טיוטה:ברכת הרב את ריבנו
הרב את רבינו
|
|---|
|
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, |
ברכת הרב את ריבנו היא ברכה הנאמרות לאחר קריאת מגילת אסתר בחג הפורים. ברכה זו היא ייחודית בכך שהיא נאמרת לאחר קריאת המגילה, בניגוד לקריאת שאר המגילות שאין ברכה לאחריהם, וכן בשאר המצוות לא מצינו שתיקנו ברכה לאחר קיום המצווה[1].
ברכה זו נאמרת הן לאחר קריאת המגילה בלילה, והן לאחר קריאתה ביום. בקריאת המגילה בלילה נוהגים לאמר פיוט אשר הניא מיד לאחר ברכה זו. אך בקריאה ביום, מיד לאחר הברכה אומרים רק את סיומו של פיוט זה שושנת יעקב.
מקור
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשנה במסכת מגילה[2] נאמר בנוגע לברכה של קריאת המגילה: "מקום שנהגו לברך – יברך, ושלא לברך – לא יברך".
בגמרא על אתר, אמר אביי שדברי המשנה הן אמורים לעניין הברכה שלאחר קריאת המגילה, שברכה זו תלויה במנהג, בניגוד לברכה הראשונה שהוא חובה, כדין כל מצווה שטוענה ברכת המצוות לפניה.
נוסח הברכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהמשך הגמרא מובא נוסח הברכה, כשישנו ויכוח בין האמוראים לגבי חתימת הברכה, האם יש לחתום את הברכה בנוסח 'הנפרע לעמו ישראל', או בנוסח 'האל המושיע'. למסקנת הגמרא סבור רב פפא שיש לומר את שתי הנוסחאות יחד, וכך גם נפסק להלכה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָרָב אֶת רִיבֵנוּ, וְהַדָּן אֶת דִּינֵנוּ, וְהַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ, וְהַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַנִּפְרָע לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִכָּל צָרֵיהֶם, הָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ.
במסכת סופרים מובא נוסח שונה מעט:
אל הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתינו והגואלנו והמושיענו מכף כל עריצים ברוך אתה ה' האל העוזר ומושיע
— מסכת סופרים פרק י"ד הלכה ה'
ובהמשך מובא במסכת סופרים שנוסח זה "כנגד עלבונה של תורה מברכין. ויש אומרים כנגד עלבונם של ישראל מברכין".
נוסח נוסף מובא בתלמוד ירושלמי מסכת מגילה:
כֵּיצַד הוּא מְבָרֵךְ עָלֶיהָ. זַכַּיי טַבְּחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. 'הַרָב אֶת רִיבָךְ וְהַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתָךְ הַגּוֹאֲלָךְ וְהַמּוֹשִׁיעָךְ מִכַּף עָרִיצֶיךָ'.
— תלמוד ירושלמי מסכת מגילה פרק ד הלכה א
שינויי נוסח
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבד השינויים שנזכרו, בראשונים נחלקו גם בהוספת המילה 'האל' בחתימת הברכה, בטור הביא תחילה את נוסח הברכה 'האל הרב את רבינו', אך הביא לאחר מכן את נוסח סדר רב עמרם גאון שכתב שאין להזכיר 'האל' כיון שהזכיר כבר 'אלוהינו'. וכן הוא בנוסח התלמוד, ללא 'האל. בדרכי משה הוסיף שה"ה שאין לומר בחתימת הברכה, 'האל הנפרע לנו', כיון שהזכיר שם השם.
אמנם בנוסח הרמב"ם הוסיף האל בתחילת הברכה. ובאחרונים ביארו טעמים שונים בכך[3].
למעשה המנהג כיום ברוב המקומות שמתפללים ע"פ נוסח אשכנז אין מוסיפים 'האל', אך בנוסח עדות המזרח יש שנהגו להוסיף.
תוכן הברכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשונים עמדו על לשונות הברכה, באבודרהם כתב שהברכה כוללת שש חלקים, רב, דן, נוקם,משלם, נפרע מכל צריהם, נפרע לנו מצרינו, והאל המושיע, ותיקנו כן כנגד שש מלחמות שעשו ישראל עם עמלק: יהושע, אהוד בן גרא, גדעון, דוד, שאול ומרדכי ואסתר, ו'האל המושיע - לעתיד לבוא.
בספר אורחות חיים לרבי אהרן מלוניל כתב כעין זה שנזכרו חמש לשנות 'רב, דן, נוקם, נפרע ומשלם, כנגד חמש מלחמות ישראל בעמלק, בימי יהושע, גדעון או אהרן, שאול דוד ומרדכי ואסתר.
