חרסה
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים |
סולל בונה  |
| תקופת הפעילות |
1946–2019 (כ־73 שנים) |
| מיקום המטה |
 דרך חברון 68, באר שבע |
| ענפי תעשייה | קרמיקה |
|
harsa | |
  | |
"חרסה" היה מפעל קרמיקה ישראלי שנוסד בשנת 1946 בחיפה ופעל בבאר שבע עד לשנת 2019.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפעל "חרסה" הוקם בשנת 1946 במפרץ חיפה כמפעל לייצור כלי סניטריה עשויים קרמיקה כגון אסלות או כיורים.[1] היה זה אזור בו הוקמו מספר מפעלים של תעשיית הקרמיקה בישראל. בית החרושת שהוקם על ידי "סולל בונה", שביקשה לענות על הדרישה למוצרים אלו שיבואם היה במחסור בשל מלחמת העולם השנייה. בראשיתו מנה המפעל כ-40 עובדים.[2] והוא עשה שימוש במרבצים של קאוליניט (קאולין) מעבר הירדן, שהתגלו בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20.[3] המאבק על הקמת המדינה הפסיק את השימוש בחרסיות אלו.
בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 החליטה הנהלת המפעל להקים בית חרושת חדש בבאר שבע. הדבר נבע מן הרצון לקרבה למחצבי הנגב, שהמדינה פיתחה באותה תקופה, באמצעות חברה ממשלתית וגם הרצון לספק פרנסה לעולים החדשים שיושבו על ידי המדינה בנגב בשנים אלו.[4] כ-50% מחומרי הגלם של המפעל בשנות ה-50 הופקו בנגב. שאר החומרים, שכללו פצלת השדה וחרסית יובאו מחוץ-לארץ.[5] השימוש בחרסית שנחצבה בישראל היה בעייתי. הדבר נבע הן מחוסר אחידות בייצור והן בצורך לעיבוד יקר של החומר.[6] ב-1 בנובמבר 1954 הפעילה חרסה במפעל שני תנורים חדשים באורך של 34 מ' (כ"א)[7] ובשנת 1955 הוקמו מחלקה לקרמיקה שימושית ומחלקה לייצור אריחי קיר, שהורחבה בשנת 1957.[8] בשנת 1957 בקירוב נסגר המפעל בחיפה ועובדיו הועברו למפעלים אחרים של "סולל בונה".
הקמת בית החרושת "לפיד" בשנת 1951 גרמה לתחרות בין שני המפעלים ולירידה בתפוקות הייצור. בשנים 1957–1958 נרכשה הבעלות על "לפיד" על ידי חברת "כור", בעלת השליטה ב"סולל בונה" ו"חרסה". הדבר יצר מונופול בתחום הייצור הקרמי בארץ.[9] בהדרגה אוחדו קווי היצור של "לפיד" עם אלו של "חרסה".[10] במקביל החלה "כור" גם בייבוא של כלי סניטציה, במטרה לענות על הביקוש לתוצרת חוץ שיובאה על ידי מתחרים שונים.[11]
בשנת 1970 אוחדה "חרסה" עם מפעל "חסין אש", שייצר לבני בניין, תחת הנהלה אחת. המפעל המאוחד כלל כ-340 עובדים שייצרו מוצרים בשווי של כ-11 מיליון ל"י.[12] היה זה חלק מתהליך ייעול שעשתה חברת כור בכלל מפעליה וכלל איחוד מפעליה השונים תחת חברות-בת על פי תחומי העיסוק. בסוף שנת 1970 הוקמה "כור קרמיקה וזכוכית בע"מ".[13]
במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20, במקביל למשבר של חברת "כור" ולהרעה ביחסי העבודה במפעל, הוחלף צוות ההנהלה של המפעל כמה פעמים. יחד עם זאת, בתקופה זו הושקעו במפעל כספים, שייעלו את פס הייצור ואפשרו להגיע לייצור של כ-700 אסלות למשמרת, אך גם צמצמו את כמות העובדים בו.[14] בנוסף, נסגרו קווי ייצור הפסדיים כגון קו הייצור של אריחי הקרמיקה, שעמד בתחרות עם קו הייצור של מפעל "ברבור" (אף הוא בבעלות "כור"), עם מפעל "נגב קרמיקה" ועם הייבוא.[15]
במסגרת מהלכי ארגון מחודשים של חברת "כור", הוקמה חברת הבת "מרחב-מרכז חומרי בניה וקרמיקה", שריכזה את הבעלות על מפעלי כור השונים בתחום הבנייה ובהן "חרסה". בתחילת 1993 הנפיקה "כור" את "מרחב" בבורסה לניירות ערך בתל אביב,[16] ובשנת 1999 מכרה "כור" את יתרת החזקותיה ב"מרחב" לחברת ליפסקי.[17]
החל משנות ה-2000 עברה הבעלות על "חרסה" מספר פעמים, כתוצרה מהעברת השליטה בחברת "מרחב". ב-2006 רכשה קרן פימי מניות "מרחב".[18] רוכשת נוספת באותה עת הייתה חברת "כתר פלסטיק". בשנת 2008 מיזגה את החברה עם חברת "אורלייט", העוסקת בייבוא מוצרים לבנייה, ובהם גם מוצרי קרמיקה סניטרית.[19] בשנת 2011 רכש יואב גולן 47% ממניות "מרחב" מידי קרן פימי.[20] בשנת 2013 שונה שמה של קבוצה זו ל"קבוצת חמת".
