לדלג לתוכן

טיוטה:אסדרת בינה מלאכותית בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אסדרה של בינה מלאכותית בישראל כוללת פיתוח מדיניות וחוקים לקידום והסדרת הפיתוח והשימוש בבינה מלאכותית במדינת ישראל. זהו חלק מאסדרה של אלגוריתמים באופן כללי, וחלק ממהלך נרחב המתרחש במאה ה-21 ברחבי העולם, עם התפתחות תחום הבינה המלאכותית.[1][2][3][4][5]

בעידן הדיגיטלי, ישראל מתמודדת עם אתגרים רגולטוריים מורכבים הקשורים לפיתוח ולשימוש בבינה מלאכותית. השינויים הטכנולוגיים מחייבים התאמות במשפט וברגולציה, תהליך שאינו פשוט ודורש גם חקיקה חדשה וגם פרשנות מחודשת לחוקים קיימים.

מערכת המשפט והתמודדותה עם קצב ההתפתחות הטכנולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ההתפתחות המהירה של תחום הבינה המלאכותית במאה ה-21, המערכת המשפטית בישראל פועלת להתאים את עצמה לקצב המהיר של הטכנולוגיה. השופט סולברג עמד על הקושי הזה בבירור בפרשת איגוד האינטרנט הישראלי, כאשר אמר:

"בידוע, כי המשפט מדדה בעצלתיים אחר חידושי העולם, וכי החקיקה אינה מדביקה את קצב התקדמות המדע ויׂשּומיו. מפרי -החוק מסתגלים לקידמה מהר יותר מאוכפיו. זו אקסיומה. לראשונים אין עּכבות; לאחרונים יש. שנים רבות חלפו מעת המצאת המחשב ועד לחקיקת חוק המחשבים, התשנ"ה- .1995 לא חלפו אז דור או שניים במונחי מחשב, והחוק כבר נמצא מיושן, כי המחוקק לא צפה – ולא יכול לצפות – את חידושי הטכנולוגיה. אך לא רק עולם המשפט עומד נבוך. גם מדע הפסיכולוגיה נתקל בתופעות חדשות של התמכרות ופגיעות בנפש, ומנסה ללמוד דרכי התמודדות עדכניות 'תוך כדי תנועה'; כך גם הסוציולוגיה, ושאר ענפים מתחום מדעי החברה, הטבע והרוח. אין תימה אפוא שגם עולם המשפט איננו ערוך עדיין עם מלוא הכלים העומדים לרשותו. אין לכחד: הסדרה חוקית של הנעשה במרחב הווירטואלי היא מורכבת ומסובכת. קשה להגדיר את הדין הרצוי, וגם לא בנקל ניתן להחיל את הדין המצוי. לא בכדי יש שהגיעו למסקנה כי מדובר בתחום שראוי להסדרה חוקית; יש הסבורים כי הפסיקה היא המסגרת הראויה לעשיית ההתאמות הנדרשות לעידן האינטרנט; ואלה ואלה מתלבטים גם לגבי מידת השיתוף של קהילת משתמשי האינטרנט בעיצוב הכללים במרחב הווירטואלי וביישומם".[6]

הדין והאסדרה בהיבטי בינה מלאכותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו בעולם גם בישראל פרסם משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה בשיתוף עם משרד המשפטים מסמך עקרונות מדיניות רגולציה ואתיקה. המסמך פורסם בדצמבר 2023 לאחר כשנה של איסוף ובחינה של הערות הציבור והוא מהווה מסמך סופי המציע את מדיניות הרגולציה והאתיקה של ממשלת ישראל בתחום הבינה המלאכותית.[7]

מסמך העקרונות מציע לאמץ עקרונות אתיים משותפים עבור תחום הבינה המלאכותית בישראל, על בסיס עקרונות ה-OECD בהתאמות שונות, וזאת בשים לב לתפיסה הכוללת שלפיה יש לפעול ככלל בהתאם למדיניות המקובלת במדינות המפותחות בעולם. העקרונות האתיים המוצעים הם:

  1. בינה מלאכותית לקידום צמיחה, פיתוח בר קיימא ומובילות ישראלית בחדשנות
  2. האדם במרכז: כיבוד זכויות יסוד ואינטרסים ציבוריים
  3. שוויון ומניעת אפליה פסולה
  4. שקיפות והסברתיות
  5. אמינות, עמידות, אבטחה ובטיחות
  6. אחריותיות

עקרונות אלה משקפים היבטים בהם ראוי להתחשב במסגרת פיתוח ושימוש בבינה מלאכותית ובעת קביעת אסדרה בתחום זה.

