טיוטה:בון משוכתב
עטיפת הספר הראשון בסדרה | |
ספרי הסדרה | |
הרחק מבונוויל מרוץ הפרות הגדול עין הסערה קוטל הדרקונים שליט הגבול המזרחי מערת הזקן ציידי האוצר זמן הסוף כתר הקרניים | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | ג'ף סמית' |
איורים |
ג'ף סמית' (צביעה: סטיב המאקר) |
שפת המקור | אנגלית |
סוגה |
הומור |
הוצאה | |
הוצאה | Cartoon Books (הוצאה עצמית) |
הוצאה בשפת המקור | אימג' קומיקס |
תאריך הוצאה | 1991 - 2004 |
תאריך הופעה ראשונה | 1991 |
עורך |
ויג'איה אייר (בגרסה העברית: מיכל פז-קלפ) |
הוצאה בעברית | |
הוצאה | כנרת הוצאה לאור |
תאריך | 2008 |
תרגום | אורנה כץ |
פרסים | |
10 פרסי אייזנר 11 פרסי הארווי | |
סדרה | |
ספרי ספין אוף |
רוז סיפורי הכובע הגדול המסע בעקבות הניצוץ (טרילוגיה) |
קישורים חיצוניים | |
הספרייה הלאומית | 990026185250205171 |
בון (באנגלית: Bone) היא סדרת ספרי קומיקס, שפורסמה בין השנים 1991–2004 בשחור-לבן על ידי ג'ף סמית'. הסדרה, שיצאה תחילה בתור 55 חוברות קומיקס עצמאיות, זכתה להצלחה ניכרת ואוגדה לכ-10 ספרי קומיקס בצבע. הקומיקס הפך עד מהרה לאחת מסדרות הקומיקס לנוער המצליחות ביותר אי פעם, כאשר היא זיכתה את סמית' ב-38 פרסים בינלאומיים (בהם 10 פרסי אייזנר) ותורגמה ל-15 שפות[1]. בעקבות הסדרה פורסמו כמה ספרי ספין אוף, אשר בעצמם זכו להצלחה לא מבוטלת, ואף יצא סרט תיעודי אודות סמית' ויצירת הקומיקס[2].
הקומיקס עוסק בשלושה דודנים לבית משפחת בון - יצורים קרטוניים נמוכי קומה בעלי תבונה אנושית המגיעים מעיר גדולה של יצורים כמותם בשם בונוויל, מעבר להרי המזרח. בן הדוד המבוגר ביותר, בלופר בון, מגורש מהעיר לאחר שניסה להתקבל למועצה בזכות מזימות שוחד וגרם בטעות להרעלה המונית בכנס שארגן מתוך קמצנות על המזון שיוגש. שני דודניו בורחים עמו מההמון הזועם שרדף אחריו בתוך העיר, ומאבדים את דרכם בתוך המדבר. הם נפרדים ומגיעים כל אחד בנפרד אל "העמק" - עמק רחב ידיים ומיוער באמצע המדבר שבו עיירה קטנה בשם כף הקלע. העלילה עוקבת אחר מסעו של בן הדוד הקטן מבין השלושה, בני בון, בעמק.
הטיים מגזין כלל את הספר ברשימת עשרת הרומנים הגרפיים הטובים בכל הזמנים, וציין כי הספר הראשון בסדרה הוא "אחד מעשרת הספרים המצוירים הטובים בהיסטוריה. סוחף כמו "שר הטבעות" אבל הרבה יותר מצחיק".
יקום הקומיקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפיון גאוגרפי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסדרה מתרחשת ביקום אחר, בו בני אדם, מפלצות ובעלי חיים בעלי תבונה אנושית חיים זה לצד זה. העיר ממנה מגיעים בני הדודים, הדמויות הראשיות, נקראת בונוויל, שם אין בני אדם, אלא יצורים בשם בון (צאצאיו של ג'ונסון בון הגדול) שהם אנשים נמוכי קומה בעלי אפי ענק. בונוויל היא עיר לכל דבר, ויש בה אף מועצת עיר (אליה ניסה להתקבל אחת הדמויות הראשיות בלופר בון בעזרת שוחד). ממערב לעיר נמצא מדבר רחב ידיים, התחום בין הרים מחודדים ומצוקים גבוהים.
