לדלג לתוכן

טאב האנטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

טאב האנטר (Tab Hunter; נולד בשם ארתור אנדרו קלם ; 11 ביולי 1931 - 8 ביולי 2018)[1][2] היה שחקן, זמר, מפיק סרטים וסופר אמריקאי. האנטר, הידוע בשיערו הבלונדיני ובמראהו הנאה, כיכב ביותר מארבעים סרטים. במהלך שנות ה-50 וה-60, כשהיה בשנות העשרים והשלושים לחייו, נחשב האנטר לכוכב קולנוע אמריקאי שובר לבבות, ששיחק בתפקידים רבים והופיע על שערי מאות מגזינים.

הופעותיו הבולטות על המסך כללו את זעקת קרב (1955), (1955) The Girl He Left Behind; זעקת הקרב (1965), Gunman's Walk, Damn Yankees (1958 film) (1958) , התענוג של חברתו (1961), ופוליאסטר (1981). להאנטר הייתה גם קריירה מוזיקלית בסוף שנות ה-50; בשנת 1957, הוא פרסם סינגל להיט אחד בשם "אהבה צעירה" (Young Love), ובשנות השישים הייתה לו תכנית אירוח קבועה בטלוויזיה. האוטוביוגרפיה של האנטר משנת 2005, Tab Hunter Confidential: The Making of a Movie Star, הייתה רב מכר .

חיים מוקדמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארתור אנדרו קלם נולד במנהטן, ניו יורק, בנה של גרטרוד וצ'רלס קלם. אביו של קלם היה יהודי, ואמו הייתה מהגרת גרמנית קתולית מהמבורג . היה לו אח גדול, וולטר. אביו של קלם היה אלים כלפי אימו, ותוך כמה שנים מלידתו הוריו התגרשו. הוא גדל בקליפורניה, חי עם אמו, אחיו וסבו מצד אמו, ג'ון הנרי ואידה (לבית Sonnenfleth) Gelien; המשפחה התגוררה בסן פרנסיסקו, לונג ביץ' ולוס אנג'לס.[3] אמו קיבלה מחדש את שם משפחתה, ג'ליין, ושינתה גם את שמות המשפחה של בניה. כנער, ארתור ג'ליין (כפי שהיה ידוע אז) היה מחליק אמנותי, שהתחרה הן ביחידים והן בזוגות .[4] למרות מוצאו היהודי מצד אביו, ג'יליין נשלח לבית ספר קתולי על ידי אמו הדתייה.[5]

ג'יליין התגייס למשמר החופים האמריקאי בגיל 15 בשנת 1946. הוא היה גבוה ומפותח פיזית, ושיקר לגבי גילו כדי להתגייס. בזמן שרותו במשמר החופים, הוא זכה לכינוי "הוליווד" בגלל נטייתו לצפות בסרטים במקום ללכת לברים בזמן חופש.[6] כאשר הממונים עליו גילו את גילו האמיתי, הם פיטרו אותו. ג'יליין פגש את השחקן דיק קלייטון (Dick Clayton) , הם התחברו חברתית; וקלייטון הציע לו להפוך לשחקן.[7]

דיק קלייטון הכיר לג'ליין את הסוכן הנרי ווילסון, שהתמחה בייצוג כוכבים כמו רוברט וגנר ורוק הדסון .[8]

האנטר תמך בג'ורג' מונטגומרי ב-Gun Belt (1953), מערבון שהופק על ידי אדוארד סמול. סמול השתמש בו שוב לסרט מלחמה, "גברת הפלדה" (1953), בתמיכתו של רוד קמרון, וכמוביל בסיפור הרפתקאות, חזרה לאי המטמון (1954). הוא החל לשחק על הבמה, והופיע בהפקה של "העיר שלנו".[1] לאחר מכן הוצע להאנטר, וקיבל, חוזה בחברת האחים וורנר.

