לדלג לתוכן

טווילה תארפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טווילה ת'ארפ)
טווילה תארפ
Twyla Tharp
לידה 1 ביולי 1941 (בת 83)
פורטלנד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
פרסים והוקרה
www.twylatharp.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טווילה תארפ (באנגלית: Twyla Tharp; נולדה ב-1 ביולי 1941) היא רקדנית, כוריאוגרפית וסופרת אמריקאית, שחיה ויוצרת בניו יורק. בשנת 1966 הקימה את להקת המחול שלה, "להקת טווילה תארפ" (Twyla Tharp Dance). ביצירתה היא משתמשת לעיתים קרובות במוזיקה קלאסית, בג'אז ובמוזיקת פופ עכשווית.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים מוקדמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארפ נולדה ב-1941 בחווה בפורטלנד שבאינדיאנה, בתם של ויליאם ולוסיל תארפ.[1] היא נקראה על שם טווילה תורנבורג (Thornburg), "נסיכת החזיר" של יריד מנסי (Muncie Fair) השנתי מספר 89 באינדיאנה, כפי שכתבה בספרה "ההרגל היצירתי: למד זאת והשתמש בכך כל חייך" (The Creative Habit: Learn It and Use It for Life, 2007).

כילדה קטנה, תארפ בילתה מספר חודשים בכל שנה עם סביה הקווייקרים בחוותם באינדיאנה. אמה התעקשה שתקבל שיעורים בריקוד (בלט, טאפ, ג'אז ומודרני), פסנתר, תוף, ויולה, כינור, קצרנות, גרמנית וצרפתית. בשנת 1950 עברה המשפחה לריאלטו, קליפורניה.[2] הוריה פתחו בית קולנוע בו עבדה תארפ.[3] היא למדה בבית הספר התיכון פסיפיק בסן ברנרדינו ולמדה בבית הספר לריקוד ורה לין. בלט למדה עם ביאטריס קולנט.[4] תארפ העידה על עצמה כ"תולעת ספרים מסורה"[5] והעידה כי לוח הזמנים שלה הותיר מעט זמן לחיי חברה.[6] תארפ למדה בפומונה קולג' (אנ') בקליפורניה, אך מאוחר יותר עברה לברנארד קולג' בניו יורק, שם למדה לתואר בהיסטוריה של האמנות וסיימה את לימודיה בשנת 1963. בניו יורק למדה אצל ריצ'רד תומאס, מרתה גרהם ומרס קנינגהם.[7] ב-1963 הצטרפה תארפ ללהקת המחול של פול טיילור (אנ').

ריקודים ומופעי בלט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1965 יצרה תארפ את הכוריאוגרפיה הראשונה שלה, "Tank Dive",[8] והקימה את להקתה, להקת טווילה תארפ.[9] ביצירתה היא משתמשת לעיתים קרובות במוזיקה קלאסית, בג'אז ובמוזיקת פופ עכשווית. מ-1971 עד 1988 סיירה להקת טווילה תארפ ברחבי העולם וביצעה יצירות מקוריות.

מ-1971 עד 1988 קיימה להקת טווילה תארפ סיבוב הופעות נרחב ברחבי העולם, בו ביצעה יצירות מקוריות. בשנת 1973 יצרה תארפ את הכוריאוגרפיה "דוס קופה" (אנ') למוזיקה של The Beach Boys עבור בלט ג'ופרי. מאוחר יותר יצרה תארפ כוריאוגרפיה למופע "Push Comes To Shove" משנת 1976, בו הופיע מיכאיל ברישניקוב, מופע שהיווה דוגמה לבלט מוצלב.

בשנת 1988 התמזגה להקתה של טווילה תארפ עם תיאטרון הבלט האמריקאי. מאז הוצגו בתיאטרון זה בבכורה עולמית 16 מיצירותיה של תארפ. עד 2010 כלל תיאטרון זה 20 יצירות של תארפ ברפרטואר שלו. מאז יצרה תארפ כוריאוגרפיות עבור בלט האופרה של פריז, הבלט המלכותי, ניו יורק סיטי בלט, בוסטון בלט, בלט ג'ופרי, פסיפיק נורתווסט בלט, מיאמי סיטי בלט, תיאטרון הבלט האמריקאי, להקת רחוב האברד ולהקת המחול של מרתה גרהם. תארפ יצרה את המחול "Cutting Up"‏ (1991) עם מיכאיל ברישניקוב, מופע שהוצג ב-28 ערים במשך מעל חודשיים. בקיץ 2000 החליפה להקת טווילה תארפ את רקדניה. בהרכב חדש זה הופיעה הלהקה ברחבי העולם. בהרכב זה פיתחה תארפ את המופע שלעתיד יהיה "Movin 'Out", הפקה מוזיקלית עטורת פרסים שהוצגה בברודוויי ובה שירי בילי ג'ואל, בכיכובם של רקדנים רבים שהיו בלהקת המחול. בשנת 2012 יצרה תארפ את הופעת הבלט באורך מלא "הנסיכה והגובלין". המופע התבסס על סיפורו של ג'ורג' מקדונלד, "הנסיכה והגובלין", והוא הראשון שנועד לילדים. הבלט הופק בשיתוף להקת הבלט של אטלנטה והבלט המלכותי של ויניפג ובוצע על ידי שתי הלהקות.

