לדלג לתוכן

חרארדו ורטהיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חרארדו ורטהיין
Gerardo Werthein
לידה 3 בדצמבר 1955 (בן 69)
בואנוס איירס, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת בואנוס איירס עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הוועד האולימפי הבין-לאומי
2011–מכהן
(כ־14 שנים)
שגרירי ארגנטינה בארצות הברית
18 באפריל 2024 – 30 באוקטובר 2024
(196 ימים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חרארדו ורטהייןארגנטינאית: Gerardo Werthein; נולד ב-3 בדצמבר 1955) הוא איש עסקים, פוליטיקאי ודיפלומט יהודי-ארגנטינאי, המכהן כשר החוץ של ארגנטינה. כיהן גם כשגריר ארגנטינה בארצות הברית.

ורטהיין כיהן כנשיא הוועד האולימפי של ארגנטינה (אנ') בין השנים 2009 ל-2021. הוא גם חבר בוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) ובשירותי השידור האולימפיים מאז 2011, והצטרף לוועד המנהל של ה-IOC כ"חבר בכיר" ב-2020. במהלך כהונתו כנשיא, נבחרה בואנוס איירס כעיר המארחת לאולימפיאדת הקיץ לנוער 2018.

ורטהיין נולד למשפחה יהודית רוסית. סבא רבא שלו, ליאון ורטהיין, היגר מבסרביה לארגנטינה בשנת 1904 עם אשתו וארבעת ילדיהם, כשנמלט מרדיפת העם היהודי על ידי האימפריה הרוסית.[1] משפחת ורטהיין החלה בפעילות סחר ענפה, ובסופו של דבר יצרה את אחד הקונצרנים הכלכליים החשובים בארגנטינה, קבוצת ורטהיין (אנ'), שבין היתר הפכה לבעלים של חברת התקשורת טלקום ארגנטינה (אנ').

שגריר בארצות הברית (2023–2024)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ניצחונו של חאבייר מיליי בבחירות לנשיאות ארגנטינה ב-2023, ליווה ורטהיין את מיליי במסע לניו יורק ונכח בפגישות שערך מיליי עם אישים שונים, כולל ביל קלינטון.[2] לאחר השבעתו של מיליי לנשיאות, הוא מינה את ורטהיין לשגריר ארגנטינה בארצות הברית. מינויו אושר על ידי הסנאט של ארגנטינה ב-18 באפריל 2024.[3]

שר החוץ (2024-הווה)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורטהיין מונה לשר החוץ על ידי הנשיא מיילי ב-30 באוקטובר 2024 בעקבות פיטוריה של דיאנה מונדינו.[4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חרארדו ורטהיין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Un grupo inversor encabezado por dos argentinos se quedó con El Observador". El Cronista (בספרדית). נבדק ב-2023-11-16.
  2. ^ LPO. "Werthein arrastró a Milei a una foto con Clinton y le mete ruido a la relación con Trump". www.lapoliticaonline.com (בספרדית). נבדק ב-2024-04-29.
  3. ^ Casal, Por Mariano (2024-04-18). "El Senado aprobó por unanimidad los pliegos de los embajadores que propuso el gobierno de Javier Milei". infobae (בEuropean Spanish). נבדק ב-2024-04-28.
  4. ^ "Argentina's president fires his foreign minister after vote in favor of ending US embargo on Cuba". Associated Pres (באנגלית). 2024-10-31. נבדק ב-2024-10-31.