תפקידו הקולנועי הראשון של האנטר היה חלק קטן בסרט פילם נואר, "חסרי החוק" (1950 The Lawless). בהמשך הוזמן למלא את את התפקיד הראשי בסרט "אי התשוקה" (1952 Island of Desire) עם השחקנית לינדה דארנל . הסרט, שתיאר פלירטוט מתמשך בין האנטר לדרנל, היה להיט.[9]


בהמשך שיחק בסרטים Gun Belt (1953),

The Steel Lady (1953)

Return to Treasure Island (1954). עם פרסומו קיבל חוזה כשחקן קבוע בחברת האחים וורנר.


האנטר בצילום פרסומי עבור זעקת הקרב (1955)
האנטר עם נטלי ווד בטקס האוסקר ה-28 ב-1956

אחד הסרטים הראשונים של האנטר בחברת האחים וורנר היה בתפקיד קטן בסרט "מרדף הים" (1955 The Sea Chase), עם ג'ון וויין ולאנה טרנר ובתפקיד קטן ב-Track of the Cat (1954)

פריצת הדרך שלו הגיע כאשר לוהק לתפקיד דני, חייל נחתים צעיר, בדרמה על תקופת מלחמת העולם השנייה , בסרט זעקת הקרב ב-1955, שהיה במקום השלישי ב-רשימת הסרטים הריווחיים באותה שנה. לדמותו בסרט זה יש רומן עם אישה מבוגרת, אך בסופו של דבר הוא מתחתן עם הנערה השכנה . הסרט התבסס על ספר רב-מכר מאת ליאון יוריס והפך לסרט הריווחי ביותר של "האחים וורנר״, באותה שנה, כשהוא מחזק את מעמדו של האנטר כאחד ממנהיגי הרומנטיקה הצעירים המובילים בהוליווד.

בספטמבר 1955 דיווח הצהובון Confidential, על כי

האנטר נעצר חמש שנים קודם, בשנת 1950, בגין התנהגות של הפרת סדר. המאמר היה מרומז בלבד. לימים הסתבר כי בפועל הופעלו לחצים גדולים מאחורי הקלעים, על מנת שלא להוציא מהארון את האנטר. לדיווח לא הייתה השפעה שלילית על הקריירה של האנטר. כמה חודשים לאחר מכן, הוא נבחר לאישיות החדשה והמבטיחה ביותר בסקר ארצי בחסות מועצת ארגוני הקולנוע. [10] . האנטר, ג'יימס דין ונטלי ווד היו השחקנים האחרונים שהוכנסו לחוזה אולפן בלעדי ב-Warner Bros בשנת 1956, בסרטים The Burning Hills directed by , and The Girl He Left Behind ו-,

סרטים שזכו לאהבת הקהל.

האנטר (מימין) עם אנתוני פרקינס ופיטר פוטר בתוכנית הטלוויזיה Juke Box Jury (1957)

בנוסף החל להופיע בתוכניות אירוח וסדרות בטלוויזיה, שהייתה פורמט חדש יחסית באותם זמנים.

קריירת המשחק של האנטר הייתה בשיאה. הוא שיחק גם בסרט המלחמה Lafayette Escadrille (1958), ובמערבון Gunman's Walk (1958). האנטר כיכב בסרט המוזיקלי Damn Yankees (1958), בו גילם את ג'ו הארדי ממועדון הבייסבול של הליגה האמריקאית בוושינגטון. הסרט היה במקור מחזמר בברודווי, והאנטר היה היחיד בגרסת הסרט שלא הופיע בצוות השחקנים המקורי. הופיע גם במערבון They Came to Cordura (1959) (עם גארי קופר וריטה הייוורת') וכיכב בדרמה הרומנטית That Kind of Woman (1959) (עם סופיה לורן).

