חצר הכבוד
חצר הכבוד (בצרפתית: Cour d'Honneur) הוא מונח באדריכלות המתאר חצר בעלת שלושה צדדים, הנוצרים כאשר המבנה המרכזי מאוגף על ידי שני מבנים סימטריים המכילים חדרים משניים.
קומת הקרקע בבתי הכפר הסימטריים שהיו נפוצים במערב אירופה במאה ה-16 נבנתה בצורת האות U, כך שדלת הכניסה הראשית הייתה "מוגנת" על ידי שני אגפים של הבית. אולם חצרות הכבוד הרשמיות הראשונות החלו להופיע בארמונות ובאחוזות הגדולות של אירופה במאה ה-17, ושימשו כאזור הגישה הראשי וככניסה הטקסית למבנה.
מבחינה טכנית אפשר להשתמש במונח באשר לכל בניין גדול שבו יש חצר סימטרית הבנויה באופן זה, ודרכה נכנסים האורחים המכובדים.
דוגמאות לחצר הכבוד ניתן למצוא ברבים מן המבנים הבולטים של אדריכלות הבארוק האירופית. בין השאר ניתן למנות את פאלאצו פיטי, אחד המבנים הראשונים מהמאה ה-16 שבהם היה אלמנט זה, וארמון ברבריני. דוגמאות נוספות לכך ניתן למצוא בארמון בקינגהאם וארמון בלנהיים שבאנגליה, וארמון ורסאי שבצרפת.
בקנה מידה עירוני צפוף הרעיון של חצר הכבוד בא לידי ביטוי במבנים רבים בפריז. במקומות האלה חזית הרחוב של הבית עוצבה כסדרה של מבנים שאינם כמו האגפים, אך עם מעברים גדולים שדרכם נכנסו הכרכרות אל חצר הכבוד שמאחור. במקומות צפופים יותר אחד הקירות המאגפים היה יכול להיות קיר פשוט, שאיזן את האגף הנגדי שהכיל משרדים ואורווה. בערים בעלות צפיפות אוכלוסין גבוהה אין כמעט בתים פרטיים שבהם יש חצר כזאת.