תארפ הייתה האמנית הראשונה שקיבלה מלגת שהות (AIR) ב"פסיפיק נורתווסט בלט" בסיאטל. בתקופה זו יצרה והפיקה את יצירתה "המתנה בתחנה" (Waiting at the Station), עבודה חדשה עם מוזיקה של אמן ה-R&B אלן טוסן (אנ') ועם תפאורה ותלבושות של שותפה מימים, סנטו לוקאסטו (אנ').

ברודוויי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תארפ בשנת 1981

בשנת 1980 הופיעה יצירתה של תארפ לראשונה בברודוויי, בביצוע להקת טווילה תארפ, במופע "כשהיינו צעירים מאוד" (When We Were Very Young). בשנת 1981 בוצעה יצירתה "גלגל קתרין", פרי שיתוף הפעולה שלה עם המוזיקאי דייוויד ביירן. היצירה שודרה ב-PBS, והפסקול שלה הופיע בתור תקליט LP.

ב-1985 בוצעה הגרסה שלה ל"שיר אשיר בגשם" בתיאטרון גרשווין במשך 367 הופעות.[10]

ב-2001 הועלה בשיקגו המחזמר של להקת המחול של תארפ, "Movin' Out", המבוסס על מוזיקה ושירים של בילי ג'ואל.[11] המופע עלה בברודוויי בשנת 2002 [12] ומאז הועלה 1,331 פעמים בברודוויי. בינואר 2004 החל המופע במסע הופעות ברחבי ארצות הברית. המחזמר קיבל 10 מועמדויות לפרסי טוני ותארפ זכתה בפרס לכוריאוגרף הטוב ביותר.[13]

ב-2005 העלתה תארפ מופע חדש בשם "הזמנים משתנים" (אנ'), למוזיקה של בוב דילן בתיאטרון אולד גלוב בסן דייגו. מופע זה השיג שיאי מכירות[14] והועלה גם בניו יורק 28 פעם.

בשנת 2009 יצרה תארפ מופע על פי שירי פרנק סינטרה "Come Fly with Me", שהועלה באטלנטה,[15] בברודוויי ב-2010, בלמעלה מ-200 הופעות, ולאחר מכן בלאס וגאס ובאטלנטה שבג'ורג'יה ב-2011.

סרטים, טלוויזיה וכתיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארפ שיתפה פעולה עם במאי הקולנוע מילוש פורמן ביצירת "שיער" (1978), "רגטיים" (1980) ו"אמדאוס" (1983); עם טיילור הקפורד בסרט "לילות לבנים" (1985); ועם ג'יימס ל. ברוקס בסרט "אעשה כל דבר" (אנ') (1994).

בטלוויזיה יצרה תארפ כוריאוגרפיה עבור הפרק הראשון של סדרת ה-PBS "ריקוד" באמריקה; הפיקה וביימה את "Making Television Dance"‏ (1977), שזכה בפרס הבין-לאומי בפסטיבל הסרטים בשיקגו; וביימה את "גלגל קתרין" (1983) עבור ה-BBC. תארפ ביימה הסרט "בארישניקוב מאת תארפ" ב-1984.

תארפ כתבה שלושה ספרים: אוטוביוגרפיה מוקדמת, "Push Comes To Shove" ‏(1992, ספרי בנטם); "ההרגל היצירתי: למד אותו והשתמש בו בחייך" (2003, סיימון ושוסטר), שתורגם לספרדית, סינית מנדרינית, רוסית, קוריאנית, תאילנדית ויפנית; "The Collaborative Habit"‏ (2009, סיימון ושוסטר), תורגם גם לתאי, סינית וקוריאנית. תארפ ציינה שספרה "ההרגל היצירתי" עוסק בקיברנטיקה, בעיקר בתרגילי היצירתיות היוונית, כגון הטלת מטבע, כתרגיל בחילוץ משמעות מסודרת מן התוהו ובוהו, תרגיל הנגזר מן המוזת האסטרולוגיה אוראניה, בכך שמטבעות אקראיים הנפלטים אל משטח שטוח עשויים לשמש לפיתוח מיומנויות לשם ניתוח דפוסים.

סרטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "Push Comes to Shove"‏, 1992
  • "ההרגל היצירתי", 2003
  • "הרגל שיתוף פעולה", 2009

אותות כבוד ופרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טווילה תארפ קיבלה שני פרסי אמי, 19 דוקטורטים לשם כבוד, אות הנשיא של ותיקי וייטנאם (אנ'), המדליה הלאומית לאמנויות לשנת 2004 ומענקים רבים, כולל מענק עמיתי מקארתור. היא חברה האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים וחברה לשם כבוד באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולספרות.

