טיוטה:אברהם מיכאל קירשנבאום
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| ||
דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
אברהם מיכאל קירשנבאום בן מרים וניסן, נולד ביום י"ד באלול תרפ"ה 3.9.1925 גיבור שכונת ימין משה במלחמת השחרור. נפצע פצעי מוות בקרב על שכונת מגוריו בל' בשבט תש"ח 10.2.1948 ונפטר כעבור יומיים. נקבר בהר הזיתים.
אברהם מיכאל קירשנבאום בן מרים וניסן, נולד ביום י"ד באלול תרפ"ה 3.9.1925)) בירושלים להורים חרדים. גר בשכונת ימין משה. הוא למד בישיבת עץ חיים ובבית-הספר התורני "אלומה" ובו רכש ידע גם במדעים כלליים. מסיבות כלכליות נאלץ להפסיק את לימודיו והחל לעבוד בבית-הדפוס "גשר". במקצועו זה ראה מעין המשך ללימודים. משנות נעוריו היה חבר "הגנה" נלהב. פעיל ב"מכבי" ירושלים כשחקן מעולה בקבוצת הכדורסל והשתייך לקבוצת מתאגרפים של "הפועל". משנת 1942 היה פעיל בחי"ש (במחתרת כונה בשם "תמיר"). לראשונה התאמן במשטרה המיוחדת ליד משטרת היישובים העבריים. בשנת 1943 שירת בפלוגת הרובאים ובתחילת 1944 - במחלקת הנשק המסייע. עבר קורס שיטתי של מפעילי מרגמות 3 אינטש. בשעת הצורך היה עוזב את עבודתו ויוצא לקורסים. בסוף 1944 השתתף בקורס למקלעני "ברן" בבית הערבה. השתתף בכל מסעות החי"ש ובהגנה על שטח מריבה בגוש עציון.
בשנת 1947 הועבר למחלקה "המיוחדת" (הנבחרת) ונשלח לקורס מ"כים בכפר עציון, שארך חודשיים. כשחזר, ביקש העברה לשכונת ימין משה, שהותקפה ללא הפוגה ושימשה נקודה אסטרטגית חשובה. יומם ולילה עסק בשמירה ובביצורים והדריך את הנוער המקומי בהגנת המקום ובשימוש בכל מיני כלי-נשק. ב10.2.1948- נערכה התקפת-מצח עזה על השכונה במשך 6 שעות בפיקודו של עווד כליל אל-קוסמה, מפקד הכנופיות המחוזי. ההתקפה נפתחה משער יפו וכ50- ערבים הצליחו להגיע עד לעמדות הקיצוניות (בית עבדאללה). קירשנבוים פקד על כיתה שגויסה מתושבי השכונה והחזיקה בחלק הדרומי של ימין משה. בהיותו מקלען מצוין נקרא לחלק הצפוני וקיבל את ה"ברן" היחידי שברזרבה האזורית. הוא תקף טור חבלנים של האויב, פגע במספר ערבים והצליח להניס את השאר. אולם הבריטים הפעילו נגדו מכונת-יריה כבדה ממלון המלך דוד. העמדה לא היתה מוגנת באגפים. הוא נפגע מ6- כדורים, הוסיף לירות והגיע למטה האזור להודיע כי הוא פצוע. כשנישא באלונקה נפצע בכדור נוסף ומת כעבור יומיים ביום ב' באדר א' תש"ח 12.2.1948)). בקרב זה הפך לגיבור האגדי של השכונה, ורבים התפללו בתפילת ציבור להחלמתו. הוא שימש מופת לחבריו, חיילים ומפקדים. למרות שהיה מקורב בהשקפותיו לאצ"ל, עם פרוץ מלחמת העצמאות העמיד את עצמו מיד לרשות כוחות המגן של היישוב המאורגן ושירת בחי"ש. נקבר בהר-הזיתים בירושלים.
שמו נחקק באנדרטה שהוקמה בבית העלמין הצבאי בהר הרצל לזכר חללי הרובע היהודי ולזכר לוחמים שנפלו במערכה על ירושלים והובאו לקבורה בהר-הזיתים.