טופסי (פילה)
 | |
| איור של טופסי | |
| לידה |
1867 דרום-מזרח אסיה  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
4 בינואר 1903 (בגיל 36 בערך) קוני איילנד |
| מין |
פיל אסייתי |
| גזע | פיל אסייתי |
| זוויג |
נקבה |
| משקל | 4–6 טון |
| בעלים |
אדם פורפאו |
| ידועה בשל | הוצאה להורג באמצעות חשמול |
| תקופת הפעילות |
? – 4 בינואר 1903 |
  | |
טוֹפְּסִי (באנגלית: Topsy; בערך 1875 – 4 בינואר 1903) הייתה פילה ממין אסייתי שהומתה באמצעות חשמול בפארק שעשועים בקוני איילנד. סיפור אירוע המתתה של טופסי לא היה ידוע במשך כ-70 שנים ממועד ביצועו, אך חזר לתודעה, בין היתר בשל קיומו של סרט המתעד אותו. בתרבות הפופולרית, המתת הפילה מיוחסת לעיתים לתומאס אלווה אדיסון כחלק ממלחמת הזרמים. עם זאת, בפועל, היסטוריונים סבורים כי לא נמצא קשר בינו לאירוע, וכי האירוע התרחש כעשר שנים לאחר תום מלחמת הזרמים.
חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טופסי נולדה בטבע בערך בשנת 1875 בדרום-מזרח אסיה ונלכדה זמן קצר לאחר מכן על ידי סוחרי פילים.
אדם פורפאו (אנ'), בעל קרקס הנושא את שמו, הבריח את הפילה לארצות הברית. כשהגיעה לקרקס, ניתן לה השם "טופסי", כשמה של השפחה הצעירה בספר אוהל הדוד תום. בפברואר 1877 הודיע הקרקס לעיתונות כי הוא מחזיק ב"פיל היחיד שנולד אי פעם באמריקה". בהמשך, כאשר נחשף השקר, פרסם הקרקס כי הוא מחזיק בפיל הראשון שנולד מחוץ לאזור טרופי.
במהלך אימוניה בקרקס סבלה טופסי מהתעללות קשה. בתוך כך היא ספגה מהלומות ממאמניה, שהיו דוחפים אותה עם ווים חדים בין העיניים ובראש על מנת שתבצע מטלות – כנהוג באימוני פילים באותה התקופה. כשהגיעה לבגרות, נישאה טופסי לגובה של 3 מטר, גופה היה ברוחב של 6 מטר, והיא שקלה בין 4 ל-6 טון.
בעיות התנהגות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים, זכתה טופסי למוניטין של פילה הלוקה בבעיות התנהגות. בשנת 1902 התפרסמה כאשר הרגה צופה. הסיפור המקובל לאירוע הוא שבבוקר 27 במאי 1902 נכנס הצופה כשהוא שיכור אל המקום שבו טופסי הוחזקה קשורה והחל להציק לה. באופן זה, השליך חול בפניה ושרף את קצה חדקה באמצעות סיגר דולק. בתגובה, הלמה בו טופסי באמצעות חדקה, השליכה אותו לקרקע ומעכה אותו למוות.
דיווחים בעיתונות על מותו של הצופה כללו סיפורים בדויים ומופרזים על עברה של טופסי, עם האשמות שהרגה למעלה מ-12 גברים. בנוסף הוצג סיפור כי במהלך שנת 1900 הרגה שני עובדי קרקס, אחד בפריז, טקסס (אנ') ואחד בווייקו, טקסס. עיתונאי שבדק את הדיווחים בשנת 2013, הגיע למסקנה כי העובד שהותקף בפריז סבל מפציעות אך לא מת; וכי אין תיעוד לפגיעה של טופסי בעובד בווייקו. הפרסומים הכוזבים על מעלליה של טופסי הביאו להעצמת פופולריותה ובכך קהל רב הגיע לחזות במופעיה. ביוני 1902, בעת פריקתה של טופסי מקרון רכבת, דחף צופה מקל לאוזנה; ובתגובה, תפסה אותו טופסי במותניו והשליכה אותו לקרקע. לאחר אירוע זה, החליטו מנהלי הקרקס למוכרה.
