טודרוס גלר
 | |
| לידה |
1 ביולי 1889 ויניצה, פלך פודוליה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
23 בפברואר 1949 (בגיל 59) שיקגו, אילינוי, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
בית הספר לאמנות של מכון שיקגו |
| תחום יצירה |
ציור |
  | |
טודרוס גלר ( באנגלית: Todros Geller ; 1 1 ביולי 1889 - 23 בפברואר 1949) היה אמן ומורה יהודי אמריקאי הידוע בעיקר כאמן הדפס ואמן מוביל בקרב קהילת האמנות של שיקגו.[1]
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גלר נולד בעיר ויניצה, שבפלך פודוליה של האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) ב-1889. הוא למד אמנות באודסה והמשיך בלימודיו לאחר שעבר למונטריאול ב-1906. הוא התחתן ועבר לשיקגו ב-1918, שם למד בבית הספר לאמנות של שיקגו עד 1923.[2]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלר ייצר ציורים, חיתוכי עץ ותחריטים. [3] עבודתו התמקדה במסורת היהודית, לרוב כללה נושאים מוסריים ופרשנות חברתית, השטעטל, חיי הגטו וההצטלבות של המסורת היהודית עם שיקגו של הווה. [4] [5] הוא ראה באמנות כלי לרפורמה חברתית והוא השקיע חלק גדול מהקריירה שלו בהוראת אמנות.[6] עבודתו הוזמנה עבור ויטראז'ים, איורי ספרים, וספרי יידיש ואנגלית. הוא נחשב כמוביל בתחום בתי הכנסת והאמנות הדתית. הוא עיצב חלונות ויטראז' לבתי כנסת באומהה, פורט וורת', דייטון, סטמפורד ושיקגו הייטס. [7] במהלך הקריירה שלו אייר יותר מ-40 ספרים.
הוראת אמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף להעברת שיעורים בסטודיו שלו, גלר היה ראש תחום האמנות במכון העם היהודי (JPI), מפקח על אמנות במועצה לחינוך יהודי[8] ומנהל האמנות של המכללה היהודית. ולימד בהאל האוס. [9] אמנים בולטים רבים בשיקגו למדו רישום וציור אצל גלר. גלר היה מקור השראה בין היתר לארון בוהרוד ומיטשל סיפורין. גם איראן גורדון היה בין תלמידיו. [10]
ב-1926 יצר גלר את מה שיהפוך ליחסי עבודה ממושכים עם המו"ל ופעיל התרבות בשיקגו ל. שטיין (שם בדוי של יצחק ליב פרדקין, בהתכתבות שלו בשפה האנגלית).[11] שטיין וגלר חלקו אידאולוגיה דומה, שניהם נחשבו לפרוגרסיבים רדיקליים, היו חלק מהשמאל היהודי בשיקגו שפעל לקידום שפת היידיש ושניהם תמכו בברית המועצות על מחויבותה לשפת היידיש ולהתיישבות היהודית בירוב 'אן.[6] העיתונות ביידיש של שטיין, פרסמה לפחות שמונה מונוגרפיות מאוירות על ידי גלר וארבעה אלבומי אמנות שהוקדשו ליצירתו.[11]
אמנות ואקטיביזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1923, ה-Observer של המכון העברי בשיקגו, כלל את גלר כאחד מ"האמנים הידועים הרבים" שיצירותיהם רשומות בקטלוג של תערוכות אמנות. [12]
גלר היה אחד מהחברים המייסדים של "Around the Palette" בשיקגו ב-1926, מועדון שבו אמנים שיתפו את דעותיהם האישיות על אמנות ותפקידה בחברה. המועדון הפך ל-"American Jewish Art Club", ב-1940, ובעקבות כך ל-"American Jewish Artists Club" בתחילת שנות ה-90. [13] חברים מייסדים נוספים כללו את אמיל ארמין, דייוויד בקר, אהרון בוהרוד, פריצי ברוד, סמואל גרינבורג, ויליאם ס. שוורץ, מוריס יוכים ולואיז דאן יוכים.
