לדלג לתוכן

קאטס – דמויות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חתולים - דמויות)
צוות השחקנים, בתום הצגה באיטליה, 2008.

חתולי Jellicle (או Jellicles) הם דמויות של חתולים, המוזכרות ביצירתו של ת"ס אליוט - "ספרו של פוסום הזקן על חתולים שימושיים". החתולים, אשר מוצגים בשיר The Song of the Jellicles, תוארו במקור על ידי אליוט כחתולים ליליים בצבעי שחור-לבן, כלומר - הם ישנים במשך כל שעות היום, ופעילים במהלך הלילה. באופן ספציפי יותר, אליוט מזכיר כי הם אוהבים להתאסף באירוע בשם "נשף חתולי ה-Jellicle".

הדמויות מופיעות ב-"Cats", מחזמר מאת אנדרו לויד ובר המבוסס על עבודתו של אליוט, שבו נוספה עלילת משנה, העוסקת בהיעלמותו של זקן שבט החתולים - "דברים" הזקן. שמותיהם של רוב החתולים[1] לקוחים משירו של אליוט "The Naming of Cats", והם משמשים רבים מהחתולים שבגרסה הבימתית. בניגוד לשיר, לחתולי ה-Jellicle של יש סוגים רבים של פרוות, תכונות אישיות וכישרונות.

דמויות ראשיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמבלורינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתולה אדומה. אין לה שיר משל עצמה, אך היא ממלאת תפקיד מרכזי בהצגתם של מספר חתולים אחרים, הבולט מביניהם - מקאוויטי.

באסטפור ג'ונס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתול שמן, השוקל למעלה מ-11 ק"ג. צבעיו שחור-לבן, והוא נראה כ-"לבוש" בטוקסידו שחור, עם חותלות בצבע לבן. נחשב למכובד על ידי כולם, כמשתייך לאליטה. ברוב ההפקות, השחקן ששיחק גאס משחק גם את ג'ונס, אולי בגלל ששניהם נראים על הבמה רק במהלך השיר שלהם, אם כי בהפקות מוקדמות, תפקיד זה היה מבוצע על ידי השחקן המגלם את דמותו של "דברים" הזקן.

חתול התיאטרון. אחד מבני שבט המבוגרים ביותר. בעברו, היה שחקן בתיאטרון. הוא אחד משני חתולים בלבד שנראים על הבמה רק במהלך ביצוע השיר שלהם.

חתולה שובבה. אין לה שיר משל עצמה, אך היא ממלאת תפקיד מרכזי בהצגתם של מספר חתולים אחרים.

ערך מורחב – גריזבלה

חתולה זוהרת בעברה, אשר כיום איבדה את הניצוץ שלה ורק רוצה להיות מקובלת בחברה. גריזבלה עזבה את שבט החתולים כשהייתה צעירה יותר, מאחר שרצתה לראות את העולם בעצמה. היא חוותה את אכזריותו של העולם, וכיום היא מנודה מחברתם של שבט החתולים.

חתולה פרסית לבנה. אהובתו של גראולטיגר ב-Growltiger's Last Stand, שבו היא שרה את השיר The Ballad of Billy M'Caw או את האריה In Una Tepida Notte (תלוי בהפקה), יחד עם גראולטיגר. דמות זו כמעט תמיד מגולמת על ידי אותה שחקנית שמגלמת את ג'לילורום, בכמה הפקות היא מגולמת על ידי מי שמגלמת גם את ג'ני-אני-דוטס. Growltiger's Last Stand היה מחזה שבו שיחק גאס, חתול התיאטרון, וסצנה מתוכו מופיעה בהצגה כחלום, אך מושמטת מכמה מההפקות. ידוע כי מקאוויטי מפעיל סוכנת בשם גרידלבון, אך לא ידוע אם מדובר באותה החתולה.

חתול התיאטרון גאס נזכר כי לפני שנים רבות השתתף במחזה Growltiger's Last Stand, בו שיחק דמותו של גראולטיגר, שמופיעה כעת על הבמה כזיכרון של גאס. בחלק מהפקות הוא מוצג כפיראט אכזרי, במקרים אחרים, הוא מצחיק יותר.

חתולה אשר משגיחה על הגורים, יחד עם ג'ני-אני-דוטס. היא חברתו של גאס. שמה הוא על שם של חתולתו של ת"ס אליוט. בדרך כלל, השחקנית שמשחקת את דמותה של ג'לילורום משחקת גם את דמותה של גרידלבון ב-Growltiger's Last Stand.

חתלתולה צעירה ששרה את פזמון השיר Memory, יחד עם גריזבלה. היא החתולה הראשונה שמקבלת את גריזבלה בחזרה אל השבט, בכך שהיא שרה ביחד איתה ולא שופטת אותה, כמו יתר החתולים.

