לדלג לתוכן

טומיריס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טומיריס
Tomyris-Castagno
לידה המאה ה־6 לפנה״ס
מרכז אסיה, מסגתה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה סביב 520 לפנה"ס
מרכז אסיה, מסגתה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מסגתה עריכת הנתון בוויקינתונים
מלכת המסאגטים
לא ידוע – סביב 520 לפנה"ס [1][2]
→ בעלה (שם לא ידוע)
סקונחה ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טומיריס וראש כורש, פורצלן פרנקנטל, סביב 1773
המלכה טומיריס מגלה שבנה ספרגאפיסס נלקח בחיים על ידי כורש. מאת יאן מוי (1535–1550).
טומיריס טובלת את ראשו של כורש המת בתוך כלי דם. מאת רובנס

טומיריס הייתה מלכתם של המסאגטים (Massagetae), אחד משבטי הסאקה (או הסקיתים) האיראנים ממרכז אסיה[3]. טומיריס הובילה את המלחמה נגד ניסיונות הכיבוש של כורש, שליט האימפריה האחמנית, ולפי הרודוטוס הביסה אותו והביאה למותו[4].

טומיריס הייתה מלכת המסאגטים, ששלטה לאחר מותו של בעלה[5].

מלחמה עם פרס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במטרה להשתלט על הממלכה של טומיריס דרך נישואין, כורש ביקש את ידה, אך היא הבינה את המניעים שלו וסרבה לו. בעקבות הדחייה כורש החליט לפלוש למסאגטה, והחל לבנות גשר על נהר הארקסס כדי לחצות אותו עם הצבא שלו ולתקוף את מסאגטה[5][3].

טומיריס יעצה לו להסתפק בממלכה שלו ולסגת, ובנוסף אמרה שאם יחליט בכל זאת להילחם בהם, הוא יכול לבחור אם לעשות זאת בצד שלה של הנהר או בצד שלו[5].

כורש התעלם מעצתה של טומיריס[6]. הוא התייעץ עם יועציו והחליט להמשיך ולהילחם במסאגטים. מרביתם אמרו לו לבחור להילחם בצד שלו, כך יהיה לו יתרון על המסאגטים. לעומת זאת, קרויסוס ייעץ לו ההפך שכן אם הוא יפסיד בקרב על אדמתו שלו הוא יאבד אותה ואת שלטונו לכן עדיף להילחם בשטחיה של טומיריס. בכל מקרה, הוא הוסיף, מביש לתת לאישה לפלוש לו לטריטוריה[7]. קרויסוס הציע לכורש לנצח בעזרת תכסיס, וזה אכן מה שהוא עשה. הוא חצה את הנהר, הכין בשרים וכוסות מלאות ביין, כאילו ערך משתה באוהלי הצבא, והשאיר במחנה שלו מעט אנשים שלא ייחס להם חשיבות. המסאגטים, בפיקודו של בנה של טומיריס, ספרגפיסס (Spargapises), הגיעו למחנה, שחטו את אלה שהיו בו, וחגגו את ניצחונם באכילת הבשר ושתיית היין. אך מכיוון שלא היו מורגלים ליין (בדומה לשבטים נוודים אחרים באותה תקופה, הם שתו בעיקר קומיס), השתכרו והובסו ונטבחו בקלות על ידי כורש שחזר למחנה. שליש מהצבא המסאגטי הושמד. ספרגפיסס נתפס על ידי כורש[8][9].

לאחר שנודע לטומיריס על שאירע לספרגפיסס, היא שלחה לכורש הודעה זועמת שבה דרשה שיחזיר לה את בנה ויעזוב את מסאגטה. היא נשבעה בשמש, האל של המסאגטים, שאם הוא לא יעשה זאת וימשיך להיות צמא לדם, היא "תיתן לו דם"[10].

כורש התעלם מהדרישות והאיומים. ספרגיפסס, כשהתפכח והבין מה קרה, התחנן בפני כורש לשחרר אותו, ולאחר שכורש נענה להפצרותיו, הוא התאבד[10].

מותו של כורש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טומיריס עצמה הובילה את צבא המסאגטים למלחמה, הביסה את הפרסים והשמידה את רוב צבאם. כורש נהרג בקרב, וטומיריס מצאה את גופתו, כרתה את ראשו ודחפה אותו למיכל מלא בדם תוך שהיא קוראת לכורש: "שתה את מנת הדם שחפצת בה!"[10]

על פי מקורות בבליים, כורש מת ב-530 לפנה"ס.

"טומיריס מקבלת את ראשו של כורש". מאת מתיה פריטי (1670-1672).
המלכה טומיריס וראשו של כורש, מאת מתיה פריטי.

טומיריס הפכה לפופולרית באמנות ובספרות האירופית בתקופת הרנסאנס. קבלת ראשו של כורש על ידי טומיריס, או הכנסתו לתוך המיכל המלא בדם, היו נושאים נפוצים באומנות. טומיריס ייצגה, ביחד עם נשים אחרות, דוגמה לנשים שגברו על גברים בדרכים שונות. בין האמנים שציירו ופיסלו את טומיריס היו: פטר רובנס[11], אלגריני[12], לוקה פרארי[13], מתיה פרטי[14] והפסל Severo Calzetta da Ravenna[15].