העמק[3]
[עריכת קוד מקור | עריכה]באמצע המדבר קיים עמק, המכונה פשוט "העמק", שהוא אזור פורה ומיוער גדול למדי, ובו כמה יישובים גדולים. בצידו הצפוני של העמק ישנו מפל מים גדול, הנשפך אל נהר שמתפצל וזורם לכל אורך היער. על יד מפל המים נמצאים המעיינות החמים, בהם משמשים תושבי העיירה "כף הקלע" כדי לרחוץ. העיירה עצמה ניצבת בהמשך הנהר, ונתחמת בין הנהר לערוץ הסלעים הגדול שבצידו המערבי של העמק. מערבה מערוץ הסלעים נמצא צוק גבוה מאוד שמסמל את הגבול המערבי של העמק, ובו נמצאות מדרגות הדרקון והיישוב דרן גארד, מחוזותיהם של הדרקונים.
מזרחה מכף הקלע נמצאת מערת הזקן, שם נמצא בסיסם המרכזי של לוחמי ה'ונו', הלוחמים ההיסטוריים של ממלכת את'יה הנמצאת בדרום. מערת הזקן נמצאת בין שני ערוצי הנהר, אשר זורמים דרומה ומתלכדים זה בזה, והופכים שוב לנהר אחד. הנהר ממשיך דרומה דרך פרצת קונקל ועובר במרכז הבקעה הגדולה, שהיא קרחת יער עצומה בין טאנן גארד (ביתם של דרקוני העמק) ורכס הצור (הר גבוה ומשופע). מעט מזרחה מחלק זה של הנהר נמצאת הממלכה "פאווה", שאנשיה מתגוררים בעיר פאווה עילית. ממלכת פאווה מאופיינת בשדות חקלאיים רבים. אם ממשיכים מזרחה מפאווה נגיע אל הרי המזרח, שם מתגוררים רק בעלי חיים ומפלצות הנפוצות בעמק בשם "עכבראשים". על הרי המזרח שלטו בעבר העכבראשים ואף הקימו שם את 'מקדש העכבראש', אך לאחר שמנהיגם הנוכחי קינגדוק חבר לשר הארבה הוא נטש את ההרים ועליהם השתלט שונרא - חתול מפלצתי ושקט, שהכריז על עצמו כשליט הגבול המזרחי.
דרומה מפאווה נמצא הגבול הדרומי של העמק, הבנוי מרכס הררי נמוך באופן יחסי, ובחלקו הדרום-מזרחי נמצאת העיר את'יה, בירת ממלכת את'יה. את'יה הייתה בעבר הממלכה ששלטה בעמק, אך מלחמותיה עם פאווה, צבא הארבה והעכבראשים הובילו לקריסת המלוכה ולבריחת המלכה המכהנת. בעקבות כך עלה לשלטון רסיל העריץ, שהפך לשליט רודן באת'יה. הממלכה שקעה אט-אט והצטמצמה לעיר בלבד, אשר מוגנת בחומות ענק.
ההיסטוריה הבדיונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי דבריה של סבתא בן (ראו: דמויות), היצורים הראשונים שחיו בעולם היו הדרקונים, ולדרקונית הראשונה קראו מימ[4][5]. מימ הייתה דרקון ארוך מאוד (בדומה לדרקון סיני) והקיפה בריחוף את כדור הארץ. בימים ההם היה איזון בין החלום למציאות, והוא נשמר כל עוד מימ החזיקה בפיה את קצה זנבה תוך הקפה של העולם. בזמן ההוא, כל היצורים חיו בהרמוניה זה עם זה, הדרקונים, הדינוזאורים, בעלי החיים ובני האדם.
