לדלג לתוכן

טחנת הקמח היהודית בבאר שבע

טחנת הקמח היהודית בבאר שבע
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°14′25″N 34°48′09″E / 31.24031944°N 34.80261111°E / 31.24031944; 34.80261111
(למפת באר שבע רגילה)
 
טחנת הקמח/היהודית בבאר שבע
טחנת הקמח
היהודית בבאר שבע

לחצו כדי להקטין חזרה
בית עארף אל-עארףבית המושלבית מרקחת הנגבטחנת הקמח היהודיתמצבת הזיכרון הטורקיתבית השייח' אבו מדיןמגדל המיםבית יציבבית יציבבית הנגביהמסגד הגדולתחנת הרכבת הטורקיתבאר אברהםמדרחוב קרן קיימת לישראלבית הספר לילדי הבדואיםגן אלנבי (באר שבע)בית הסראייהמרכז הצעיריםבית הקברות הצבאי הבריטינחל באר שבעהמרכז לאמנויות באר שבעהמרכז לאמנויות באר שבע
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

העיר העתיקה בבאר שבע
(ניתן להקיש על אתרים שונים כדי להגיע לערכים מורחבים המפרטים אודותם)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טחנת הקמח היהודית בבאר שבע היא טחנת קמח שפעלה בבאר שבע.

טחנת הקמח היהודית בבאר שבע הוקמה על ידי יעקב גורדון ומאיר שיינדרוביץ מרח' קק"ל ועד רח' טרומפלדור בשנת 1902 . לאורך שנים ארוכות היה זה המבנה היחיד שהיה בבעלות יהודים והטחנה היהודית הממוכנת היחידה בכל הנגב. במשך 27 שנים שימשה הטחנה מרכז לכל היהודים שעברו באזור.[1] בטחנה היו מארחים יהודים ומסייעים לאלו שבצרה. בשנת 1916 אף הוקם בחצר הטחנה בית כנסת.[2] בשנות ה-20 היה ענף טחנות הקמח המכניס ביותר בעיר.[3] פעלו בה שלוש טחנות שעבדו בהם כ-20 איש, וההכנסה השנתית שלהם עלתה על סך ההכנסות של שאר העסקים גם יחד.

הכיבוש הבריטי ותוצאותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הכיבוש הבריטי שימש גורדון נציג הקהילה היהודית הקטנה אל מול השלטון הבריטי. הטחנה נעזבה לאחר מאורעות 1929 בעת הפרעות ביהודי חברון ועזה, הקיץ הקץ גם על קהילת יהודי באר שבע, שמרכזה היה בחצר טחנת הקמח. בעלי הטחנה נוכחו לדעת, שגם אם ישובו לעיר, יחיו בה כמיעוט בלתי מוגן בלב אוכלוסייה עוינת. הם הגיעו למסקנה, שאין להם מנוס אלא לחסל את רכושם ולעזוב את העיר לצמיתות. גורדון שהיה לאחרון היהודים בבאר שבע, הוכרח למכור את הטחנה למתחרהו הערבי-חאג' עיסאי ב-1930. חאג' עיסאי הצליח לרכוש את הקרקע עם הטחנה, הבאר והמבנים האחרים במחירי מציאה והקים מסגד בסמוך.[3]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ביגר ג. ואחרים, 1991, באר שבע ואתריה, הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, עמודים 110-111.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לקוח מאתר http://www.tiuli.com/track_info.asp?track_id=19
  2. ^ בנוסף לכך, יהודי חברון שלחו אל בית הכנסת את ספר תורה.
  3. ^ 1 2 לקוח מאתר http://www.kotar.co.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=98747932&nTocEntryID=98749244