מכירתה לפארק אריה הים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביוני 1902 נמכרה טופסי לפול בויטון (אנ'), הבעלים של פארק אריה הים בקוני איילנד. יחד עם טופסי, הועסק גם מאמנה הקבוע – ויליאם אלט (Alt). לאחר כשנה, הועבר הפארק לשליטתם של פרידריק תומפסון ואלמר דנדי. הבעלים החדשים השקיעו בפארק, עיצבו אותו מחדש ובתוך כך שינו את שמו ל"לונה פארק" (אנ'). בזמן השיפוץ, נעשה שימוש בטופסי כדי לגרור חומרי בנייה. סיפורה של טופסי הובלט בעלוני הפרסום של הפארק החדש וכן הושם דגש על השיפור בהתנהגותה ועל סיועה במהלך השיפוץ כדי "לכפר" על מעשיה.
מאמנה של טופסי, אלט, שהיה בגילופין לרוב, התנהג אליה באכזריות. כך, באוקטובר 1902, הוא דקר אותה עם קלשון על מנת להניע אותה לבצע את מטלותיה. במקרה אחר, לאחר שהתעמת עם שוטר, שחרר אלט את טופסי מרתמת העבודה שלה ואפשר לה לנוע בחופשיות ברחובות העיר, מה שהביא למעצרו. בדצמבר 1902, רכב אלט על גבה של טופסי ברחובות וניסה להיכנס עמה לתוך תחנת המשטרה המקומית. טופסי ניסתה להיכנס בכוח דרך דלת התחנה, מה שהוביל את השוטרים לירות על אלט ולפוצעו. לאחר האירוע חדל אלט להיות מאמנה של טופסי.
המתתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהיעדרו של אלט, בעלי הפארק, תומפסון ודנדי, סברו שאין ביכולתם להתמודד עם טופסי ומשכך החליטו להיפטר ממנה. תחילה הם פנו לגני חיות וקרקסים על מנת שייקחו אותה, אך הם סורבו, זאת עקב העלויות הגבוהות הכרוכות בטיפול בה ועקב המוניטין הרע שצברה. כן הם פעלו לשחררה לטבע, אך מגבלות חוקיות מנעו מהם לעשות כן. ב-13 בדצמבר 1902 פרסמו הודעה על הוצאתה להורג של טופסי בתוך מספר ימים. בשלב הראשון, הפרסום לא נלקח ברצינות, ועיתון מקומי פרסם כי ככל הנראה מדובר בקמפיין פרסומי לקראת פתיחתו המחודשת של הפארק.
ב-1 בינואר 1903 הכריזו תומפסון ודנדי על כוונתם לתלות את טופסי בפומבי. אירוע התלייה נקבע ל-3 או 4 בינואר, וכן נקבע כי מחיר הכניסה יהיה בסך של עשרים וחמישה סנט. האתר שנבחר לאירוע היה פארק השעשועים החדש. תלייתה הייתה אמורה להתבצע באמצעות מגדל בגובה של 22 מטרים. נשיא הארגון האמריקאי לצער בעלי חיים, ג'ון היינס (Haines), התנגד לכך, והודיע שמדובר ב"אמצעי רצח אכזרי ללא צורך". כן הבהיר היינס לתומפסון ודנדי שמבחינה חוקית אסור לקיים אירוע ציבורי שכזה תמורת תשלום. הצדדים נפגשו כדי לדון באפשרויות ההמתה של טופסי. תומפסון ודנדי הציעו תחילה להעביר את הפילה לארגון, אך היינס סרב. לבסוף, סוכם כי הם יוכלו לבחור באחת מבין שלוש האפשרויות: הרעלה, חניקה או התחשמלות. תומפסון ודנדי החליטו לשלב בין שלושת האמצעים.