ג'ני-אני-דוטס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתולה היושבת ומתבטלת במשך כל שעות היום, בעוד במהלך הלילה היא פעילה מאוד - שולטת בעכברים ובמקקים, ומאלצת אותן לבצע משימות מועילות ולקחת חלק בפרויקטים יצירתיים, וזאת על מנת לרסן את ההרגלים ההרסניים-הטבעיים שלהם.

הנבל היחידי בהצגה, המופיע לזמן קצר בלבד. אין לו דיאלוג. דמות זו היא רמיזה ספרותית לדמות פרופסור מוריארטי מתוך סדרת ספרי שרלוק הולמס. בדרך כלל, השחקן שמגלם דמות זו מגלם גם את דמות של פלטו או של אדמטוס.

מר מיסטופליס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוסם. יש לו שיר משלו אך הוא אינו שר, בהפקה בברודוויי הוא שר על מנגוג'רי וראמפלטיזר בגוף שלישי. הוא חתול שחור עם פנים לבנות. בחלק מן ההפקות ובסרט משנת 1998, השחקן של מר מיסטופליס משחק דמות בשם קוואקסו. תאוריות מעריצים אומרות שמר מיסטופליס זהו האלטר אגו של קוואקסו.

חתול קטן, שגונב יחד עם שותפתו ראמפלטיזר. מנגוג'רי שר דואט יחד עם ראמפלטיזר ללא כל חתול אחר שרוקד או שר עד הסוף בוא כל החתולים חוזרים לבמה מלבד ההפקה בברודוויי שבה שניהם נשלטים על ידי מיסטופליס שהוא גם שר עליהם בגוף שלישי. מנגוג'רי מופיע כמו כל חתול השירים הקבוצתיים ולכן לרב השחקן אינו משחק תפקיד אחר

מאנקוסטראפ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתול שחור כסוף, המנהיג והמגן של החתולים, משמש כדמות המספר של המחזמר. אחיו הגדול של ראם טאם טאגר.

דברימימוס הזקן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפטריארך האהוב של שבט החתולים. הוא זקן מאוד ובדרך כלל איטי.

חתולה ידועה לשמצה כחלק מצמד חתולים מזיק, יחד עם מונגוג'רי.

ראם טאם טאגר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתול צעיר ופרוע. יש לו שיר משלו אך בגרסאות הרבות הוא שר את השיר של מיסתופליס אך עם זאת הוא שר הרבה שירים על חתולים אחרים בהצגה. הוא חתול שחור עם רעמה ואיפור לבן.

סקימבלשאנקס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חתול הרכבת". חתול טאבי כתום, מתגורר ברכבת, חושב שהוא המפקח על רכבת הלילה לגלאזגו. || מדובב על ידי דייוויד ארניל.

חתלתולה לבנה וצעירה, מחוננת מאוד בריקוד. מבצעת פה דה דה יחד עם פלטו.

חתול אלגנטי בשחור-לבן, נחשב לעיתים קרובות כסגנו של מונקוסטראפ. הוא פלרטטן, אך עדיין יכול להיות רציני, נאמן ואמיץ.

דמויות משנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתול מפוספס, צבעיו שחור, לבן, חום ובז'.

חתולה אביסינית בצבע חום ושמנת, עם זנב קלוע ושיער אסוף, וללא מחממי רגליים.

תאום של תנטומיל. השניים מסונכרנים כמעט לחלוטין בתנועותיהם וכמעט זהים במראהם החיצוני. נחשבים לבעלי תפיסה על-חושית, שכן הם הראשונים מבין כל החתולים שחשים בנוכחותם של זרים.

חתלתולה שקטה ומרוסנת. היא נקבת טאבי צעירה, כתומה ושחורה, מיודדת עם אטסטרה. כמו כן, ממעריצות ראם טאם טאגר.

חתלתולה שמחה, אנרגטית בעלת נטייה להתרגש. מעריצה גדולה של ראם טאם טאגר.

חתולה חלקלקה בצבעים כהים של חום וקרם, דומה לקסנדרה במראה החיצוני שלה.

תפקידו כולל ריקוד בלבד. מבצע פה דה דה יחד עם ויקטוריה.

חתול שובב בגיל ההתבגרות. הוא אוהב לעצבן את החתולים המבוגרים יותר ולשחק עם הגורים הקטנים.

חתול אגדי בעל עיניים אדומות זוהרות. נחשב כדמות גיבור-על בקרב שאר החתולים.

תאמבלברוטוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתול צעיר וקופצני.

תאומה של קוריקופט. השניים מסונכרנים כמעט לחלוטין בתנועותיהם וכמעט זהים במראהם החיצוני. נחשבים לבעלי תפיסה על-חושית, שכן הם הראשונים מבין כל החתולים שחשים בנוכחותם של זרים.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יש במחזמר חתולים ששמותיהם לקוחים מיצירות אחרות של ת"ס אליוט, או ששמותיהם אינם נגזרים כלל משיריו, באופן ישיר.