במחזה המוקדם ביותר של שייקספיר, "המלך הנרי השישי" (חלק א'), הרוזנת מאוברן, בעודה ממתינה לבואו של לורד טלבוט, מזכירה את טומיריס (מערכה ב')[16].

בשנת 1707 הועלתה לראשונה בלונדון האופרה טומיריס, מלכת סקיתיה (אנ')[17].

השם "טומיריס" אומץ גם בטקסונומיה הזואולוגית, עבור הסוג Tomyris של עשים[18], וכן הסוג Tamyris בפרפרים[19].

590 Tomyris הוא השם שניתן לאחד האסטרואידים[20].

קזחסטן אימצה את טומיריס כגיבורה הלאומית שלה ומנפיקה מטבעות לכבודה[9].

בתרבות מודרנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Toʻmarisning Koʻzlari (העיניים של טומיריס) הוא ספר שירים וסיפורים משנת 1984 מאת הסופר האוזבקי חורשיד דאברון[21].
  • Toʻmarisning Aytgani (אמרותיה של טומיריס) הוא ספר שירה משנת 1996 מאת המשוררת האוזבקית חלימה חודויברדייבה[22].
  • אולפן הסרטים הקזחסטני "Kazakhfilm" הוציא את הסרט Томирис (טומיריס (סרט)) בסוף 2019[23].
  • טומיריס מובילה את הסקיתים במשחק הווידאו Civilization VI[24].
  • ללהקת ההבי מטאל A Sound of Thunder שיר בשם "טומיריס", המבוסס על הדמות ההיסטורית, המופיע באלבומם השישי It Was Metal שיצא ב-2018[25].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טומיריס בוויקישיתוף

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Herodotus (1920). vol.1. תורגם ע"י A. D. Godley.
  • Rollinger, Robert (2003). "HERODOTUS iv. CYRUS ACCORDING TO HERODOTUS". Encyclopædia Iranica, online edition.
  • Schmitt, Rüdiger (2018). "MASSAGETAE". Encyclopædia Iranica, online edition.
  • Mayor, Adrienne (2017). "AMAZONS IN THE IRANIAN WORLD". Encyclopædia Iranica, online edition.
  • Gera, Deborah Levine (1997). Warrior Women: The Anonymous Tractatus De Mulieribus.
  • Shahbazi, A. Sh (1989). "AMORGES". Encyclopædia Iranica, online edition.
  • Shahbazi, A. Sh (1994). "DARIUS iii. Darius I the Great". Encyclopædia Iranica, online edition.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Shahbazi 1989.
  2. ^ Shahbazi 1994.
  3. ^ 1 2 Schmitt 2018.
  4. ^ Herodotus 1920, pp. 259-269.
  5. ^ 1 2 3 Herodotus 1920, pp. 257-259.
  6. ^ Rollinger 2003.
  7. ^ Herodotus 1920, pp. 259-261.
  8. ^ Herodotus 1920, pp. 261-267.
  9. ^ 1 2 Mayor 2017.
  10. ^ 1 2 3 Herodotus 1920, pp. 267-269.
  11. ^ Head of Cyrus Brought to Queen Tomyris, Museum of Fine Arts Boston
  12. ^ attrib. to Francesco Allegrini / Tomyris and Cyrus / 17th century, The AMICA Library
  13. ^ Tomyris mit dem Haupt des Cyrus (Kopie nach) by Luca Ferrari, USEUM
  14. ^ Queen Tomyris Receiving the Head of Cyrus, King of Persia by PRETI, Mattia, Web Gallery of Art
  15. ^ Queen Tomyris with the Head of Cyrus, The Frick Collection
  16. ^ Henry VI, Part I, Act II, Scene 3, Open Source Shakespeare
  17. ^ Peter Anthony Motteux, John Christopher Pepusch, Thomyris, queen of Scythia. An opera, London: J. Tonson, 1707
  18. ^ Butterflies and Moths of the World - Butterflies and Moths of the World - Tomyris, Data Portal - The Natural History Museum
  19. ^ Butterflies and Moths of the World - Butterflies and Moths of the World - Tamyris, Data Portal - The Natural History Museum
  20. ^ 590 Tomyris, Small-Body Database Lookup, JPL’s Solar System Dynamics
  21. ^ Xurshid Davron | Oʻzbek shoiri, dramaturgi, tarixchi, yozuvchisi va tarjimoni, O‘zbekiston Respublikasi Fanlar akademiyasi (באוזבקית)
  22. ^ Xudoyberdiyeva Halima | Jurnalist, Hamza nomidagi, O‘zbekiston Respublikasi Fanlar akademiyasi (באוזבקית)
  23. ^ Tomiris (Kazakhstan), Golden Globes
  24. ^ Civilization VI: Tomyris Leads Scythia, Civilization® VI – The Official Site
  25. ^ Tomyris by A Sound of Thunder, A Sound of Thunder