אלא שהאיזון הופר על ידי רוח שמימית שנקראת "שר הארבה", שיכול לשלוט בעדרים של ארבה (ומכאן שמו) אך לא יכול להתקיים בגפו בעולם הזה, אלא רק בעולם הרוחות. יום אחד נתקף שר הארבה זעם רב וביקש להחריב את ההרמוניה ששררה בעולם, אך לשם כך היה עליו להשתלט על יצור מהעולם המוחשי. הוא בחר ביצור החזק מכולם, מימ[6].
לאחר שנכנס הארבה למוחה, מימ השתגעה והחלה לתקוף את העולם במקום להגן עליו. היצורים הקדמונים האחרים, הדרקונים, התגייסו כולם כדי להביס את מימ מלכתם לשעבר. תחילה הם ניסו להוציא את הארבה מראשה, אך עד מהרה גילו כי בלתי אפשרי יהיה להציל אותה. בצער רב, הדרקונים נאלצו לשרוף את המלכה באש הדרקונים עד שתיהפך למאגמה, ובכך לכלוא את הארבה בתוכה[7].
מימ הפכה ללבה רותחת, שבמהלך השנים התקררה והפכה לשני רכסי הרים עצומים - כך נוצר העמק. אדמת הבזלת הפכה לפוריה ביותר ויערות גדולים צמחו באזור, מה שהוביל להתיישבות של יצורים רבים. אך הארבה עדיין נמצא מתחת לאדמת העמק, וממתין ל"זמן הסוף" בו יוכל להשתחרר מכלאו ולהשמיד את העולם לחלוטין.
עלילת הקומיקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרחק מבונוויל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הרחק מבונוויל
זהו הספר הראשון בסדרה. שלושת הדודנים בני בון, סמיילי בון, ובלופר בון נמלטים מהעיר בונוויל שם חיו עד היום לאחר שבלופר בון הנכלולי והערמומי גרם להרעלה המונית בעקבות מזון מקולקל בכנס שארגן כדי לקבל תמיכה עבור מרוצו לראשות העיר. המזון המקולקל הוא תוצאה של קמצנותו של בלופר, על אף שהיה האדם העשיר בבונוויל.
השלושה נדחקים אל המדבר, שם הם מאבדים את הכיוון ולא יודעים איך לחזור לציוויליזציה. סמיילי בון, הגבוה והילדותי, מוצא בחול מפה לא ברורה שבה מצוינים "הרי המזרח" ומצוירים ההרים שברקע. הם מתווכחים האם כדאי ללכת על פי המפה כשלפתע נחיל ארבה אמתני מגיח מעומק המדבר ומאלץ אותם להיפרד. בני בון, הקטן והפיקח מבין השלושה, מוצא את עצמו לבד בתוך נקיק עמוק בין שני הרים. הוא מתחיל ללכת עד שהוא מגיע אל עמק רחב ידיים ומלא צמחייה[8].
בני בון המופתע יורד מיד אל העמק ושותה ממי הנהר, ואז מתחיל ללכת כדי למצוא את דודניו. בזמן שיטוטו ביער הוא פוגש בחרק קטן בשם טד, שמתחיל לדבר איתו ומכווין אותו אל אישה בשם ת'ורן, אשר לטענתו "יודעת הכל"[9]. לפני כן, הוא מזהיר אותו שיעשה זאת מהר לפני שיתחיל החורף, כי אז לא יוכל לצאת יותר מהעמק עד הקיץ הבא. בני בון לא מקשיב ומפסיד מכך, מכיוון שבן רגע אחד שכבת שלג גדולה נוחתת ומכריחה אותו להישאר בעמק למשך החורף[10].