האנטר כאליל הנערות בשנות ה-50

בשנת 1956 הקליט את השיר "Young Love (1956 song)," שהגיע למקום הראשון ב בילבורד הוט 100 ושהה שם שישה שבועות. השיר מכר יותר משני מיליון עותקים, דבר יוצא דופן כאשר מדובר בלהיט יחיד, בתקופה שבה לא היו אינטרנט ו"הורדות" של השיר להשמעה.

כישלונו של האנטר לזכות בתפקיד טוני בעיבוד הקולנועי לסיפור הפרוורים (1961) גרם לו להסכים לככב בסיטקום טלוויזיה שבועי. שיחק בסיטקום The Tab Hunter Show שהייתה עם מדרג רייטינג מתון (ייתכן שבשל שידורה במקביל ל-המופע של אד סאליבן) ונמשכה עונה אחת (1960–61) של 32 פרקים. בניגוד לארצות הברית, בבריטניה הפכה ללהיט ודורגה כאחת מקומדיות המצבים הנצפות ביותר של השנה.

להאנטר היה תפקיד כמושא האהבה של דבי ריינולדס בקומדיה הרומנטית The Pleasure of His Company (1961). בהמשך שיחק בסרט The Golden Arrow (1962), Ride the Wild Surf , בסרט (1964),

וכן בסרטים נוספים. היה לו תפקיד משנה בסרט יה לו תפקיד משנה בקומדיות "אמריקה לאן? (1965) ,

Birds Do It (1966), The Fickle Finger of Fate (1967) ועוד.


.[11]

שיחק גם בסרטים Vengeance Is My Forgiveness (1968), The Last Chance (1968), and Bridge over the Elbe (1969).[12].

להאנטר היה התפקיד הראשי בסרט האימה הפסיכולוגי Sweet Kill (1973), הסרט הראשון של הבמאי קרטיס הנסון , וכן בסרטים נוספים.

בעשור השישי לחייו, בשנות ה-80, הקריירה של האנטר קמה מחדש לתחייה[1] כאשר כיכב לצד השחקן דיווין בסרט פוליאסטר של ג'ון ווטרס (1981) ובסרט Lust in the Dust (1985) . שני הסרטים הללו היו להיטים בקרב הקהל. הוא שיחק את מר סטיוארט, המורה המחליף במחזמר "גריז 2" (1982), ששר את "רפרודוקציה". להאנטר היה תפקיד מרכזי בסרט האימה "Cameron's Closet (1989)" .

קריירה מאוחרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו הקולנועי האחרון של האנטר הגיע בסרט המשפחתי Dark Horse (1992). האנטר, בעצמו בעלים של סוס ותיק,[13] כתב את הסיפור המקורי והפיק את הסרט יחד עם שותפו לחיים, אלן גלייזר (Allan Glaser).

בשנת 2005 יצאה לאור האוטוביוגרפיה של האנטר, Tab Hunter Confidential: The Making of a Movie Star (2005), שנכתבה יחד עם אדי מולר, הפכה לרב מכר של הניו יורק טיימס,[14] בספר הזיכרונות שלו, האנטר יצא רשמית כהומו, ואישר שמועות שהיו נפוצות מאז שיא תהילתו. הספר היה מועמד למספר פרסים. הוא נכנס לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס בפעם השלישית ב-28 ביוני 2015, עם יציאתו של הסרט התיעודי Tab Hunter Confidential, סרט עטור פרסים המבוסס על ספר הזיכרונות, אותו הפיק אלן גלזר.[15] בשנת 2022 פורסם הסרט, שהופק על ידי גלזר, ג'יי ג'יי אברהמס וזאכרי קווינטו[16]. בישראל הוא פורסם במסגרת ערוץ yes.



חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאב האנטר נחשב בתקופתו לאחד ממכוכבי הוליווד האטרקטיביים, והחיים האישיים שלו היו תמיד תחת עין ציבורית. בשנות ה-50, תקופת בהלת הלבנדר, לא הייתה אפשרות בארצות הברית, כבשאר מדינות המערב, להיות הומו מחוץ לארון ולהמשיך לעבוד ולהתפרסם. הומוסקסואליות נחשבה כדבר לא מוסרי, וברוב מדינות העולם המערביות גם לא חוקי, עם עונשי מאסר למפירי החוק. לא ניתן היה להתקבל למקום עבודה מהוגן, או להופיע בסרטים, כהומוסקסואל. ברוב שנות פעילותו חי האנטר בשני מישורים. במישור הציבורי יצא עם נשים, בעוד במישור הפרטי היה במערכות יחסים ממושכת עם גברים, דבר שהיה מוסתר מהציבור. באופן פורמלי היה האנטר במערכת יחסים רומנטית עם מספר נשים מפורסמות, ביניהן נטלי ווד. בפירסום האוטוביוגרפיה שלו, ובריאיונות שערך בהמשך, סיפר שלאורך כל התקופה היה תמיד גיי, והיו לו מערכות יחסים ארוכות ויציבות עם בני זוג, אמנם במיסתור . בין השאר היה במערכת יחסים ארוכת שנים וממושכת עם המחליק על הקרח רוני רוברטסון.

לגבי עידן האולפנים של הוליווד, אמר האנטר, "החיים היו קשים עבורי, כי חייתי בשני עולמות באותה תקופה. חיים פרטיים משלי, שמעולם לא דיברתי עליהם, ומעולם לא שיתפתי אותם עם אף אדם. ובמקביל - החיים ההוליוודיים שלי, שם נדרשתי לצאת עם כוכבות, שידעו על הסוד, ולקיים מערכות יחסים שלמות לעיני המצלמות, במשך תקופות ממושכות, מאחר שהאולפנים רק רצו שאעשה את מלאכתי ואצליח".

"נכתב הרבה על המיניות שלי, והעיתונות הייתה די אכזרית, אבל מה שצופי הקולנוע רצו להחזיק בליבם היו הנחתים, הבוקרים והמאהבים השרמנטיים שגילמתי."

יציאתו של האנטר מהארון וההכרה הציבורית בכך הייתה צעד משמעותי. בניגוד לג'יימס דין ולרוק הדסון, שנפטרו בטרם עת, והוצאו מהארון רק לאחר מותם, הוא היה אחד מכוכבי הוליווד הראשונים שחשף את נטייתו המינית לאחר שהקריירה שלו כבר הייתה בשיאה. דבר שבתורו סייע לשינוי חשוב בתפיסת הציבור כלפי מיניות ונטייה מינית.


ניתן לומר כי טאב האנטר היה דמות משמעותית בתרבות הפופולרית של הוליווד בשנות ה-50, ושמו נחרת בזיכרון הציבורי לא רק בזכות סרטיו הרבים, אלא גם בזכות אומץ ליבו לחשוף את זהותו המינית בשלב בוגר מאוד יותר בחייו, לאחר שנורמות החברה אילצו אותו לחיות בארון במשך רוב חייו עד אז.



[]

קובץ:Tab Hunter and Allan Glaser cropped version.jpeg
טאב האנטר (מימין) ובעלו אלן גלייזר (משמאל) בעיר ניו יורק, פברואר 1985, כאשר עוד היו בארון

בנוסף, להאנטר הייתה מערכת יחסים ארוכת טווח של כארבע שנים עם השחקן אנתוני פרקינס לאחר שפגש אותו בשאטו מרמונט במהלך הצילומים של הסרט שכנוע ידידותי ב-1956.[17] כאמור, הוא גם ניהל מערכות יחסים עם המחליק האומנותי האלוף רוני רוברטסון, עם השחקן ניל נורלג, ועם רקדן הבלט יליד ברית המועצות רודולף נורייב לפני שהתיישב והתחתן עם בן זוגו מזה יותר מ-35 שנה, מפיק הסרטים אלן גלייזר .[18][1]