בשנת 1929 ביקר גלר בארץ ישראל, שם קיבל השראה לצייר נושאים תנ"כיים כמו ציורו ירושלים הישנה שנכלל בקטלוג התערוכה השנתית השלושים ושלושה של המכון לאמנות בשיקגו. הוא גם יצר סדרת חיתוכי עץ בשם שבעה מוטיבים פלסטיניים חתוכים בעץ ב-1930.[14]
ב-1931 סיפק גלר איורים לספרה של רוז ג'י לוריא, "המצעד הגדול: סיפורי יהודים פוסט-תנ"כיים", מבחר סיפורים יהודיים לילדים המכסים את התקופה מחורבן בית ראשון ועד גירוש ספרד. [15] [16] הספר יצא לאור על ידי איגוד הקהילות העבריות האמריקאיות ונועד לטפח "אהבה לגיבורים יהודים, לעם היהודי ולאידיאלים היהודיים." ג'ון דרורי, בסקירה שלו ב-1931 על "קפה רויאל", " מפגש אינטלקטואלי ואמנותי של הרובע היהודי בצד המערב", עבור ספרו "סעודה בשיקגו", כלל את "טודרוס גלר, אמן העץ" כאחד מ"הסלבריטאים היהודים המקומיים באמנויות ובעלי ברית" שסעדו שם. [17]
לדברי שרה אברבאיה סטיין, פרופסור להיסטוריה ויו"ר מוריס אמאדו ללימודים ספרדים באוניברסיטת קליפורניה, רפרודוקציות זולות של אמנותו של גלר היו פופולריות בקרב השמאל היהודי של שיקגו בשנות ה-30, במיוחד תמונה של גבר יהודי לבוש מסורתי עומד מתחת גשרי הרכבות המוגבהות של שיקגו.[18]
הוא היה הבולט מבין 14 הגרפיקאים שהשתתפו ב-A Gift to Biro-Bidjan ב-1937, אלבום של 14 חיתוכי עץ שהופק כפרויקט לגיוס כספים עבור שיקגו ICOR (שראשי התיבות בא מהשם היידיש של האגודה למען התיישבות יהודית בברית המועצות) [19] לתמיכה במחוז האוטונומי היהודי. תרומתו של גלר לתיק הייתה חיתוך עץ המבוסס על ״צימוקים ושקדים״, שיר הערש ביידיש שכתב אברהם גולדפאדן ב-1880 לאופרטה שלו "שולמית". [6]
מאמרי ארץ לארץ (1937).
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1937, פרסם שטיין כרך של כשישים חיתוכי עץ מאת גלר בשם From Land to Land, שהופק כחלק מפרויקט האמנות הפדרלית (FAP), זרוע האמנות החזותית של ה-New Deal Works Progress Administration (WPA) הפדרלי של תקופת השפל הגדול. תוכנית אחת בארצות הברית. [20]העטיפה הציגה עז על חוף אגם מישיגן עם קו הרקיע של שיקגו ברקע. כמרכיב חשוב של החיים היהודיים במזרח אירופה שהאמינו שיש לעיזים תכונות מיסטיות, עיזים היו סמל דומיננטי באוצר המילים האמנותי של גלר.[1] חיתוכי העץ, שארבעה מהם היו בצבע, המחישו את החיים היהודיים, בנוסף לנושאים אינדיאניים, ספרדיים, מקסיקנים ומערב תיכון אמריקאים. [21]
במאי 1938 נפתח לקהל הרחב מוזיאון השבטים של אוסאז' בפאווסקה, אוקלהומה.[22] זה היה המוזיאון הראשון בבעלות השבטים בארצות הברית והוא נבנה עם תמיכה מתוכנית בחסות WPA לשימור התרבות האינדיאנית. כחלק מהמאמצים של חבר מועצת שבט אוסאז', ג'ון ג'וזף מתיוס, לשמר את תרבות האוסאז', השיג מאת'וס מענק שני מפרויקט האמנות הפדרלי למימון פרויקט אמנות שהוזמן לפתיחת המוזיאון, שכלל דיוקנאות שמן של זקני אוסאז' מצטלמים בתלבושות שונות. [23] גלר, שבילה זמן בדרום מערב בלימוד וציור אינדיאנים, פיקח על פרויקט האמנות וצייר כ-12 מהדיוקנאות. [24] ציוריו של גלר מוצגים במוזיאון.