דיני זכויות יוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק זכות יוצרים בישראל מתמודד עם אתגרים חדשים שנובעים מהשימוש בבינה מלאכותית, כאשר נדרשים פתרונות לשאלות של גישה לנתונים ושימוש בהם ללא הפרת זכויות. בהקשר של בינה מלאכותית, דיני זכויות יוצרים בישראל נוגעים לאופן שבו ניתן להשתמש בתכנים לאימון מערכות מלאכותיות. איכות מערכת הבינה המלאכותית תלויה באיכות ובגיוון הנתונים המוזנים אליה. תכנים לא מוגנים יכולים לשמש באופן חופשי, אך לעיתים קרובות יש צורך להשתמש גם בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים, דבר שעשוי ליצור מכשול משפטי. בנובמבר 2022, משרד המשפטים - מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחית, אשכול קניין רוחני) - פרסם חוות דעת המפרטת את הגבולות המשפטיים לשימוש בחומרים מוגנים והכוונות להתמודדות עם האתגרים המתעוררים.[8] חוות הדעת קובעת כי שימוש בתכנים מוגנים לאימון בינה מלאכותית, מלבד מקרים חריגים, חוסה תחת הסדרי השימושים המותרים בדיני זכויות היוצרים ולכן אינו מהווה הפרה של זכויות יוצרים. ראשית, שימוש בתכנים מוגנים לשם אימון מכונה יהווה לרוב שימוש הוגן.[9] שנית, בחלק ממיזמי למידת המכונה, יחול סעיף 22 לחוק זכות יוצרים, העוסק בשימוש אגבי ביצירה. שלישית, ככל שהנתונים המשמשים ללמידה נמחקים בתום התהליך, יחול גם סעיף 26 לחוק זכות יוצרים בדבר יצירה ארעית. מסקנה זו מתיישבת גם עם המגמה הגלובלית בדין החל על הסוגיה של אימון מכונה.

בישראל, כמו במרבית המדינות, טרם הוסדרה סוגיית הגנת זכויות יוצרים על יצירות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית, ורק מדינות אחדות, בריטניה לדוגמה, הסדירו סוגיות של תוכן שיוצר על ידי מחשב (computer generated content). הנטייה במדינות שבהן הפסיקה התייחסה לשאלה האם ניתן לייחס זכות יוצרים (וזכויות קניין רוחני באופן כללי) לבינה מלאכותית, היא לא להכיר בהגנת זכויות יוצרים על יצירות שנוצרו (לחלוטין) באמצעות בינה מלאכותית. במהלך 2023 נפסק בארצות הברית שהתנאי להענקת זכות יוצרים הוא קיומו של יוצר אנושי.[10]

דיני פרטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, סעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מקנה לזכות לפרטיות מעמד של זכות יסוד. חוק הגנת הפרטיות מ-1981 מגדיר עוולות ועבירות הקשורות בפגיעה בפרטיות, וקובע כללים לאיסוף ועיבוד מידע אישי. בהקשר של בינה מלאכותית, נדרשת הסכמה מדעת לפגיעה בפרטיות או לשימוש במידע אישי, וכל שימוש חייב להיות מוגבל למטרה שלשמה נאסף המידע.[11]