בני בון נאלץ להישאר בעמק למשך החורף, ובזמן הזה מתיידד עם כמה בעלי חיים מדברים, שעוזרים לו ומסקים לו תמיכה. בתמורה לעזרתה של גברת אופוסום, הוא מסכים להיות השמרטף של בניה. בזמן שהוא שומר עליהם הוא נתקל לראשונה בעכבראשים, משרתיו של "מכוסה הראש" המסתורי, שציווה עליהם לחפש יצור בון בעל כוכב על החזה, תיאור המתאים לזה של בלופר בון. העכבראשים, שמתגלים כטיפשים ולא-ערמומיים, טוענים שהוא לא נושא כוכב על החזה ולכן הם יכולים פשוט לאכול אותו. הוא בורח מהם וניצל על ידי הדרקון האדום - דרקון גדול דמוי דינוזאור שמבריח את העכבראשים[11]. הדרקון ממשיך לעזור ולהופיע לצד בני בון, אבל אף אחד לא מאמין לו שהוא אכן קיים.
לאחר פגישתו עם הדרקון, בני בון יוצא לכיוון המעיינות החמים כדי לרחוץ, ושם פוגש במקרה בת'ורן, שמתגלה כנערה צעירה המתגוררת ביער עם סבתה[12]. היא לא יודעת היכן דודניו, אך היא מזמינה אותו בחום לבוא לגור איתה ועם סבתה בביתן עד שימצא את בני דודיו. הוא מסכים במרץ ובמהרה מתאהב בה. במקביל, בלופר בון מגיע לעיירה ונתקל בסבתא בן, סבתה של ת'ורן. הוא מתייחס אליה בצורה לעגנית ויהירה, מה שגורם לה להתעצבן ולקחת אותו לביתה, שם היא "תטפל" בו. בבקתה בלופר ובני בון נפגשים, כשכל אחד מהם חושב שסמיילי נמצא עם השני.
העניינים מסתבכים כאשר מתברר כי העכבראשים מחפשים אחר בלופר בון, ורוצים לאכול את בני בון. אך בני בון מוגן באופן מסתורי על ידי הדרקון האדום שעדיין לא מתגלה בפני שאר האנשים. הדרקון מתגלה לעיני ת'ורן וסבתא בן רק בסוף הספר, כשהוא מציל אותם מצבא העכבראשים שתוקפים את הכפר.
באמצע הספר בלופר בון ניגש לבר המקומי המנוהל על ידי לוציוס דאון, ומזמין כמה משקאות. הוא מתכוון לשלם כשהוא מגלה שבכפר הסחר נעשה בסחר חליפין והוא נכנס לחובות כבדים. רצף של מעשים לא נכונים מסכסך אותו עם בעל המקום, שמתברר כידיד קרוב של סבתא בן, ומאלץ את בלופר בון לעבוד שעות מרובות כדי לפרוע את חובו, ובכך הוא חייב להישאר בעמק עד הפירעון. מן הצד החיובי, בפאב הדודנים פוגשים את סמיילי בון, שהחל לעבוד גם הוא אצל לוציוס.
הספר מסתיים בנימה מסתורית ומפחידה, כשבלופר בון נשאר לבדו במטבח הפונדק. מכוסה הראש - הנראה כמו מלאך המוות כשראשו חבוי מתחת לברדס ארוך והוא מחזיק חרמש - מגיע ומאיים לקחת לבלופר בון את נשמתו[13]. כמה רגעים לפני שהוא עומד להרוג אותו סמיילי בון נכנס לחדר ומכוסה הראש נעלם באופן מפתיע. בלופר שוכח מהעניין, אך הפאנל האחרון בספר מרמז על שובה של הדמות המסתורית[14].
המרוץ הגדול
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מתחיל כשבון וחברתו ת'ורן הולכים ליריד האביב בכפר כף הקלע. ת'ורן הולכת ומדברת עם מוכר הדבש תום
עין הסערה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיום המרוץ הגדול וההפסד המוחץ של בלופר בון וסמיילי בון, השניים מתקשים לשלם את החוב שצברו לבעל הפונדק, לוציוס. זאת בזמן ששאר אנשי הכפר להוטים לרצוח את הבונים לאחר שהונו אותם במרוץ. על אף הכעס שלו כלפיהם, עם הגיעם של הבונים ולוציוס אל כף הקלע הוא מגן עליהם מפני ההמון הזועם בטענה שהוא זקוק להם להשלמת החוב, ובכך מציל את חייהם[15].
