרון הממלכתי בתחרות שערכה אגודת הארכיטקטים המלכותית של איטליה, בה התמודדו 62 מבנים ברחבי העולם על חיבור בין חזון לאדריכלות. בתחרות זו היכל הזיכרון הממלכתי זכה בפרס דדלוס מינוס כפרויקט הבינלאומי המצטיין לשנת 2018/2019. הפרס הדו־שנתי נוסד בשנת 1997 בחסות אגודת האדריכלים האיטלקית, ועל פי הפרוטוקול שנקבע במסגרתו, בשנתיים שלאחר הענקתו מוצגים הפרויקטים הזוכים והנבחרים בתערוכה נודדת בערים גדולות באיטליה וברחבי העולם.

״הפרויקט מצליח לייצר רוחניות שמימית ובה בעת מעניק צורה ברורה ומוחשית לחיים ולזיכרון״, ציינו השופטים בנימוקי בחירתם בפרויקט. בכך הם העידו שהארכיטקטורה אכן עשתה את שלה על הצד הטוב ביותר. ביולי 2022 הוצג תהליך התכנון של היכל הזיכרון בהר הרצל במוזיאון מגדל דוד, בתערוכה ״עיצוב זיכרון״ אשר הפכה את חווית המבקרים לרווית משמעות.

בתקופת כהונתו של מועלם כסמנכ"ל וראש אגף משפחות הנצחה ומורשת, זכה בפרס הלאומי לאיכות ומצוינות במגזר הציבורי ע"ש יצחק רבין ז"ל. הפרס הוענק מטעם נציבות שירות המדינה בטקס שהתקיים ביולי 2019 בירושלים, כאות הערכה על שירות מיטבי ואיכותי הניתן לציבור המשפחות השכולות. סמנכ"ל וראש האגף, אריה מועלם, קיבל את הפרס בשם האגף משרת הבינוי והשיכון יפעת שאשא-ביטון ונציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ.

בצל בהלת נגיף הקורונה והוראות משרד הבריאות על ריחוק חברתי – פיזי וצמצום התכנסויות המוניות הוביל מועלם לראשונה (2020) את יום זיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל במתכונת שונה ומותאמת.

במתווה שגיבש הוביל שבוע זיכרון בו התבקש הציבור הרחב לפקוד את בתי העלמין ולהתייחד עם זכר יקירי האומה.

בניסיון לחבר את אזרחי מדינת ישראל לזיכרון הנופלים תוך כדי העצמתם בתקופה כה מורכבת הוביל מועלם בשיתוף עם החברה למתנ"סים בערב יום הזיכרון שירה מהמרפסות של המנון התקווה שיצא מהכותל המערבי בירושלים בסימן "עם חזק לא מאבד תקווה".

יום למחרת לאחר הצפירה בשעה 11:02 עבר מטס חסר מעל היכל הזיכרון הממלכתי כזיכרון הן בשמיים והן בארץ מסורת שהחלה בקורונה והפכה לקבועה. פעילות הובלת יום הזיכרון בצל הקורונה הובלה בשנים 2020–2021.

באוקטובר 2020 הוביל מועלם פרויקט הענקת תעודת "משפחה שכולה" לאוכלוסיית היתומים הבוגרים והאחים.

באוקטובר 2021 פעל מועלם להעלאת עצמותיו של חלל צה"ל מרטין דוידוביץ ז"ל מבית הקברות היהודי בפראג לקבורה בהר הרצל בירושלים. דוידוביץ' ז"ל נהרג בתאונת אימונים בשנת 1948, במהלך קורס צניחה של הבריגדה הצ'כית, ומאז היה קבור בבית העלמין היהודי החדש בפראג. מועלם נענה לבקשת בני משפחת המנוח ופעל להעלאת קבר המנוח לאדמת ישראל.

