טדאוש מזובייצקי

טדאוש מזובייצקי
Tadeusz Mazowiecki
לידה	18 באפריל 1927; פלוצק, הרפובליקה הפולנית השנייה
פטירה	28 באוקטובר 2013 (בגיל 86); ורשה, רפובליקת פולין
מדינה	פולין
השכלה	אוניברסיטת ורשה; Liceum Ogólnokształcące im. Marszałka Stanisława Małachowskiego w Płocku ;
מפלגה	Citizens' Movement for Democratic Action, איחוד החופש, Democratic Union, Democratic Party – demokraci.pl
	24 באוגוסט 1989 – 4 בינואר 1991; (שנה)
	→ צ'סלב קישצ'ק יאן קז'ישטוף ביילצקי ←
	1961–1972; (כ־11 שנים)
	1991–2001; (כ־10 שנים)
	25 בנובמבר 1991 – 31 במאי 1993; (שנה)
פרסים והוקרה
	קצין גבוה בלגיון הכבוד (1997); אזרחות כבוד של פלוצק (2011); הצלב הגדול של מסדר הדוכס גדימינאס הגדול (2002); Pelikán Award (2004); Order Ecce Homo (2002); הפרס הלאומי הגרמני (2001); אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (2000); מפקד עם כוכב של מסדר ההצטיינות של הונגריה (2001); מדליית זהב להצטיינות בתרבות (2009); מדליית רובר שומאן (2005); מדליית ההוכרה ע״ש דאג המרשלד (1995); הצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2000); אביר הצלב הגדול של מסדר הקדוש גרגוריוס (2012); עיטור מסדר העיט הלבן של פולין (1995); פרס קיזיל; אזרחות כבוד של גדנסק; מדליית סנט ג'ורג'; אביר במסדר פולוניה רסטיטוטה ;
חתימה

טדאוש מזובייצקי (בפולנית: Tadeusz Mazowiecki 18 באפריל 1927 – 28 באוקטובר 2013) היה סופר, עיתונאי, פילנתרופ ופוליטיקאי פולני, שהיה אחד ממנהיגי תנועת סולידריות וראש ממשלת פולין הראשון שאינו קומוניסטי מאז 1946, כאשר כיהן בתפקיד בין השנים 1989 ל-1991.^[1] מזובייצקי היה מייסד ומנהיג של "האיחוד הדמוקרטי" ו"האיחוד החופשי". בין השנים 1991 ל-2001 היה חבר בפרלמנט הפולני. בשנים 2010–2013 שימש כיועץ לנשיא ברוניסלב קומורובסקי. הוא זכה לעיטור הגבוה ביותר של פולין, עיטור מסדר העיט הלבן.

ביוגרפיה

טדאוש מזובייצקי נולד ב-18 באפריל 1927 בפלוצק, פולין, למשפחת אצולה פולנית המשתייכת לשושלת דולנז'ה.^[2] שני הוריו עבדו בבית החולים המקומי "השילוש הקדוש": אביו היה רופא ואמו ניהלה ארגון צדקה לעניים. השכלתו נקטעה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ובמהלך המלחמה עבד כנער שליח בבית החולים שבו עבדו הוריו.^[3] לאחר שחרור פלוצק מהנאצים, חזר מזובייצקי ללימודיו וב-1946 סיים את לימודיו בתיכון "מרשל סטניסלב מאלכובסקי", בית הספר התיכון העתיק ביותר בפולין ואחד מבתי הספר העתיקים ביותר הפועלים ברציפות באירופה. לאחר מכן עבר ללודז' ומשם לוורשה, שם הצטרף לפקולטה למשפטים באוניברסיטת ורשה, אך לא סיים את לימודיו ובמקום זאת הקדיש את זמנו לפעילות באגודות קתוליות שונות, כתבי עת והוצאות ספרים.^[4]

פעילותו כפעיל קתולי

כבר במהלך שהותו הקצרה באוניברסיטת ורשה, הצטרף מזובייצקי לארגון הצדקה "קריטס אקדמיקה" ואף עמד בראש קואופרטיב ההדפסה של האוניברסיטה בשנים 1947-1948.^[4] בשנת 1946 הצטרף למפלגת העבודה של קרול פופייל, אך המפלגה נאסרה מאוחר יותר באותה שנה על ידי השלטונות הקומוניסטיים בפולין בשליטתה של ברית המועצות, וכמעט כל הארגונים הלא קומוניסטיים הפכו למטרות דיכוי על ידי המדינה.

פעילותו הפוליטית והדיסידנטית

בשנת 1957 נבחר מזובייצקי לפרלמנט הפולני, שם היה חבר פעיל בוועדת החינוך ובוועדת העבודה והעניינים החברתיים. אף על פי שפולין הייתה למעשה מדינה חד-מפלגתית, הצליח מזובייצקי לעורר הד ציבורי רחב בנאומיו ובהתנגדויותיו לחוקים שפגעו בחופש ההתארגנות והביטוי בפולין. לאחר סיום כהונתו בפרלמנט, הפך מזובייצקי לראש סניף ורשה של מועדון האינטליגנציה הקתולית והיה לאחד הדיסידנטים המובילים בפולין.

סולידריות ונפילת הקומוניזם

באוגוסט 1980 עמד מזובייצקי בראש ועדת המומחים שתמכה בעובדים שובתים מגדנסק במגעיהם עם השלטון. לאחר הכרזת הממשל הצבאי בדצמבר 1981, נעצר ונכלא, ושוחרר רק בדצמבר 1982. בשנת 1989, בעקבות שיחות השולחן העגול, הפך לראש ממשלת פולין הראשון שאינו קומוניסטי מזה 43 שנים, והוביל רפורמות פוליטיות וכלכליות רבות.

שנותיו המאוחרות

בשנת 1991 מונה מזובייצקי לדווח מיוחד של האו"ם בנושא זכויות האדם ביוגוסלביה לשעבר. בשנת 1995 התפטר מתפקידו במחאה על חוסר תגובת הקהילה הבינלאומית לזוועות במלחמת בוסניה, ובמיוחד לטבח סרברניצה.

מזובייצקי נפטר ב-28 באוקטובר 2013 בוורשה, כשהוא בן 86. לאחר מותו, תיאר אותו שר החוץ רדוסלב סיקורסקי כאחד מ"אבות החירות והעצמאות הפולנית".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טדאוש מזובייצקי בוויקישיתוף

טדאוש מזובייצקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ BBC (corporate author), p. 1
^ Kopka & Żelichowski, p. 135
^ Pac, p. 1
^ ¹ ² Friszke, "Koło posłów Znak...", p. 606

[BBC-1] BBC (corporate author), p. 1

[Kopka-135-2] Kopka & Żelichowski, p. 135

[Pac-3] Pac, p. 1

[Friszke-606-4] ¹ ² Friszke, "Koło posłów Znak...", p. 606

[1]

[2]

[3]

[4]