ברוקח כתב שהן כנגד חמש גזירות שגזר המן: להשמיד, להרוג, לאבד, ביום אחד, ושללם לבוז.
גדר הברכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשונים[4] דנו מהי גדר ברכה זו, יש שכתבו שברכה זו לאחר קריאת המגילה, דומה לברכה שתיקנו לאחר הקריאה בתורה.
אחרים כתבו שגדר הברכה היא ברכת השבח על הנס, וברכה זו אינה קשורה ישירות למצוות קריאת המגילה אלא מהווה שבח והודיה על הנס עצמו.
יש מהאחרונים שכתב על פי דברי התלמוד שקריאת המגילה נחשבת כאמירת הלל, לכך תיקנו ברכה לאחריה, כשם שבהלל ישנה ברכה לאחריו, ברכת יהללוך[5].
ברכה ללא קריאת מגילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדעות שברכה זו היא כעין ברכה אחרונה על קריאת המגילה, כתבו האחרונים שמי שלא קרא את המגילה אינו יכול לברך ברכה זו.
אך לדעות שברכה זה היא כעין ברכת השבח נראה שבדעיבד, יכול לברך ברכה זו אף מי שלא קרא מגילה.למעשה באחרונים נחלקו בדין זה, בשו"ת מהר"ם בן חביב מצדד לומד שניתן לברך ברכה זו גם ללא קריאה. למעשה כתב בברכי יוסף[6] שאם לא קרא מגילה שלא יברך ברכה זו, אך יכול לברך בלא שם ומלכות.
הפסק בדיבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשונים נחלקו האם מי שהפסיק בדיבור בשעת קריאת המגילה, יכול לברך ברכת 'הרב את רבינו'. בטור הביא את דעת בעל העיטור שכיון שברכה זו היא מנהג, אין איסור לדבר באמצע קריאתה. אמנם בטור חולק וסובר שאף שברכה זו אינה חיוב, אך אם רוצה לברך צרי להיזהר שלא להפסיק בדיבור.
בפירוש הב"ח כתב שנראה שחלוקים בשאלה זו, האם ברכה זו היא ברכה אחרונה על קריאת המגילה ולכך לא יפסיק בדיבור, אך לדעת בעל העיטור ברכה זו אינה שייכת לקריאת המגילה בדווקא. אמנם בבית יוסף דחה דבריו, וסבור שלא נחלקו בעניין זה.
להלכה נחלקו האחרונים, במי ששח בשעת קריאת המגילה האם יכול לברך ברכה זו[7].
הברכה ליחיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשונים נחלקו באדם יחידי הקורא את המגילה האם יכול לברך: לדעת רבי אהרן מלוניל בשם התלמוד ירושלמי[8]ברכה זו נתקנה רק לציבור הקוראים את המגילה. אך לדעת רש"י אף יחיד יכול לברך ברכה זו[9]. להלכה נפסק ברמ"א שאין לברך ברכה זו אלא בעשרה[10], אך יש שכתבו להלכה שניתן לברך ברכה זו גם ביחיד[11].
בציבור נשים, הסתפק רבי צבי פסח פרנק האם יכולות לברך ברכה זו, וצידד לומר שאף שאינן מצטרפות למנין גברים, אך כשהן מניין בפני עצמן יכולות לברך[12]. אמנם לדעת רבי שלמה זלמן אוירבך, גם בעשר נשים אין לברך ברכה זו[13].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברכת הרב את ריבנו - סולמות, באתר סולמות, 20 בינואר 2022
- ברכת הרב את ריבנו - עולמות, באתר עולמות, 9 ביולי 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אמנם ראו ברכת לשמור חוקיו שהיתה נאמרת בארץ ישראל לאחר קיום מצוות הנחת תפילין.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"א, עמוד א'.
- ^ ראו פירוש הב"ח ועוד.
- ^ הריטב"א (מגילה כא: ד"ה לאחריה) מציג את שתי האפשרויות, וכן ראשונים נוספים דנו בשאלה זו.
- ^ ברכת הרב את ריבנו - עולמות, באתר עולמות, 20 בפברואר 2022. ראו גם 'ברכת השיר.
- ^ ברכי יוסף תרצב, ס"ק א.
- ^ ראו את הדעות השונות בספר ילקוט יוסף, פורים, תרצ"ב, כ.
- ^ בספרו אורחות חיים, הלכות מגילה ופורים אות ז.
- ^ מחזור ויטרי, שו"ת רש"י, ספר האורה.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרצ"ב, סעיף א'
- ^ ראו בשיעורו של הרב ישראלי.
- ^ מקראי קודש, פורים לה.
- ^ הליכות שלמה תפילה כג הערה ג.