השקעותיו של גולן בשוק הטורקי ב-2015, כמו גם ההאטה בשוק הבניין בשנים 2017–2018,[21] הובילו ב-26 באפריל 2019 לשליחת מכתבי פיטורין לעובדים ולסגירת המפעל.[22]
קדרות חרסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 1955–1965 פעלה בבית החרושת ה"מחלקה האמנותית", שייצרה כלי בית וכלים דקורטיביים. את הקמת המחלקה יזם אהרן רמז, למנהל החטיבה התעשייתית ב"כור". אחד מן השיקולים בהקמתה היה הרצון לנצל שטחי תנור ריקים ובכך להגביר את יעילות המפעל. לראשות המחלקה התמנה נחמיה עזז, שעיצב את פעולתה. לאחר פרישתו של עזז מניהול המחלקה, בשנת 1960, התמנתה פנינה עמיר זמיר למחליפתו.
בשנת 1957 היווה תוצרת המחלקה כ-4 אחוז ממחזור המכירות של המפעל ותוכנן כי המחלקה תעבור לאולם חדש בבית החרושת ותצויד בתנור מותאם לשרפה בטמפרטורה גבוהה.[23]
מרבית הקרמיקה האמנותית של חרסה נוצרה בטכניקה של יציקה לתבנית. כל דגם נוצק במהדורה בת 150 יחידות, וכל חמישה פריטים זכו לעיטור של דגם זהה, שבוצע על ידי ציירות. הקו האמנותי שהנהיג עזז היה מודרניסטי. הדגמים שנוצרו הושפעו מן האמנות והעיצוב המודרניסטים באירופה, אך גם מן הארכאולוגיה והפולקלור הארצישראלי.
הכלים של "חרסה" הוצגו במגוון תערוכות שונות במשך השנים. כבר בשנת 1956 הציג עזז כלים שעיצב עבור בית החרושת בתערוכה בגלריה "מקרא סטודיו" בתל אביב-יפו. בשנת 2007 התקיימה בבית אהרון כהנא תערוכה של קדרות חרסה.
מקבץ תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
בניית המפעל בבאר שבע (ראשית שנות ה-50) -
ייצור כלים סניטריים (1956) -
פועלת מעטרת כלי בית (1959) -
אסלות מסודרות בחצר המפעל (1964) -
ארגז של אריחי חרסה (2019) -
עובדי חרסה בפתח המפעל על רקע הסגירה (2019)
.jpg)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אינה ארואטי (אוצרת), קדרות חרסה: 1956–1966, בית אהרון כהנא, רמת גן, 2007
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של חרסה
- האתר הרשמי של חרסה נסגר והדומיין נקנה על ידי עסק משפחתי פרטי לתיקון ניאגרות.
- ישראל קגנסקי, "חרסה" (מפעלי קרמיקה ישראליים), דבר, 27 בדצמבר 1951
- ביח"ר חרסה יתחיל בקרוב ביצור, הצופה, 24 בדצמבר 1952
- הופעל תנור מפעל "חרסה" בבאר-שבע, על המשמר, 2 בנובמבר 1953
- תערוכת כלי קרמיקה, חרות, 1 במאי 1956
- אגף חדש לחפצי אמנות לביהח"ר 'חרסה' בבאר־שבע, למרחב, 13 במאי 1958
- כלי נוי מתוצרת באר שבע, הארץ, 16 בינואר 1957
- יובל אזולאי, עובדי חרסה מבקשים למנות לחברה מפרק: "יצרה מצג-שווא והבריחה נכסים", באתר גלובס, 1 במאי 2019
- סיגל נמיר, גאוות הקרמיקה הישראלית: חרסה נסגרת, והביקוש לפריטיה רק עולה, באתר Xnet, 2 במאי 2019
עודד שלום, חרסה קרסה, באתר "ידיעות אחרונות", 2 במאי 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו: ידיעות קצרות, הצופה, 4 במרץ 1946
- ^ ראו: מסחר ותעשיה, הצופה, 18 בפברואר 1946
- ^ ראו: נחום תשבי, אפשריות של השקעות בארץ, הַבֹּקֶר, 6 בנובמבר 1940; וגם ירמיהו שמואלי, סיור במפעלי סולל־בונה בחיפה, משמר, 24 בנובמבר 1947
- ^ ראו: חיים גרוסמן, "חרסה" - סיפור ישראלי", בתוך: קדרות חרסה: 1956–1966, בית אהרון כהנא, רמת גן, 2007, עמ' 5.