במקביל, ת'ורן ובני בון סובלים מסיוטים. ת'ורן חולמת על ידלותה בקרב הדרקונים במערה. בחלומה היא פוגשת את מכוסה הראש והוא מנסה לפתות אותה להתקרב אליו[16]. בני בון לעומתה חולם כי הוא דמותו של ישמעאל מהספר מובי דיק מאת הרמן מלוויל. במהלך החלום הוא צופה אל לוויתן לבן, בדומה לספר, כאשר מתגלה כי הלוויתן הוא סמיילי בון. בסוף החלום רואה למספר שניות את הדרקון האדום, נח מעל גל צונאמי[17]. מאוחר יותר, כאשר מתעורר בני בון, הוא פוגש בדרקון.
קוטל הדרקונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שליט הגבול המזרחי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערת הזקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעגלי רוחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ציידי האוצר
[עריכת קוד מקור | עריכה]זמן הסוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתר הקרניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השפעות והשראה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחבר הקומיקס, ג'ף סמית', צייר לראשונה דמות קומיקס בגיל 5, שנת 1965, שנראתה כשפופרת טלפון מעוגלת בצורת האות C. אותה דמות, שדמתה במאפייניה לדמויותים של בני בון, סמיילי בון ובלופר בון, היוותה בהמשך השראה לציוריהם. בשנת 1970, כאשר היה סמית' כבן 10 בלבד, כבר החל לצייר רצועות קומיקס קצרות המתמקדות באותן דמויות שישמשו בהמשך לספרים[18].
לעיצוב דמויותיהם של אנשי הבון והיו כמה השראות מרכזיות. בין היתר, הושפע סמית' מאוד מדמותו של הדוד קמצוץ הקרטוני, במיוחד עבור יצירת בלופר בון, הדודן החמדן והקמצן. בראיון עמו סיפר סמית' כי "תמיד רציתי שהדוד קמצוץ ייצא להרפתקה ארוכה יותר. חשבתי, 'בנאדם! אם אצליח להשיג ספר קומיקס באיכות כזאת, באורך של מלחמה ושלום, או האודיסיאה או משהו כזה, זה יהיה משהו שאשמח לקרוא'"[19]. בנוסף, סמית' קיבל השראה מסיפורים רציניים ומורכבים כמו "מלחמת הכוכבים", "שר הטבעות" וסיפורי המיתולוגיה היוונית, אך גם מסיפורי קומיקס כמו "פינאטס" מאת צ'ארלס מ. שולץ או "פוגו" מאת וולט קלי[20]. גם הספר מובי דיק מאת הרמן מלוויל, שהיה אהוב על סמית', היה השראה על עלילת הספרים, ובמהלכם הוא מוזכר רבות כספר האהוב על בני בון, בעוד שכל שאר הדמויות נרדמות מיד עם המילה הראשונה. במשך הספרים נעשים אזכורים רבים לספר, כאשר באחד מחלומותיו של בני בון הוא עצמו מופיע כישמעאל הבדיוני על סיפון ספינת ה"פקווד".
רקע לכתיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזמן לימודיו באוניברסיטת אוהיו, יצר סמית' רצועת קומיקס קצרה על מנת לשעשע את חבריו, ובסופו של דבר פרסם אותו בשבועון של האוניברסיטה, "הפנס". הרצועה כללה כמה מהדמויות שהופיעו מאוחר יותר ב"בון", לצד שמות חלק מהמקומות המופיעים בקומיקס[21][22].