בטקסי הפתיחה של קולג' ברנרד משנת 1982, העניקה לתארפ האלמה מאטר שלה את הכבוד הגבוה ביותר של האלמה מאטר, מדליית ברנרד לאות הצטיינות.

תארפ קיבלה את פרס טוני עבור הכוריאוגרפיה הטובה ביותר ואת פרס הדרמה עבור הכוריאוגרפיה המצטיינת בזכות המחזמר "Movin' Out". היא קיבלה מועמדות לפרס עבור כוריאוגרפיה יוצאת דופן למחזמר "שיר אשיר בגשם".

בשנת 2008 זכתה תארפ בפרס מרכז קנדי.[16]

בשנת 1993 התקבלה תארפ לאקדמיה להישגים (אנ').[17]

בין 2013 ל-2014, גלריית הדיוקנאות הלאומית בסמיתסוניאן הציגה את תארפ בתערוכה "לרקוד את החלום" כחלוצה של המחול המודרני האמריקאי.[18]

ב-24 במאי 2018 הוענק לתארפ תואר דוקטור לאמנויות מאוניברסיטת הרווארד.[19]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתארפ יש בן ונכד.[20][21]

ביבליוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Tharp, Twyla (1992), Push Comes to Shove, הוצאת בנטם, מסת"ב 0553073060
  • Tharp, Twyla (2006), "ההרגל היצירתי: למד אותו והשתמש בו כל חייך", סיימון ושוסטר, מסת"ב 0743235274
  • Tharp, Twyla (2013), "הרגל שיתוף הפעולה: למד אותו והשתמש בו כל חייך", סיימון ושוסטר, מסת"ב 1416576517

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • סיגל, מרסיה, Howling Near Heaven ניו יורק: הוצאת סנט מרטין, 2006.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טווילה תארפ בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Twyla Tharp". Encyclopædia Britannica. 31 בדצמבר 2015. נבדק ב-23 דצמ' 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ James Hebert (29 בינואר 2006). "Twyla Tharp found a kindred spirit to inspire "The Times They Are A-Changin'" at Old Globe". The San Diego Union-Tribune. נבדק ב-16 בפברואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Adams, John Anthony (2004). Rialto. Images Of America. Arcadia Publishing. p. 85. ISBN 0-7385-2892-7. נבדק ב-23 ביולי 2008. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ James Robert Parish, Twyla Tharp (Infobase Publishing 2009): 14-15. ISBN 9781438112114
  5. ^ "Tharp Is Back Where the Air Is Rarefied", by Gia Kourlas, The New York Times, March 5, 2010 (March 7, 2010 p. AR1 NY ed.). Retrieved 2010-03-07.
  6. ^ "Twyla Tharp Biography and Interview". www.achievement.org. American Academy of Achievement.
  7. ^ Craine, Debra and Judith Mackrell. (2010). The Oxford Dictionary of Dance, p. 450.
  8. ^ Kourlas, Gia (4 April 2015). "Twyla Tharp's 50 Years of Forward Movement". The New York Times. Retrieved 6 April 2015.
  9. ^ "Twyla Tharp". Britannica Academic. Encyclopædia Britannica. נבדק ב-13 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Rich, Frank (1985-07-03). "THE STAGE: 'SINGIN' IN THE RAIN' OPENS". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2017-09-29.
  11. ^ Segal, Lewis (2004-09-20). "'Movin' Out' as fast as they can". Los Angeles Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0458-3035. נבדק ב-2017-09-29.
  12. ^ "Billy Joel | American musician". Encyclopedia Britannica (באנגלית). נבדק ב-2017-09-29.
  13. ^ "THEATER/THE TONY AWARDS; How Twyla Tharp Learned to Tell a Tale". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 2003-06-01. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2017-09-29.
  14. ^ Marketing Statement from The Old Globe Theatre in San Diego
  15. ^ Marketing Statement from Alliance Theater
  16. ^ Andrew Gans (9 בספטמבר 2008). "Streisand, Freeman, Tharp, Jones, Townshend and Daltrey Are 2008 Kennedy Center Honorees". Playbill. אורכב מ-המקור ב-19 במרץ 2009. נבדק ב-16 בפברואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Twyla Tharp Biography". Academy of Achievement. 2007. אורכב מ-המקור ב-17 בספטמבר 2008. נבדק ב-30 בספטמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Macaulay, Alastair (6 במרץ 2014). "A Nation's Soul, Tapping and Twirling A Century of American Wonders, in 'Dancing the Dream'". New York Times. נבדק ב-14 ביוני 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Seven receive honorary degrees, Harvard Gazette, ‏24 במאי 2018
  20. ^ Kourlas, Gia (3 February 2012). "Tharp's New Tale, Woven In Dance". The New York Times. Retrieved 3 March 2012.
  21. ^ "The ballet and the music of In The Upper Room: an interview with Jesse Huot". Birmingham Royal Ballet. נבדק ב-15 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טווילה_תארפ&oldid=39751925"