גלר הפך לנשיא הראשון של מועדון האמנויות היהודיות האמריקאיות בעקבות הקמתו בשיקגו ב-1940.[8]
בשנת 1942 סיפק גלר איורי חיתוך עץ לספרו של מאסטר הריקוד היהודי נתן ויזונסקי עשר ריקודי עם יהודים: מדריך למורים ומנהיגים בהוצאת הליגה האמריקאית-עברית לתיאטרון בשיקגו. [25] הספר, אולי הספר הראשון בשפה האנגלית שמתעד את הריקודים האופייניים ליהודי מזרח אירופה, מכיל הסברים על מטרת הריקודים השונים לרבות מידע פולקלורי, תיאורי ריקוד שלב אחר שלב, הערות מפורטות על התלבושות לשימוש. ותווים בעיבודו של מקס ינובסקי.[26]
מוות ומורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]גלר נפטר ב-23 בפברואר 1949, בגיל 59. הוא הותיר אחריו את אשתו אולגה גלר, בתו אסתר סילברמן ואחותו. בניין החינוך היהודי בשיקגו ערך עבורו תערוכת זיכרון זמן קצר לאחר מותו. [27]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Todros Geller, web.archive.org, 2011-03-22
- ^ Todros Geller Biography | Annex Galleries Fine Prints, www.annexgalleries.com
- ^ Irving Cutler, The Jews of Chicago: From Shtetl to Suburb, University of Illinois Press, 1996, ISBN 978-0-252-02185-5. (באנגלית)
- ^ Tony Michels, Ken Moss, Sarah Abrevaya Stein, Introduction, Jewish Social Studies 22, 2017, עמ' 139 doi: 10.2979/jewisocistud.22.3.05
- ^ Chicago Jewish News - Jewish Chicago's Hometown Newspaper, web.archive.org, 2009-07-12
- ^ 1 2 3 "A Gift to Biro-Bidjan, Chicago, 1937: From Despair to New Hope"
- ^ "ART-RELATED ARCHIVAL MATERIALS IN THE CHICAGO AREA"
- ^ 1 2 Harold Rosen, JUF News : A Century of Caring, www.juf.org
- ^ "Art, blacks, and Jews in Depression-era Chicago"
- ^ "Art, blacks, and Jews in Depression-era Chicago"
- ^ 1 2 Stein, Sarah Abrevaya (Spring–Summer 1997). "Illustrating Chicago's Jewish Left: The Cultural Aesthetics of Todros Geller and the L. M. Shteyn Farlag". Jewish Social Studies. 3 (3). Indiana University Press: 74–110.
- ^ Chicago foreign language press survey [microform : Jewish], Chicago, Ill. : Chicago Public Library, 1881-1932
- ^ "THE AMERICAN JEWISH ARTISTS CLUB - HISTORY OF AJAC"
- ^ Todros Geller, Seven Palestinian motifs cut on wood /, www.loc.gov, 1930 (באנגלית)
- ^ Library of Congress Copyright Office, Catalogue of Copyright Entries: New series, U.S. Government Printing Office, 1931. (באנגלית)
- ^ The Great March: Editor's Introduction, sacred-texts.com
- ^ Dining in Chicago
- ^ Stein, Sarah Abrevaya (Spring–Summer 1997). "Illustrating Chicago's Jewish Left: The Cultural Aesthetics of Todros Geller and the L. M. Shteyn Farlag". Jewish Social Studies. 3 (3). Indiana University Press: 74–110.
- ^ Martha Bayne, Lost and Found, Chicago Reader, 2002-08-08 (באנגלית אמריקאית)
- ^ The Woodcut as a Social Communicator, web.archive.org, 2011-03-22
- ^ Northwest Press Books, Northwest Press Books: 1937 FROM LAND TO LAND by Todros Geller signed Judaica, Northwest Press Books, 2008-02-19
- ^ Callahan, Alice Anne (1993). The Osage Ceremonial Dance I'n-Lon-Schka. University of Oklahoma Press. pp. 125–126
- ^ Wayback Machine, web.archive.org
- ^ Texas State Historical Association, Charles W. Hackett, The Southwestern Historical Quarterly, Volume 42, July 1938 - April, 1939, The Portal to Texas History, 1939 (ב־)
- ^ Mofa - Magazine of Performing Arts, web.archive.org, 2011-07-14
- ^ "Nathan Vizonsky: He Wrote the Book on Jewish Folk Dances"
- ^ "AMERICAN JEWISH YEAR BOOK"