לאחר המכללה, סמית וחבריו הפיקו עבודות אנימציה בהזמנה באולפן שלהם, Character Builders Inc., אך סמית 'בסופו של דבר החליטו שזה לא סוג הסרטים המצוירים שהוא רוצה לעשות. נמשך לרעיון שהוא יכול להפיק סיפור מסוג אנימציה משלו אך במדיום הקומיקס, ומשוכנע על ידי "האביר האפל חוזר" של פרנק מילר ו"מאוז "של ארט שפיגלמן שספר קומיקס רציני עם מבנה התחלתי, אמצעי וסוף הוא גם מבחינה אמנותית וגם כדאית מסחרית, החליט סמית לייצר עצם. [20]
פרסום הסדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1991 השיק סמית את חברתו, ספרים מצוירים, לפרסום הסדרה. [25] בתחילה, סמית פרסם את הספר בעצמו, מה שאומר שהוא עשה את כל העבודה הנדרשת כדי להפיק ולהפיץ את הסדרה כעסק בעצמו, כולל מענה למכתבים, ביצוע כל הגרפיקה והכתיבה (שהוא עשה ביד), ושלח את יצירות אמנות למדפסת, טיפול בהזמנות וניהול חשבונות. זה הקשה על ההתמקדות בכתיבה ובציור הספר, וכתוצאה מכך הוא נקלע לפיגור בהפקתו. כדי לתקן זאת, הוא ביקש מאשתו, ויג'איה, לעזוב את עבודתה הרווחית בחברת סטארטאפים בעמק הסיליקון כדי לנהל את הצד העסקי של בון כנשיא ספרים מצוירים. כתוצאה מכך הצליח סמית להתמקד מחדש בציור והמכירות השתפרו. [20]
בשנת 1995 החל סמית לפרסם את Bone באמצעות Image Comics. סמית האמין שזה יהיה הסדר זמני, וכדי לשמור על מקומו של הספר בקטלוגים, הכרכים שנאספו נותרו תחת התווית ספרים מצוירים. [26] בתקופת הכותרת ב- Image, 27 המהדורות הראשונות הודפסו מחדש על ידי Image עם כריכות חדשות, אשר נבדלות על ידי לוגו Image בפינה השמאלית העליונה של הכריכה. להדפסי ספרים מצוירים כריכות אחוריות שחורות, משובצות ולוח בודד מודפס מבפנים. ניתן להבחין בין הדפסות ראשונות לבין הדפסות מאוחרות יותר על ידי שינויים בצבע הלוגו בכריכה הקדמית. הקומיקס וסיפורו הסתיימו בגיליון ה -55 שלו, מיוני יוני 2004. על הכריכה האחורית, במקום פאנל הקומיקס הרגיל, תצלום שחור-לבן של סמית 'בסטודיו שלו מצייר את העמוד האחרון ב -10 במאי. בראיון על התקפה של התוכנית, גילה סמית כי צייר את העמוד האחרון לפני שעבד על הגיליון הראשון. [27] 55 הגיליונות נאספו לכרכים הבאים.
הספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרי הסדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם הספר | סיווג | שנת יציאה מקורית | שנת יציאה בישראל | הוצאה בשפת מקור | הוצאה בעברית | הערות |
---|---|---|---|---|---|---|
בון: הרחק מבונוויל | ספר I | 1991 | 2008 | Graphix | כינרת זמורה-דביר | הספר יצא במקור בהוצאה האמריקאית "Graphix" כפיילוט. |
בון: המרוץ הגדול | ספר II | 1996 | 2009 | Cartoon Books | ספרים אלו יצאו תחת הוצאת הספרים "Cartoon Books" שבבעלותו של ג'ף סמית'[23][24]. | |
בון: עין הסערה | ספר III | |||||
בון: קוטל הדרקונים | ספר IV | 1997 | ||||
בון: שליט הגבול המזרחי | ספר V | 1998 | 2010 | |||
בון: מערת הזקן | ספר VI | 1999 | Cartoon Book, Scholastic Corporation | |||
בון: מעגלי רוחות | ספר VII | 2001 | 2011 | Cartoon Book | ||
