טיוטה:איסור יציאת כהן מן המקדש

איסור יציאת כהן מן המקדש - הוא איסור לכהן לצאת מחוץ לבית המקדש באמצע עבודתו, ולפי הרמב"ם כלול באיסור זה שגם לכהן גדול אסור לצאת מירושלים.

מקור המצווה

בתורה כתוב שאסור לכהן גדול לצאת מהמקדש כשנפטר לו אחד מן הקרובים, "וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו אֲנִי יְהוָה" (ויקרא פרק כא פסוק יב), וכן לאחר שנדב ואביהו נפטרו משה רבינו הורה לאלעזר ואיתמר להישאר במשכן ולא לצאת, "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ פֶּן תָּמֻתוּ כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת יְהוָה עֲלֵיכֶם וַיַּעֲשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה" (ויקרא פרק י פסוק ז), ובתורת כהנים אומר שאפילו שזה נאמר רק בכהנים גדולים או בני אהרון בכל זאת לומדים מזה לכל הכהנים, "ומפתח אהל מועד לא תצאו" -- יכול בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה? תלמוד לומר "ומן המקדש לא יצא ולא יחלל" - אימתי אינו יוצא ולא יחלל? - הוי אומר בשעת עבודה. "פן תמותו" -- ממשמע לאו אתה שומע הין "כי שמן משחת ה' עליכם" מה תלמוד לומר יכול אין לי אלא אהרן ובניו -- שנתרבו בשמן המשחה -- אם יצאו בשעת עבודה חייבים מיתה; מנין לכהנים של כל הדורות? תלמוד לומר "כי שמן משחת ה' עליכם"(מילואים דשמיני פסקה מב).

פרטי המצווה

אסור לכהן לצאת מבית המקדש באמצע עבודתו, ואפילו אם שמע שמת לו קרוב משפחה שהוא אסור בעבודה היות והוא אונן וחייב להפסיק מהעבודה, בכל זאת אסור לו לצאת עד שכהן אחר יגמור את עבדותו, ואומר החינוך שטעם המצווה הוא כדי שלא לבזות את עבודת המקדש.

כהן גדול

הרמב"ם סובר שכהן גדול הוא תמיד במצב של עבודה, ולכן לכהן גדול אסור לצאת מירושלים, ואומר שמקורו של הרמב"ם זה מהמשנה שהכהן הגדול כשהוא מלווה את קרובו הוא לא יוצא מירושלים אלא נעצר בשערי העיר, אמנם שאר הראשונים חולקים על הרמב"ם וסוברים שאין איסור על הכהן גדול לצאת מהמקדש,

בטעם הדבר נאמרו מספר פירושים

כותב שהמקור של הרמב"ם זה מהכתוב בחומש ויקרא (פרק כא פסוק יב),

בשבעת ימי המילואים

בתרה נאמר שבשבעת ימי המילואים אהרון הכהן ובניו לא יצאו מהמשכן, וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה, שִׁבְעַת יָמִים, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-מִשְׁמֶרֶת יְהוָה, וְלֹא תָמוּתוּ כִּי כֵן צֻוֵּיתִי. ומסביר הרמב"ן שזה לא דין מיוחד לשבעת ימי המילואים, אלא הדין הכללי שנאמר תמיד שכהן לא יצא באמצע העבודה, אלא שלשבעת ימי המילואים הם קיבלו ציווי מיוחד, אבל הרש"ר הירש והרב דוד צבי הופמן אומרים שזה דין מיוחד שנאמר רק לגבי שבעת ימי המילואים, שבשבעת ימים אלו הכהנים לא יצאו מן מהמשכן אפילו שלא בשעת עבודה, ומסביר הרש"ר הירש שטעם הדבר הוא שעל ידי הישיבה במקדש האדם מושפע מהרעינות של המקום, ולכן בהכתרה לכהונה היה על הכהנים לשבת במקום כדי להבין איך הדברים עובדים.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.