ביולי 2022 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים מסמך ״חובת יידוע במסגרת איסוף ושימוש במידע אישי״[12] המציג את עמדת הרשות בנושא חובת היידוע במסגרת איסוף ושימוש במידע אישי. המסמך מציג את פרשנות הרשות לסעיף 11 בחוק הגנת הפרטיות ברמה הכללית, תוך התייחסות לחובת יידוע במסגרת הליך קבלת הסכמה וליידוע במסגרת שימוש במערכות לקבלת החלטות מבוססות אלגוריתם או בינה מלאכותית, ההוראות מבהירות כי על גורמים האוספים מידע אישי מאדם מוטלת החובה ליידע על אודות האיסוף, לספק הסברים על אודות מטרות השימוש, המקורות מהם הוא מגיע ולמי יימסר המידע. כמו כן, קיימת הדרישה להבטחת אבטחת מידע במאגרים והזכות לעיין, לתקן או למחוק מידע במקרים מסוימים. כל אלו נדרשים להתאמה גם בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית, כדי לשמור על עקביות עם ההוראות הרגולטוריות והחוקיות הקיימות[7]

במסגרת חובת יידוע במערכות לאיסוף מידע וקבלת החלטות כנ״ל, מכיוון שאופן פעולתן של המערכות האמורות הוא מורכב ומשתנה, ומשכך עשוי להיות לא שקוף לציבור ולעיתים אף לגורמים המתכנתים את המערכות האמורות. לפיכך חובת יידוע בשלב איסוף המידע גם על גורמים האוספים מידע אישי באמצעות מערכות מבוססות בינה מלאכותית.[12]

אפליה אסורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, המשפט האזרחי כולל חקיקה נגד אפליה הכוללת תחומים שונים כמו חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (1988) ואיסור הפליה במוצרים ושירותים (2000). חוקים אלו מטילים על גופים פרטיים ומדינתיים חובת פעולה ללא אפליה ומעבירים את הנטל להוכיח את חפותם במקרה של תוצאה מפלה בתביעה אזרחית. כאשר בינה מלאכותית מובילה לפעולה אפליה, יישום החוק יחול גם על המפעילים והמפתחים של המערכת. במקרים בהם מערכת בינה מלאכותית קובעת החלטה מפלה או משמשת לפרסום מבוצע על בסיס פילוח אוכלוסיות, השימוש בה יכול להוביל להפרת החוק, ולכן יכול להיות גם עניין לתביעה נזיקית או פלילית.

עם זאת, מכיוון שבמקרים רבים קיים קושי מבני להסביר מנגנון קבלת ההחלטות של מערכות מסוימות המבוססות על בינה מלאכותית, יהיה קשה לאתר מקרים בהם המערכת הביאה בחשבון שיקולים מפלים, בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף ואת המשקל שיוחס להם במסגרת קבלת ההחלטה. ייתכן כי ניתן יהיה למתן קושי זה באמצעות כלים משפטיים שונים כגון היפוך נטלי הוכחה, קביעת חזקות ועוד.[7]

דיני חוזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק החוזים לא מונע ביצוע פעולות משפטיות באמצעים ממוחשבים, משום שאין בו ככלל דרישות של צורה וטכניקה. כיום נערכות עסקאות על סמך התקשרויות מול אתרי אינטרנט, בלי שעצם ביצוע הפעולה מעורר קושי משפטי. בהתאם לסעיף 23 לחוק ככלל אין דרישה צורנית לעריכת חוזה, ולכן ככלל אין מגבלה על שימוש במחשבים ובתקשורת אלקטרונית לעריכת חוזים.[7]

עם זאת, קיומו של אלגוריתם המעורב ביצירת חוזה שונה משימוש במדיה אלקטרונית בלבד, ומעלה שאלה בדבר היכולת של "סוכן אלקטרוני" לייצר התקשרויות באופן עצמאי. על כן, ובהיעדר דין ספציפי העוסק בכך, עלולה להתעורר שאלה בדבר תחולת חוק החוזים על השימוש בבינה מלאכותית, בין היתר, יש לבחון שאלות בדבר ייחוס לצד המפעיל בינה מלאכותית להצעה להתקשר בחוזה, כוונה לבצע פעולה זו, כך שיישא בתוצאות הפעולה המשפטית.

שאלה נוספת נוגעת לקיומה של חובת גילוי בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית על ידי מי שעושה בה שימוש בדבר עצם השימוש וזאת מכוח החובה לנהוג בתום לב במשא ומתן.