בון: ציידי האוצר | ספר IIX | 2002 | ||||
בון: זמן הסוף | ספר IX | 2004[25] | 2012 | |||
בון: כתר הקרניים | ספר X |
ספרים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם הספר | סיווג | שנת יציאה מקורית | שנת יציאה בישראל | הוצאה בשפת המקור | הוצאה בעברית | הערות |
---|---|---|---|---|---|---|
רוז | פריקוול | 2009 | 2013 | Cartoon Books | כינרת זמורה-ביתן | יצא בארצות הברית כמיני-סדרה בת שלוש חוברות, שלאחר מכן אוגדו לספר אחד שפורסם גם בעברית. הקומיקס נכתב על ידי ג'ף סמית' ואוייר על ידי צ'ארלס ווס[26]. |
סיפורי הכובע הגדול | 2010 | 2014 | ספר אשר עלילתו המרכזית מתרחשת לפני קו הזמן של הסדרה, אך עלילתו המשנית מתרחשת אחריו. | |||
המסע בעקבות הניצוץ I | סיקוול (טרילוגיה) | 2011 | 2015 | סדרה בת שלושה כרכים המתרחשת שנים אחרי קו העלילה של הסדרה. | ||
המסע בעקבות הניצוץ II | 2012 | 2016 | ||||
המסע בעקבות הניצוץ III | 2013 | 2017 |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דייב פיליפי ולוסי שלטון קאסוול, "Jeff Smith: Bone and Beyond", הוצאת אוניברסיטת אוהיו, יולי 2008. ISBN 978-1-881390-46-6
- ג'ף סמית', "The Art of Bone", הוצאת דארק הורס קומיקס, 2007. ISBN 978-1-59307-441-8
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מתוך תקציר הספר "הרחק מבונוויל", הראשון בסדרה, כנרת הוצאה לאור.
- ^ The Cartoonist: Jeff Smith, BONE and the Changing Face of Comics (Video 2009) - IMDb, נבדק ב-2020-11-30
- ^ על פי המפה שבתחילת כל אחד מהספרים, עמ' 1-2
- ^ הדרקונית מכונה בתרגום העברי "מימ" ולא "מים" בכדי למנוע בלבול עם המילה מים
- ^ בון - זמן הסוף עמ' 54
- ^ בון - זמן הסוף עמ' 55
- ^ בון - זמן הסוף עמ' 56-57
- ^ בון - הרחק מבונוויל עמ' 18
- ^ בון - הרחק מבונוויל עמ' 20
- ^ בון - הרחק מבונוויל עמ' 24
- ^ בון - הרחק מבונוויל עמ' 37
- ^ בון - הרחק מבונוויל עמ' 42
- ^ בון - הרחק מבונוויל עמ' 129
- ^ בון - הרחק מבונוויל עמ' 137
- ^ בון - עין הסערה, עמ' 85
- ^ בון - עין הסערה, עמ' 18
- ^ בון - עין הסערה, עמ' 26
- ^ Jeff Smith, The Art of Bone, Dark Horse Comics, 2007, עמ' 19, מסת"ב 978-1-59307-441-8. (באנגלית)
- ^ מתוך הסרט "The Cartoonist: Jeff Smith, BONE and the Changing Face of Comics", מבוים בידיי קן מיילס, 2009.
- ^ לוסי שלטון קאסוול ודייב פיליפי, Jeff Smith: Bone and Beyond, יולי 2008, עמ' 7, 17. ISBN 978-1-881390-46-6
- ^ Comic man returns to roots - Arts, web.archive.org, 2009-03-15
- ^ Bone and beyond... | The Columbus Dispatch, web.archive.org, 2011-05-23
- ^ Bone, kids.scholastic.com
- ^ B o n e v i l l e » About Jeff Smith, web.archive.org, 2013-07-12
- ^ ספרים 9 ו-10 יצאו במקור כספר אחד בעל השם "כתר הקרניים". בעברית הוחלט לפצל אותם לשני ספרים נפרדים בעלי השמות "זמן הסוף" ו-"כתר הקרניים".
- ^ ג'ף סמית', בון - רוז - בון, ישראל: כינרת זמורה-ביתן דביר, 2013 (באתר סימניה)