בספטמבר 2022 נכנס לתוקפו תיקון לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה לפיו ובו התיקון ביחס לאוכלוסיית האחים השכולים. באפריל 2023 הוביל מועלם האכרזה בארגון יד לבנים כארגון היציג של האחים השכולים.

ביום הזיכרון 2023 השיק מועלם את יישומון "נתיבי זיכרון" לאיתור וניווט אל קברי חללי מערכות ישראל בבתי העלמין הצבאיים השונים. ביישומון ניתן להזין את שם החלל בשורת החיפוש ובלחיצת כפתור יוכל המשתמש לנווט לקבר החלל באופן רגלי ונגיש. בנוסף, ניתן יהיה לגלוש לעמוד הזיכרון אודות החלל באתר "יזכור", לקרוא פרקי תפילה וכן להדליק נר וירטואלי לזכרו של החלל או נר כללי לזכרם של כלל חללי מערכות ישראל.

בשנת 2023 במסגרת ציון 50 שנה ליום הכיפורים ביצע מועלם שיפוץ של 50 אנדרטאות ברמת הגולן.

בשנים האחרונות עמל מועלם על הובלת מהפכה בטיפול הניתן ליתומי מערכות ישראל עת הטמיע תוכנית ליווי אישית [תל"א] ליתום לאיתור חוזקות ומינוף וטיפול בחולשות, תוכנית שהביאה להישגים רבים בקרב היתומים הצעירים. לצד זאת יזם הקמת ועדה ציבורית לבחינת זכאויות יתומי מערכות ישראל הבוגרים בראשות השופט בדימוס אליקים רובינשטיין אשר המלצותיה נבחנות כעת במערכת הביטחון.

מועלם החל בהובלת מוזיאון לצבא ההגנה לישראל שעתיד לקום בגן הבוטני בירושלים.

ב־7 באוקטובר עת פרצה מלחמת "חרבות ברזל" הנחה מועלם את כלל האגף בניהולו להתגייס למשימה הקדושה של הבאתם לקבורה של חללי מערכות ישראל והבאתם לקבורת קבע [פק"ל חירום מכתיב כי באירועים רבים נפגעים מעין אלה הקבורה תבוצע ארעית אך מועלם ראה הצורך להתאים המענה לרצונה של כל משפחה ומשפחה על אף המורכבות הקיימת בכך].

קבורת חללי מערכות ישראל בהיקפים גדולים של כעשר שנים באגף הצריכו חשיבה מותאמת, גיוס מתנדבים כמתן מענה להבאה לקבורת עולם של החללים.

בראשיתה של הלחימה הוחלט כי תוקם באגף בניהולו של מועלם יחידה לטיפול בחטופים ונעדרים ונבנתה בעבור אותן משפחות תוכנית ליווי, טיפול ותמיכה.

לצד הטיפול במשפחות השכולות שנוספו לאגף, העוסק האגף בניהולו של מועלם בתיעוד מאורעות ה־7 באוקטובר כבסיס ראשוני להנצחה ותצוגה בעתיד. הפעילות מתבצעת באמצעות מכון "יד בן צבי"(מיזם ארץ חפץ).

בחודש מאי 2024 הוענק למועלם אות יקיר שירות המדינה בגין המהפכה שביצע בשירות למשפחות השכולות, העשייה הענפה שלו להנצחת הנופלים במערכות ישראל והתמודדותו עם מאורעות "חרבות ברזל".

בסוף חודש מאי 2024 הוענק למועלם פרס נשיא "ידיעות אחרונות" כעובד מצטיין.

בחודש יוני 2024 הוענק למועלם אות החלוצים של האיגוד הספרדי העולמי וההסתדרות הציונית העולמית, מועלם נמנה בין זוכי האות שנת 2023 מתוך הכרה להיותו חלוץ דרך בתפיסת ההנצחה במדינת ישראל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיוטה:דוברות_משרד_הביטחון/אריה_מועלם&oldid=39507270"