הגנת הצרכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק הגנת הצרכן, אשר נחקק בשנת 1981, קובע מגוון הוראות המטרתן להגן על צרכנים, במיוחד כאשר מערכות בינה מלאכותית מעורבות בתהליכי יצירת עסקאות. החוק מחייב גילוי מידע מלא ומפורט לצרכנים, ודורש מהעוסקים שמפעילים טכנולוגיות אלו להבטיח שהשימוש במידע האישי לא יעבור את המטרות שלשמן הוא נאסף. עם זאת, החוק מצביע גם על האתגרים שיכולים להתעורר כאשר פערי הידע בין הצרכנים לעוסקים מתרחבים עקב שימוש במערכות בינה מלאכותית.

החוק גם אוסר על פרסום ושיווק שעשוי להיות מזיק ומנצל כלפי קטינים, וקובע תקנות שמגבילות את דרכי השיווק והפרסום שמופנות אליהם, במטרה למנוע ניצול של חוסר הניסיון והבגרות של קטינים. כמו כן, הרשות להגנת הצרכן מוסיפה כי אתרים המציעים תכנים לקטינים אחראים לפרסומות שמוצגות באתריהם, ללא תלות בשליטה או ידיעה על תוכנן של הפרסומות, כאשר קיימת אפשרות שהן מבוססות על מידע שנאסף מהמכשירים שבהם הן נצפות.[13]

על פי מסמך העקרונות הדין הקיים מאפשר התמודדות מסוימת עם חלק מהאתגרים המתעוררים עקב שימוש במערכות מבוססות בינה מלאכותית, ובכלל זה אפליה, שקיפות, הצורך בהנמקה, אבטחת מידע, סייבר ופרטיות.[7]

דיני נזיקין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש במערכות מבוססות בינה מלאכותית הגורם לנזק עשוי לחשוף את המזיק לאחריות בנזיקין. במסגרת "קול קורא"[14] שפרסמה מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים הוצגו באופן כללי שאלות מרכזיות הקשורות בדיני הנזיקין והשימוש בכלי רכב עצמאיים, אשר יש להן רלוונטיות לגבי שימוש במערכות מבוססות בינה מלאכותית. הדיון באחריות נזיקית הוא תלוי נסיבות והקשר, וגם נגזר מהמסגרת הנזיקית החלה, כגון עוולת הרשלנות או הפרת חובה חקוקה, או העוולות הפרטניות.

בהקשר של דיני נזיקין נשאלות שאלות עקרוניות וכלליות שניתן לבחון אותן במצבים חדשים מגוונים: האם יש חובת זהירות? האם חובת הזהירות הופרה? האם נגרם נזק עקב כך? האם הנזק הוא במתחם הסיכון שיצרה ההתנהגות של מערכת הבינה המלאכותית? האם הוא לא רחוק מדי? שאלה מרכזית היא האם מי שבונה מערכת של בינה מלאכותית מסוימת יכול וצריך לצפות שייגרם נזק מסוים כתוצאה מהפעלתה או השימוש בה?

במאמרו משנת 2020 דן עו״ד רחום-טוויג באתגרים של הקצאת אחריות בהקשר של רובוטים מבוססי בינה מלאכותית, בהתחשב ביכולות האוטונומיות שלהם וחוסר הניבוי שלהם. המאמר קובע שהמסגרות המשפטיות הנוכחיות אינן מספקות ולא נותנות מענה מלא לאתגרים הללו. הוא מציע כללים שיכולים להשלים מודלים קיימים של אחריות. כללים אלה, אם לא יתקיימו, יובילו לאחריות ויכולים לעזור להגדיר את היקף האחריות הפוטנציאלית עבור מתכננים, מפעילים ומשתמשי קצה של רובוטים מבוססי בינה מלאכותית.[15]

הסדרה ייעודית מגזרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד אסדרה ברמה הבינלאומית והלאומית ישנם מאמצים לאסדרה הממוקדת במגוון תחומים במשק, מניהול שירות ציבורי[16] ואחריותיות[17] ועד אכיפת החוק,[18][19] שירותי בריאות,[20][21][22][23][24] המגזר הפיננסי,[25][26] רובוטיקה,[27][28] כלי רכב אוטונומיים,[29][27] צבא,[30] ביטחון לאומי[31] ומשפט בינלאומי.[32][33]