ב-8 ביולי 2018, שלושה ימים מיום הולדתו ה-87, מת האנטר בביתו, לאחר שלקה בדום לב.[19] לדברי בעלו, אלן גלייזר, מותו של האנטר היה "פתאומי ובלתי צפוי".[20]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טאב האנטר בוויקישיתוף

|}

  1. ^ 1 2 3 "Tab Hunter, 86, 1950s Hollywood heartthrob, is dead". The New York Times. 9 ביולי 2018. נבדק ב-19 ביולי 2018. {{cite news}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "NewYorkTimes" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  2. ^ Bergan, Ronald (9 ביולי 2018). "Tab Hunter obituary". The Guardian. נבדק ב-12 ביולי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Weinraub, Bernard (9 בספטמבר 2003). "A Star's Real Life Upstages His Films; Tab Hunter Looks Back on Sadness and Success and Ahead to a Book". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-8 במרץ 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Tobler, John (1992). NME Rock 'N' Roll Years (1st ed.). London: Reed International Books Ltd. p. 38. CN 5585.
  5. ^ Hunter, Tab (8 בספטמבר 2006) [2005]. Tab Hunter Confidential: The Making of a Movie Star. With Eddie Muller. Algonquin. p. 174. ISBN 978-1565128460. נבדק ב-25 בפברואר 2019 – via Google Books. {{cite book}}: (עזרה)
  6. ^ Piccalo, Gina; Saad, Nardine (9 ביולי 2018). "Actor Tab Hunter dies at 86; '50s heartthrob's career ranged from Battle Cry to Polyester". Los Angeles Times. נבדק ב-25 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Feinberg, Scott (13 במרץ 2015). "SXSW: Tab Hunter opens up about life as a closeted gay star during Hollywood's golden age". The Hollywood Reporter. נבדק ב-9 ביולי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Hofler, Robert (2005). The Man who Invented Rock Hudson: The pretty boys and dirty deals of Henry Willson. Carroll & Graf. ISBN 978-0786716074 – via Google Books.
  9. ^ Hopper, Hedda (13 בפברואר 1955). "A critic's remark and hard work put Tab Hunter on top: Critic and work spur Tab Hunter". Los Angeles Times. p. D1. נבדק ב-25 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Hunter 2005, pp. 116–118.
  11. ^ "The Fickle Finger of Fate (1966) - Richard Rush | AllMovie". AllMovie.
  12. ^ Raymond, Gerard (21 באוקטובר 2015). "Interview with Tab Hunter". Slant. נבדק ב-25 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Leydon, Joe (9 ביולי 2018). "A C&I Conversation with Tab Hunter". Cowboys & Indians. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ McNary, Dave (6 ביוני 2018). "JJ Abrams, Zachary Quinto Developing Tab Hunter-Anthony Perkins Movie". Variety. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "Tab Hunter Confidential". IMDb. נבדק ב-17 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Feinberg, Scott; Kit, Borys (6 ביוני 2018). "Tab Hunter, Anthony Perkins forbidden love drama in the works from J.J. Abrams, Zachary Quinto". Exclusive. The Hollywood Reporter. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ Hunter, Tab (9 ביולי 2018). "Exclusive: Tab Hunter Recounts His Relationship With "Psycho" Star Anthony Perkins". Exclusive. Attitude. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Bayard, Louis (9 באוקטובר 2005). "The Celluloid Closet". The Washington Post. נבדק ב-7 בינואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Stolworthy, Jacob (9 ביולי 2018). "Veteran Hollywood actor Tab Hunter dies aged 86". The Independent. ארכיון מ-26 במאי 2022. נבדק ב-25 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ France, Lisa Respers; Chan, Stella (11 ביולי 2018). "Tab Hunter, iconic 1950s actor, dead at 86". CNN. נבדק ב-25 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)