- ^ ראו: ה. בן-עדי, הקירמיקה הישראלית מבוקשת בחו"ל, מעריב, 12 באוגוסט 1954
- ^ ראו: צ. בן-דוד, המאבק על הצלחת, חרות, 14 במרץ 1955
- ^ ראו: ה. בן-עדי, הקירמיקה הישראלית מבוקשת בחו"ל, מעריב, 12 באוגוסט 1954; וגם: מהמתרחש בערים ובמושבות, שערים, 3 בנובמבר 1953
- ^ ראו: שמעון גילמן, מפעל הקרמיקה "חרסה" עומד לשווק תוצרתו בחוץ-לארץ, דבר, 17 במרץ 1955; וגם: ייצור כלי חרסינה במפעלי "כור" עלה בחמשים אחוז, דבר, 19 ביוני 1957
- ^ ראו: "כור" רכשה חמישים אחוז בביהח"ר לקראמיקה "לפיד", למרחב, 28 בינואר 1957
- ^ ראו: הרחבת ייצור קרמיקה סניטרית, הַבֹּקֶר, 23 בנובמבר 1949; פועלי ביהח"ר "לפיד קרמיקה" חוששים לפיטורי 40% מהעובדים, הצופה, 1 בפברואר 1961; ל. טרנופולר, רווח של 18 מליון ל"י צפוי במפעלי "כור" ב-1969, דבר, 5 באוגוסט 1969
- ^ ראו: "סולכור" תייבא גופים סניטריים מאנגליה, דבר, 28 בדצמבר 1971
- ^ ראו: ריווח של 40,000 ל"י צפוי השנה לחרסה-חסין אש, דבר, 4 בינואר 1970
- ^ ראו: כור-1971, דבר, 4 בפברואר 1971 עד לשנת 1977 כבר הופרדו תחומי ייצור הזכוכית והקרמיקה. ראו: מאמצי יצוא מוגברים במפעלי "כור קרמיקה", דבר, 16 ביוני 1977
- ^ ראו: מיכאל לוי, מוצר מן הנגב - איכות, שירות, תדמית, מעריב, 28 באפריל 1988 וגם: אורי בינדר, עובדי "חרסה" - שברו אסלות וגינו את קיסר, מעריב, 19 בינואר 1990
- ^ ראו: חיים ביאור, "כור קרמיקה" מגדילה המכירות אך עדיין נושאת הפסדים, דבר, 12 בדצמבר 1983 יש להניח כי "כור" הייתה קשורה גם לייבוא מוצרי קרמיקה, והיה זה אחד מן השיקולים בסגירת קו זה. ראו: עדה כהן, מחסור בחרסינה לבנה, מעריב, 18 ביולי 1980
- ^ אליהו בורוכוב, חיסול חברת העובדים, עיונים בתקומת ישראל 18, כרך 18, (2008) עמ' 158
- ^ כור - ליפסקי רכשה את אחזקותיה במרחב, באתר גלובס, 15 באפריל 1999
- ^ ראו: דרור איטח, רן פימי רכשה 35% ממרחב תמורת 21.5 מיליון דולר, באתר ביזפורטל, 23 ביולי 2006
- ^ ראו: אמיר ארליך, אושר מיזוג בין קרן פימי לאורלייט, economist, 4 בינואר 2008
- ^ ראו: יורם גביזון, יואב גולן מתכנן לסגור את חרסה - ומקים מפעל דומה בטורקיה, באתר כלכליסט, 17 במרץ 2019
- ^ ראו: חזי שטרנליכט, יצרנית הכלים הסניטאריים חמת שוקלת לגייס 42 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 20 ביוני 2015
- ^ ראו: יובל אזולאי, המפעל עובר לטורקיה ו-115 עובדי חרסה מבאר שבע בסכנת פיטורים, באתר גלובס, 26 באפריל 2019 וגם נווית זומר, סופית: מפעל חרסה ייסגר, עובדיו יאבדו את פרנסתם, באתר כלכליסט, 26 באפריל 2019
- ^ ראו: אגף חדש לחפצי אמנות לביהח"ר 'חרסה' בבאר־שבע, למרחב, 13 במאי 1958
| תעשיית הקרמיקה בישראל | |
|---|---|
|