חרוז אלכסנדריני
חרוז אלכסנדריני הוא סוג של טור שירה במשקל הסילאבי. השם נובע מהאפוס הצרפתי "רומאנס אלכסנדר" (אנ') מהמאה ה-12, שבו נעשה שימוש במשקל האלכסנדריני הצרפתי. במקור הצרפתי, הטור הוא בן שתים-עשרה הברות הנחלקות באמצע באמצעות פסק (צזורה). במסורות מסוימות של המשקל האלכסנדריני קיימת הטעמה הנופלת על ההברה האחרונה ועל השישית, זו שלפני הפסק[1].
ברומאנס הצרפתי, היה נהוג להשתמש בחריזה מסורגת, עם חרוז זכרי-נקבי, שבו מתחרזות לסירוגין שורות המסתיימות בהברות מודגשות (זכריות) וכאלה שאינן מודגשות (נקביות). המשקל הצרפתי הא משקל סילאבי, בן תריסר הברות, ללא דגש פרוסודי (רגל משקלית).
החרוז האלכסנדריני בשפות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשירה האנגלית ובשפות אחרות (בהן השירה העברית), החרוז האלכסנדריני הוא טור בן שתים-עשרה הברות, במשקל הקסמטר יאמבי, עם פסק באמצע, לאחר ההברה השישית.
בשירה האנגלית, הגרמנית והסלאבית, המשקל הוא סילבו-טונאלי. במשקל זה יש דגש פרוסודי, כך שסירוג של שורות זכריות ונקביות ידרוש החלפת משקל. החריזה המסורגת בחרוז האלכסנדריני האנגלי והגרמני היא במשקל יאמבי (הדגש הוא על כל הברה שנייה), כלומר חריזה זכרית. גם בשירה הצרפתית המודרנית, משוררים כמו ויקטור הוגו ושארל בודלר השתמשו במשקל אלכסנדריני בן 12 הברות[2][3].
שימוש בחרוז אלכסנדריני בשירה העברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]השימוש בחרוז האלכסנדריני בפרט, ובמשקל היאמבי בכלל, נחשב חדש יחסית[4] בשירה העברית המודרנית, ולא שגור. בין הסיבות למיעוט השימוש בחרוז האלכסנדריני: ראשוני הכותבים בשפה העברית כתבו בהגייה אשכנזית, שלה הטעמה מלעילית (כלומר רגל טרוכאית, או אמפיבריכית ולא יאמבית). הכותבים שאחריהם התחילו לאמץ חריזה חופשית ללא הקפדה על משקל.
נתן אלתרמן, שלמד אגרונומיה בפאריס, השתמש בטור האלכסנדריני הקלאסי (עשר ההברות) בתרגומים ליצירות צרפתיות נאו-קלאסיות (התרגום ל״פדרה״ של רסין)[5]. הוא כמעט ולא השתמש בחרוז האלכסנדריני המודרני, אבל הוא כן עושה בו שימוש בפואמה ״שירי מכות מצרים״, בחלק העיקרי, ״שירי המכות״ ובחלק האחרון, ״איילת״[6].
אהרון שבתאי עושה שימוש בחרוז האלכסנדריני לעיתים, כמו בחלק מהשירים שפורסמו בקובץ ״בחודש מאי הנפלא״[7]. משוררים נוספים העושים שימוש בחרוז האלכסנדריני הם דורי מנור וסיוון בסקין.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משקל, מטריקה, פרוסודיה / שלמה שפאן, באתר benyehuda.org
- ^ Romer, Stephen (2005-01-22). "Review: Selected Poems of Victor Hugo". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-02-02.
- ^ DOUGLAS BROWN, [http://digitool.library.mcgill.ca/webclient/StreamGate?folder_id=0&dvs=1549104974151~352 BAUDELAIRE AND THE SONNET ON THE THRESHOLD OF MODERNITY], digitool.library.mcgill.ca
- ^ רויאל נץ, פושטי המדים: על שירת החרוז החדש, הו! 2, יוני 2005, עמ' 116–140
- ^ נתן זך, ריתמוס ותמונה בשירת אלתרמן
- ^ עוזי שביט, שירה מול טוטליטריות - אלתרמן ו'שירי מכות מצרים', באתר http://www.alterman.org.il
- ^ אהרן שבתאי: שלושה מתוך `בחודש מאי הנפלא`, באתר www.newlibrary.co.il
