לדלג לתוכן

טיוטה:בית הקברות היהודי באנסבך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תבנית {{בית קברות}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.
בית הקברות היהודי באנסבך
החלק העתיק ביותר של בית הקברות
לוח ההנצחה משנת 1988
בית הקברות היהודי באנסבך

בית הקברות היהודי של קהילת אלסבאך-האנליין (גר') בתוואי הדרך ברגשטראסה (גר'), שנים עשר קילומטרים דרומית לדרמשטאדט, הוא אחד העתיקים והגדולים בגרמניה. הוא משתרע על פני השטח של 22,672 מ"ר.

מידע על המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

את העדות הכתובה הראשונה לבית הקברות ניתן למצוא בספרי חשבונות ישנים של אלסבך מהשנים 1423 ו-1563. שטח בית הקברות המקורי היה פחות מ-10,000 מ"ר, והורחב בשנים 1743, 1793 ו-1858 לשטח שהוא היום. בבית הקברות יש היום 2,128 מצבות, הישנה ביותר משנת 1615 והחדשה ביותר משנת 1948. מספר לא ידוע של קברים אחרים חוללו והושמדו בתקופה הנאצית.

אחד הקברים המפורסמים ביותר בבית הקברות הוא של רבי אברהם שמואל בכרך (אנ') (1575–1615), הרב הראשי של וורמס שהייתה הקהילה היהודית הוותיקה ביותר על אדמת גרמניה. לאחר פוגרום וורמס, הרב וקהילתו ברחו לגרנסהיים (אנ') ב-1615. הוא מת שם ב-2 במאי 1615 בגיל 40 שנה בלבד ונקבר בבית העלמין אלסבך. המוניטין הרב שלו בקרב יהודי גרמניה גרם לכך שיהודים מ-32 קהילות באזור נקברו באלסבך ליד קברו של הרב. רק בשנת 1741 קיבלה הקהילה היהודית אישור מלודוויג השמיני (1739–1768) להקיף את בית הקברות בחומה כדי להגן עליה.

בשנת 1938 במהלך ליל הבדולח חולל בית הקברות על ידי אס-אה ומצבות רבות נהרסו. הכניסה בקצה הצפוני ובית הטהרה בקצה המזרחי פוצצו. גם פנקס בית הקברות, שתיעד את כל הקבורות של 300 השנים האחרונות, הושמדו.

בשנת 1945 הורה הצבא האמריקאי לשחזר את בית הקברות. חברי המפלגה הנאצית המקומיים לשעבר קיבלו את המשימה להקים את המצבות ולנקות את הכתובות. יוזם הפרויקט הזה היה יהודי גרמני בשם רייכנבך, במקור מהעיירה אודנוולד (גר') שליד אלסבך, שהוריו קבורים בבית הקברות, שהיגר לארצות הברית ונלחם עם הצבא האמריקאי. בחלק המזרחי העתיק ביותר של בית הקברות, לא ניתן היה עוד לשחזר קברים רבים.

לרגל 50 שנה ליל הבדולח, בנובמבר 1988 נפתח בית הקברות ביוזמת ראש עיריית ביקנבך דאז, שהקים גם לוח הנצחה במיקור חדר הטהרה ההרוס. לרגל יום השנה ה-70 ב-9 בנובמבר 2008 נוקו השיחים והצמחייה שגדלה לאורך השנים סביב הריסות בית טהרה המפוצץ, ובית הקברות שחולל.

ההרס משנת 1933 של חנויות, דירות, בתי הכנסת, תופעות השפלת יהודים ואזרחים אחרים בדרום הסן מונצחים היום בסיורים מודרכים עם עדויות בני זמננו וקונצרט כליזמרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטגוריה:גרמניה: בתי קברות יהודיים קטגוריה:הסן