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיקון מספר 130 לפקודת התעבורה, שמטרתו להוות תשתית חוקית לניסוי בשימוש ציבורי בכלי רכב עצמאיים במרחב הציבורי, לגבש תיקון זה לפקודת התעבורה תשתית ידע בנושא, ולבסס את אמון הציבור בכלי רכב עצמאיים. קובע דרישות רגולטוריות ממי שמפעיל רכב עצמאי, ובכלל זה בתחום הבטיחות והגנת הסייבר, התיקון מבוסס על בטרם הפעלת הרכב, וכן בכל מחזור החיים של השימוש בו במרחב הציבורי.[29]

שירותים פיננסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2022 הגישו ד"ר ארי אחיעז, פרופ' אסף חמדני, פרופ' דן עמירם וד"ר קובי קסטיאל מבית הספר לניהול והפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב מסמך סקירה השוואתית של התמודדות רגולטורית עם בינה מלאכותית בתחום הפיננסי. המסמך הוגש לבחינת המחלקה הכלכלית בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים וכולל גם המלצות לאופן שבו על המחוקק וגורמי הפיקוח, האסדרה והמשפט להיערך לקראת האתגרים וההזדמנויות בתחום, תוך אבחנה בין אתגרים כלליים לבין אתגרים ייחודים למגזר הפיננסי.[25]

יוזמות רגולטוריות ומחקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמצים לרגולציה של בינה מלאכותית בישראל מתוארים במספר פעולות ממשלתיות ומחקריות. תחילה, בשנת 2018, המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה ריכז את הבחינה האסטרטגית בנוגע לבינה מלאכותית, כולל עבודה משותפת עם המיזם הלאומי למערכות נבונות בטוחות. המיזם דן בעקרונות אתיים ומשפטיים וקרא לאמץ מדיניות רגולטורית אחידה ולבנות תוכניות ידע והכשרה בתחום.[34]

בשנת 2020, הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ופיתוח, בהובלת נציג האקדמיה הלאומית למדעים, קים ועדת בדיקה שקראה ליצירת סביבה רגולטורית מאפשרת ומעודדת לבינה מלאכותית. הוועדה המליצה על התערבות ממשלתית להאצת התפתחות התחום ועל פיתוח תוכניות ידע והכשרה.[35]

בשנת 2021, מחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים ורשות החדשנות פרסמו "קול קורא" משותף, שקרא לציבור להעלות חסמים רגולטוריים ולהציע רגולציה אפשרית לתחום הבינה המלאכותית. במסגרת זו נערכו שולחנות עגולים עם התעשייה כדי להבין את הצרכים והאתגרים שמתעוררים.[36]

בדצמבר 2022, חודשיים לאחר פרסום מסמך העקרונות על ידי משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה[7] התפרסמה באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה עמדה המברכת על פרסומו אך מציעה כעניין שבעקרון, על מנת להבטיח הגנה נאותה על זכויות אדם וחירויות אזרח, שהסדרת בינה מלאכותית תהיה על בסיס חקיקה, ואין להסתפק באסדרה רכה של בינה מלאכותית ובמנגנונים וולנטריים.[37]