תאריך המתתה של טופסי נקבע לבסוף ליום ראשון, 4 בינואר 1903. האירוע גרר התעניינות ציבורית רבה וכ-1,500 צופים ו-100 עיתונאים הגיעו למקום. בנוסף, נכחו במקום גם נציגי ארגון צער בעלי החיים כדי לבחון את ההליכים. צופים נוספים טיפסו על הגדרות, על המרפסות ועל גגות של בניינים סמוכים. למגדל בפארק נקשרו חבלים גדולים לצורך כבילתה של טופסי. החבלים נבדקו על ידי נציגי ארגון צער בעלי החיים כדי לוודא שהם תואמים את מה שסוכם. החלק החשמלי באירוע טופל על ידי עובדי חברת החשמל המקומית, כאשר לילה לפני, עובדיה חיברו קווי חשמל מתחנת החשמל של קוני איילנד לאורך תשעה רחובות עד לפארק.
במהלך הובלתה למקום, סירבה טופסי לחצות גשר שהוביל אל המגדל. היא סירבה להישמע להוראות מאמניה, ניערה את האלקטרודות שחוברו אליה ודחתה שוחד בדמות גזר ותפוחים. בעלי הלונה פארק ניסו להשיג את מאמנה הקודם אלט, כדי שיסייע בהובלתה, אך הוא דחה הצעה בגובה של 25 דולר והשיב כי לא יעשה זאת גם תמורת 1,000 דולר. בסופו של דבר, המארגנים ויתרו על העברתה מעבר לגשר והחליטו להורגה במקום שבו עמדה. לשם כך, הועברו למקום החבלים וקווי החשמל. לרגליה של טופסי נקשרו כבלים מרופדים בנחושת המחוברים לחוטי חשמל. בזמן זה, הואכלה טופסי בגזרים עם 460 גרם של ציאניד.
בשעה 14:45 פגע בטופסי זרם חשמל במתח של 6,600 וולט במשך 10 שניות. טופסי נפלה על הקרקע מבלי להשמיע קול. אחד החשמלאים התחשמל גם הוא כאשר הוריד את המתג, וסבל מכוויות. לאחר נפילתה של טופסי, נכרכו שני חבלים סביב צווארה לצורך חניקתה למשך 10 דקות. בשעה 14:47, הוכרז מותה של טופסי. פקיד ארגון צער בעלי החיים ושני וטרינרים שהועסקו על ידי תומפסון ודנדי קבעו כי טופסי מתה כתוצאה ממכת החשמל.
הסרט חשמול הפילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוצאתה להורג של טופסי תועדה על ידי צוות צילום מחברת ההפקה אדיסון, שיצר סרט קצר באורך של 74 שניות המראה רק את ההתחשמלות. הסרט הופץ תחת הכותרת "חשמול הפילה" (Electrocuting an Elephant) (אנ'). על מנת להיות זכאית לזכויות היוצרים בסרט, הגישה אותו החברה לספריית הקונגרס. הגשה זו שימרה את הסרט עבור הדורות הבאים, שכן רוב הסרטים והתשלילים של התקופה התכלו לאורך הזמן.
מדיה ותרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת הפצתו, הסרט לא היה פופולרי כמו סרטים אחרים של החברה. יתרה מזאת, לא ניתן היה לצפות בו בפארק, משום שלא היה בו קינטוסקופ הנדרש לצפייה באותם ימים. לאורך השנים, הסרט וסיפורה של טופסי לא היה ידוע ברבים. בשנת 1979 חזר הסרט לתודעה כאשר הופיע כקליפ בסרט Mr. Mike's Mondo Video (אנ'). בשנת 1991 יצר ריק ברנס את הסרט התיעודי "קוני איילנד" (אנ') שהציג את סיפורה של טופסי וקטעים מסרט החשמול.
