טופולב Tu-22M
 | |||||
| מאפיינים כלליים | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מפציץ | ||||
| קוד נאט"ו | Backfire | ||||
| ארץ ייצור |
 ברית המועצות רוסיה | ||||
| יצרן |
טופולב מפעל המטוסים של קאזאן | ||||
| טיסת בכורה | 30 באוגוסט 1969 | ||||
| תקופת שירות | 1971–הווה (כ־54 שנים) | ||||
| צוות | 4 | ||||
| יחידות שיוצרו | 500 | ||||
| משתמש ראשי | חיל האוויר הרוסי (בלבד) | ||||
| דגמים |
Tu-22M0 Tu-22M2 Tu-22M3 | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| תרשים | |||||
 | |||||
טופולב Tu-22M (ברוסית: Туполев Ту-22М; קוד דיווח נאט"ו: בקפייר) הוא מטוס על-קולי, עם כנף בעלת משיכה משתנה, המשמש כמפציץ אסטרטגי ארוך טווח שפותח על ידי חברת טופולב ומשרת את פיקוד התעופה ארוכת הטווח של חיל האוויר הרוסי (בשפת המקור: Командование дальней авиации).
במהלך המלחמה הקרה, ה-Tu-22M הופעל על ידי חיל האוויר הסובייטי כחלק מפיקוד ההפצצה האסטרטגית ובתור סיוע לתעופה האווירית של הצי. מספרים משמעותיים של מטוסים מדגם זה עודנם בשירות חיל האוויר הרוסי. נכון ל-2018 יותר מששים מטוסי 22M בשימוש.[1]
בקיץ 2018 המטוס עבר מודרניזציה מלאה במסגרתה המעטפת החיצונית שמרה על צורתה אך המבנה הפנימי והטכנולוגיה כולה נבנתה ועוצבה מחדש.[2]
מפעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיל האוויר הרוסי – נכון ל-2018, 63 מטוסים נמצאים בשירות החיל.[3]
- בסיס המשמר האווירי ה-6950 – בסיס שייקובקה שבמחוז קלוגה
- גדוד תעופת המפציצים הכבדים ה-52
- בסיס האוויר 6952 – בסיס בלאיה, מחוז אירקוטסק
- גדוד משמר תעופת המפציצים הכבדים ה-200
- בסיס המשמר האווירי ה-6950 – בסיס שייקובקה שבמחוז קלוגה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Tu-22M3 באתר airwar.ru (ברוסית)
- Tu-22M באתר Globalsecurity.org
- "כיצד לזהות מפציץ רוסי", כתבה באתר ה-BBC
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Hoyle, Craig (26 בספטמבר 2014). "Kings of the swingers: Top 13 swing-wing aircraft". Flightglobal.com. ארכיון מ-27 בספטמבר 2014. נבדק ב-27 בספטמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ סער הס, עולה לאוויר: המפציץ שמאיים על נושאות המטוסים, באתר ynet, 18 באוגוסט 2018
- ^ The Military Balance 2018
