לדלג לתוכן

טבח מסגד פלסטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טבח מסגד פלסטין הוא עימותים בין כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית עם מפגינים מתנועת חמאס לאחר תפילת יום השישי ב-18 בנובמבר 1994 ליד המסגד פלסטין במרכז העיר עזה, שהובילו להרג 11 מפגינים ופציעתם של כ־120 אחרים. האירוע התרחש חצי שנה אחרי החתימה על הסכם קהיר וארבעה חודשים לאחר הגעתו של יאסר ערפאת לשטחים שקיבל לשליטה בעקבות ההסכם.

התרחשות האירועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת חמאס קראה לתומכיה לצאת בצעדה מאסיבית לאחר תפילת יום השישי, 18 בנובמבר 1994, מהמסגד הפלסטין במערב העיר עזה, כתמיכה בתנועת הג'יהאד האיסלאמי, שאחד מחבריה ביצע פיגוע התאבדות בצומת נצרים ב-11 בנובמבר בטענה לנקמה על חיסול מנהיג האני עאבד.[1]

הפגנה זו הפכה לאלימה מול מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית שהיו פרוסים בכבדות במקום, כאשר המפגינים יידו לעברם אבנים, והם הגיבו בירי כדורים חיים לעבר המפגינים, מה שהוביל למותם של יותר מעשרה ולפציעתם של עשרות, במיוחד בסביבת בית החולים שיפא בעזה, שאליו זרמו רוב הפצועים. הנרטיבים של תנועת חמאס והרשות הפלסטינית סותרים זה את זה לגבי מה שגרם להתפרצות העימותים, בעוד מהנרטיב של תנועת חמאס עולה כי העימותים פרצו עקב התגרות המשטרה הפלסטינית ואנשי ביטחון במפגינים וניסיונם לתפוס את רמקולים מהמכונית[2] ורק בעקבות זאת מתוך הצעדה השלווה, המפגינים יידו אבנים על כוחות הביטחון של הרשות, ובתגובה מפקדה ע'זי אל ג'באלי הורה להתחיל בירי כדורים חיים,[3] כוחות הביטחון מסרו כי היה להם מידע מוקדם על כוונת חמאס לקיים הפגנות אלימות, והאשימו את אנשי חמאס בהתחלת ירי.[4]

לפי דיווח של הלוס אנג'לס טיממס, נהרגו באירוע 11 מפגינים ונפצעו כ־120. בנוסף, נהרג קצין במשטרת הרשות.[4] משה יעלון כותב באוטוביוגרפיה שלו כי נהרגו בטבח 12 או 13 מפגינים.[5]

המפגינים שרפו את התיאטרון היחיד בעיר עזה, ושרפו עמדה ישראלית בקרבת צומת נצרים.[4]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ مجزرة مسجد فلسطين: ذاكرة الناس القصيرة (אורכב 15.12.2019 בארכיון Wayback Machine)
  2. ^ "بيان صحفي تعقيبا على مجزرة مسجد فلسطين". حركة حماس. 1994-11-19. אורכב מ-המקור ב-1 מאי 2021. נבדק ב-2021-05-01.
  3. ^ مجزرة مسجد فلسطين (אורכב 29.07.2017 בארכיון Wayback Machine)
  4. ^ 1 2 3 Mary Curtius, Gaza Police Fire on Militants; 12 Dead in Clashes, Los Angeles Times, ‏Nov. 19, 1994
  5. ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, תל אביב: ידיעות אחרונות ספרים, 2008, עמ' 75