טיוטה:איחוד כוכב יאיר צור יגאל

איחוד הרשויות ״כוכב יאיר״ ו״צור יגאל״ הוחלט בשנת 1998 ע״י משרד הפנים ויצא לפועל בשנת 2003, במסגרת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל. כתוצאה מהחוק אוחדו שלל רשויות ברחבי הארץ.

איחוד הרשויות חטף ביקורות רבות לפני ואחרי יישומו משני צדדי האיחוד, והשפעות האיחוד מורגשות עד היום.

מחד גיסא, תושבי כוכב יאיר הרגישו שיישוב חדש ופחות יציב עלול להוות כנטל על כוכב יאיר המבוססת יותר, ושתושבי צור יגאל יוכלו ליהנות מן המוסדות הקהילתיים עליהם שילמו תושבי כוכב יאיר בזמנם.

מאידך גיסא, תושבי צור יגאל הרגישו שסיפוח לכוכב יאיר יבוא על חשבון קיומו של צור יגאל, שאיחוד הרשויות יעלים את שם היישוב מן המפה ושתתקבל התחושה שהם תושבים סוג ב׳ לעומת תושבי כוכב יאיר.

משני הצדדים נבעה התחושה כי משרד הפנים מנצל את עצם היותם ׳מטרות קלות׳ בשונה מרשויות גדולות וברות השפעה פוליטית גדולה יותר ומתעלם מדרישותיהם ותלונותיהם; עוד טענו הם כי אין זו הבטחה שהאיחוד יביא לחיסכון כלכלי, ושישנה חוסר בדיקה מסודרת בנושא.

עמדת תושבי כוכב יאיר

עמדת תושבי כוכב יאיר התנגדה באופן חריף לאיחוד, וטוענת כי סיפוח יישוב חדש ופחות יציב מבחינה כלכלית ומבחינת תשתיות כמו צור יגאל עלול לפגוע בתפקוד המועצה החדשה ולהוות כנטל כבד על כוכב יאיר.

בשנת 1998 עתרו תושבי כוכב יאיר לבג״ץ כנגד האיחוד, בטענה לפגיעה אפשרית בזכויות הקניין שלהם. לטענתם, בתקופת ההקמה וההתפתחות של כוכב יאיר, תושבי היישוב מימנו מכיסם את התשתיות ואת המוסדות הקהילתיים - כך שבמידה ויסופח להם צור יגאל, יוכלו תושבי היישוב המתפתח ׳ליהנות׳ מפירות ההשקעה של תושבי כוכב יאיר. עוד טענו, כי האיחוד בין הרשויות יסיים את קיומו של כוכב יאיר כיישוב בעל אופי כפרי, יהפוך את האיחוד החדש למעין ׳עיר קטנה׳, ויסלול את הדרך להקמת עיר גדולה במקום.

דודו קולר, ראש המועצה המקומית כוכב יאיר דאז טען:

״ברגע שוועדת הכט הוקמה, היה ברור לנו מראש מה תהיה התוצאה. לא היה בוועדה אפילו נציג של מרכז השלטון המקומי. כולם היו אנשים ממשרד הפנים. צירך להבין שהבעיה היא שכוכב יאיר הוא יישוב מבוסס, ואילו צור יגאל הוא יישוב שסובל עדיין ממחלות ילדות, וצריך להשקיע שם מיליונים בתשתיות. גם יאן להם אפילו מרכז מסחרי. זו לא סיבה להעמיס על כוכב יאיר, המנוהל בסדר מופתי ומקבל מזה חמש שנים את פרס הניהול הכספי, את הבעיות של צור יגאל. עכשיו, כספם של תושבי כוכב יאיר יצטרך ללכת לפיתוח התשתיות בצור יגאל, במקום שזה ייעשה על ידי המועצה המקומית דרום השרון או הממשלה״.

עמדת תושבי צור יגאל

עמדת תושבי צור יגאל לא התנגדה בעיקרה לעצם האיחוד, אלא לתנאים בו האיחוד היה אמור להתקיים, וטוענת כי ״האיחוד יתאפשר רק אם יושוו התנאים ביישובים״.

בתגובה לעתירת תושבי כוכב יאיר לבג״ץ, עתר ״הוועד המקומי של צור יגאל״ גם כן לבג״ץ. הוועד התנגד לאיחוד במצב הנתון, אך הסכים לאיחוד בתנאים מתחשבים יותר. הוועד ביקש להכריז על עצמו כ׳רשות עצמאית׳, לקבל את תקציבי הפיתוח המובטחים מן המדינה, ושהמדינה היא זו שתדאג להשלים את בניית התשתיות ומבני הציבור של היישוב המתפתח.

בסקר שנערך במרץ 1998 בקרב תושבי צור יגאל, נשאלו התושבים האם הם בעד או נגד לאיחוד המסתמן בין היישוב לכוכב יאיר. רוב התושבים הצביעו נגד לאיחוד. יעקב ממן, דאז יו״ר הוועד המקומי של צור יגאל טען:

״המושג ׳סיפוח׳ משמעותו מחיקת צור יגאל ממפת המדינה. איחוד יישובים זה מתוך שוויון ולא מתוך עמדת נחיתות. למרות שצור יגאל הוא היישוב הגדול מבין השניים, הם מדברים על סיפוח שלנו לכוכב יאיר. חוץ מזה, יש בעיה חדשה באיחוד, כי איך יקראו עכשיו ליישוב החדש? מה, ימזגו את השמות [...] ? צור יגאל הוא כיום יישוב יפה ומסודר. אנחנו חוששים שעקב הסיפוח תיבלם התפתחות היישוב״.

עמדת מועצה אזורית דרום השרון

תוכן הכותרת.

ראו גם

• שם ערך

לקריאה נוספת

• שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה

קישורים חיצוניים

• התוכן בקישור, באתר (שם האתר)