בשנת 1999 הוצגה דמותה של טופסי ב"תהלוכת בת הים של קוני איילנד" (אנ'). בשנת 2003, לרגל 100 שנה למותה של טופסי, התקיימה תחרות לבחירת מצבת זיכרון. היצירה הנבחרת, שנוצרה על ידי האמן לי דיגארד הוצגה במוזיאון קוני איילנד ואפשרה לציבור לראות את סרט החשמול באמצעות מוטוסקופ (אנ') כשהצופה מוקף בשרשראות תלויים ועומד על צלחת נחושת.
במאה ה-21 הופיעו חלקים מאירוע מותה של טופסי בסרטים, סרטוני מוזיקה, תוכניות טלוויזיה ומשחקי וידאו. סיפור מותה של טופסי מופיע גם בשירים, בקווי העלילה של כמה רומנים, וכן היווה את הנושא לשיר של המשורר האמריקאי ו. ס. מרווין, (אנ'), "The Chain to Her Leg" (השרשרת לרגלה).
הקשר לתומאס אדיסון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך השנים, סומן תומאס אדיסון כאחד הגורמים האחראים למותה של טופסי. בסוף המאה ה-19, התקיימה מחלוקת שנקרא לימים מלחמת הזרמים, הדנה בשאלה: כיצד יולך חשמל בארצות הברית מתחנת הכוח המייצרת אותו, אל בית הלקוח. האם יהיה זה זרם ישר ׁׁ(DC) או באמצעות זרם חילופין (AC) – אדיסון המציא את הנורה החשמלית (לייצור תעשייתי) ולשם שיווק הנורות ניסה לפתח רשת להפצת חשמל שעובדת עם גנרטורים לזרם ישר. ניסיון זה נכשל לטובת זרם החילופין שהיה מתאים יותר, וקודם על ידי הממציא ניקולה טסלה. על פי הטענה, כדי להוכיח שהזרם שלו עדיף, החליט אדיסון להשחיר את הזרם החילופי ומצא דרך לעשות זאת – שימוש בזרם של המתחרים למטרות הוצאה להורג ולהציגה כמסוכנת יותר. לצורך זאת היה מעורב אדיסון בחישמולם למוות של בעלי חיים במהלך אותן שנים.
קיימים שני עניינים שעשויים לקשר בין תומאס אדיסון לבין אירוע מותה של טופסי: הראשון, עיתונים מאותה תקופה ייחסו את הטיפול בחשמל באירוע לחשמלאים בחברת החשמל אדיסון; והשני, העובדה כי האירוע הוסרט על ידי חברת אדיסון הפקות של תומאס אדיסון.
עם זאת, היסטוריונים שחקרו את העניין סבורים כי לאדיסון לא היה קשר למותה של טופסי. ראשית, מותה של טופסי התרחש כעשר שנים לאחר תום מלחמת הזרמים; שנית, בזמנים הרלוונטיים, אדיסון כבר לא היה מעורב בעסקי התאורה החשמלית. באופן זה, חברת החשמל אדיסון, ששורבבה לאירוע, ועדיין נשאה את שמו – הייתה בבעלות גורם אחר; שלישית, אדיסון עצמו לא נכח בלונה פארק ביום האירוע; רביעית לא היה ידוע על קשר בין אדיסון לתומפסון ודנדי; חמישית, חברת אדיסון הפקות, שיצרה את סרט מותה של טופסי, עשתה זאת כחלק מעוד 1,200 סרטים קצרים שנוצרו באותה תקופה ואדיסון עצמו לא התערב בשיקולי ההפקה המקצועיים של החברה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
Electrocuting an Elephant (1903) - WARNING: Viewer Discretion - Disturbing Footage - Thomas Edison, סרטון באתר יוטיוב
טופסי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