כלל אלו משקפים את המגמה הגוברת ליצירת תהליכים רגולטוריים מותאמים ומאורגנים להתמודדות עם האתגרים העולים מהתפתחויות בתחום הבינה המלאכותית, תוך דגש על אתיקה, נגישות והגנת הצרכן.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Paul Nemitz, Constitutional democracy and technology in the age of artificial intelligence, Philosophical Transactions of the Royal Society A: Mathematical, Physical and Engineering Sciences 376, 2018-11-28, עמ' 20180089 doi: 10.1098/rsta.2018.0089
  2. ^ Corinne Cath, Governing artificial intelligence: ethical, legal and technical opportunities and challenges, Philosophical Transactions of the Royal Society A: Mathematical, Physical and Engineering Sciences 376, 2018-11-28, עמ' 20180080 doi: 10.1098/rsta.2018.0080
  3. ^ Miriam C. Buiten, Towards Intelligent Regulation of Artificial Intelligence, European Journal of Risk Regulation 10, 2019-03, עמ' 41–59 doi: 10.1017/err.2019.8
  4. ^ Judy Goldsmith; Erdelyi, Olivia Dr, Regulating Artificial Intelligence: Proposal for a Global Solution, Cornell University, ‏May 22, 2020
  5. ^ Algorithms and law, Cambridge New York Port Melbourne, VIC New Delhi Singapore: Cambridge University Press, 2020, ISBN 978-1-108-34784-6
  6. ^ עע"מ 3782/12 מפקד מחוז תל אביב-יפו במשטרת ישראל נ' איגוד האינטרנט הישראלי, סו)2( ,159 פס' 23–25 לפסק 17 הדין של השופט סולברג )2013(.
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומשרד המשפטים, עקרונות מדיניות, רגולציה ואתיקה בתחום הבינה המלאכותית, באתר https://www.gov.il/, ‏December 14, 2023
  8. ^ עו"ד כרמית יוליס, עו"ד הווארד פולינר, עו"ד ד"ר ליטל הלמן, חוות דעת: שימושים בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך למידת מכונה, באתר משרד המשפטים, ‏December 18, 2022
  9. ^ כבוד השופט י' טירקל, ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי - ע"א 8393/96, ‏December 21, 1998
  10. ^ מערכת אתר זאפ-משפטי, בינה מלאכותית וזכויות יוצרים: האם החוק מגן על יוצרים מפני AI?, באתר זאפ-משפטי, ‏28.08.23
  11. ^ ראו עת"מ )מינהליים ת"א( 24867-02-11 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' רשם מאגרי המידע, הרשות למשפט 37 טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים )2012(.
  12. ^ 1 2 הרשות להגנת הפרטיות, חובת יידוע במסגרת איסוף ושימוש במידע אישי, באתר משרד המשפטים, ‏July 18, 2022
  13. ^ הרשות להגנת הצרכן: אתרי תוכן אחראיים לפרסומים אסורים לקטינים, באתר הפורטל המשפטי לאינטרנט, סייבר וטכנולוגיית מידע, ‏July 5, 2022
  14. ^ מחלקת ייעוץ וחקיקה, אסדרת השימוש ברכבים אוטונומיים - פנייה לקבלת עמדת הציבור בתחום הנזיקין והביטוח, באתר משרד המשפטים, ‏February 8, 2021
  15. ^ Omri Rachum-Twaig, Whose Robot Is It Anyway?, University of Illinois Law Review 4, 2020
  16. ^ Bernd W. Wirtz, Wilhelm M. Müller, An integrated artificial intelligence framework for public management, Public Management Review 21, 2019-07-03, עמ' 1076–1100 doi: 10.1080/14719037.2018.1549268
  17. ^ Dillon Reisman, Jason Schultz, Kate Crawford, Meredith Whittaker, [https://web.archive.org/web/20200614205833/https://ainowinstitute.org/aiareport2018.pdf ALGORITHMIC IMPACT ASSESSMENTS: A PRACTICAL FRAMEWORK FOR PUBLIC AGENCY ACCOUNTABILITY], AINOW, ‏April 2018
  18. ^ On Artificial Intelligence - A European approach to excellence and trust, European Commission, ‏February 19, 2020
  19. ^ Towards Responsible Artificial Intelligence Innovation, UNICRI, ‏July 2020
  20. ^ Thomas J. Hwang, Aaron S. Kesselheim, Kerstin N. Vokinger, Lifecycle Regulation of Artificial Intelligence– and Machine Learning–Based Software Devices in Medicine, JAMA 322, 2019-12-17, עמ' 2285–2286 doi: 10.1001/jama.2019.16842
  21. ^ Ajay Kohli, Vidur Mahajan, Kevin Seals, Ajit Kohli, Saurabh Jha, Concepts in U.S. Food and Drug Administration Regulation of Artificial Intelligence for Medical Imaging, American Journal of Roentgenology 213, 2019-10, עמ' 886–888 doi: 10.2214/AJR.18.20410
  22. ^ Kavita Sharma, Padmavati Manchikanti, Regulation of Artificial Intelligence in Drug Discovery and Health Care, Biotechnology Law Report 39, 2020-10-01, עמ' 371–380 doi: 10.1089/blr.2020.29183.ks
  23. ^ Haroldas Petkus, Jan Hoogewerf, Jeremy C Wyatt, What do senior physicians think about AI and clinical decision support systems: Quantitative and qualitative analysis of data from specialty societies, Clinical Medicine 20, 2020-05, עמ' 324–328 doi: 10.7861/clinmed.2019-0317
  24. ^ Jerome Y. Cheng, Jacob T. Abel, Ulysses G.J. Balis, David S. McClintock, Liron Pantanowitz, Challenges in the Development, Deployment, and Regulation of Artificial Intelligence in Anatomic Pathology, The American Journal of Pathology 191, 2021-10, עמ' 1684–1692 doi: 10.1016/j.ajpath.2020.10.018
  25. ^ 1 2 ד"ר ארי אחיעז, פרופ' אסף חמדני, פרופ' דן עמירם, ד"ר קובי קסטיאל בית הספר לניהול והפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, [https://www.gov.il/BlobFolder/news/ai_report/he/AI_report.pdf בינה מלאכותית במגזר הפיננסי: שימושים נפוצים, אתגרים וסקירה השוואתית של התמודדות רגולטורית], באתר משרד המשפטים, ‏July 18, 2022
  26. ^ Stephan Bredt, Artificial Intelligence (AI) in the Financial Sector—Potential and Public Strategies, Frontiers in Artificial Intelligence 2, 2019 doi: 10.3389/frai.2019.00016
  27. ^ 1 2 Gonenc Gurkaynak, Ilay Yilmaz, Gunes Haksever, Stifling artificial intelligence: Human perils, Computer Law & Security Review 32, 2016-10, עמ' 749–758 doi: 10.1016/j.clsr.2016.05.003
  28. ^ Ron Iphofen, Mihalis Kritikos, Regulating artificial intelligence and robotics: ethics by design in a digital society, Contemporary Social Science 16, 2021-03-15, עמ' 170–184 doi: 10.1080/21582041.2018.1563803
  29. ^ 1 2 חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 130), התשפ"ב–2022, באתר מאגר החקיקה הלאומי, כנסת ישראל, ‏March 8, 2022
  30. ^ AI principles : recommendations on the ethical use of artificial intelligence by the Department of Defense | WorldCat.org, search.worldcat.org (באנגלית)
  31. ^ Alexander Babuta, Marion Oswald and Ardi Janjeva, Artificial Intelligence and UK National Security, Royal United Services Institute for Defence and Security Studies, ‏April 2020
  32. ^ Emery, David, Robots with Guns: The Rise of Autonomous Weapons Systems, Snopes, ‏April 21, 2017
  33. ^ Bento, Lucas V.M., No Mere Deodands: Human Responsibilities in the Use of Violent Intelligent Systems Under Public International Law, dash.harvard.edu, ‏2017
  34. ^ יצחק בן ישראל, אביתר מתניה וליהיא פרידמן עורכים, המיזם הלאומי למערכות נבונות בטוחות להעצמת הביטחון הלאומי והחוסן המדעי-טכנולוגי: אסטרטגיה לאומית 20 לישראל: דו"ח מיוחד לראש הממשלה )חלק א': תמצית והמלצות, ‏2020
  35. ^ 23 פורום תל"ם ועדת בינה מלאכותית ומדע הנתונים )2020( )להלן: פורום תל"ם( /il.org.innovationisrael://https.
  36. ^ רשות החדשנות, פנייה לציבור לקבלת מידע בנוגע לרגולציה וחסמים רגולטוריים ביחס לתחום הבינה המלאכותית, באתר רשות החדשנות, ‏2021
  37. ^ ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עו"ד עמיר כהנא, עו"ד גדי פרל, ד"ר אורי פריימן, אסדרת הבינה המלאכותית בישראל מחייבת קווים אדומים שימנעו פגיעה בזכויות יסוד, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, ‏December 30, 2022
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיוטה:אסדרת_בינה_מלאכותית_בישראל&oldid=38892607"