חסד ספרדי

חסד ספרדי

עטיפת הספר
מידע כללי
מאת	א.ב יהושע
שפת המקור	עברית
תורגם לשפות	איטלקית, צרפתית, אנגלית, גרמנית, הולנדית, יוונית
סוגה	רומן
הוצאה
הוצאה	הספריה החדשה
תאריך הוצאה	2011
מספר עמודים	374

חסד ספרדי הוא רומן מאת א. ב. יהושע, שיצא לאור בהוצאת הספריה החדשה בשנת 2011. במרכז הרומן ניצב יאיר מוזס, במאי קולנוע בן כ-70, המוזמן לספרד לרטרוספקטיבה של סרטיו.

תמצית העלילה

יאיר מוזס, במאי קולנוע ישראלי בן 70, מוזמן לסנטיאגו דה קומפוסטלה שבספרד כדי להשתתף ברטרוספקטיבה של סרטיו הנערכת שם, והוא נוסע לשם לימים אחדים עם רות, שחקנית ותיקה בסרטיו. בחדר שבו הם מתארחים תלויה רפרודוקציה של הציור "חסד רומי", שבו אישה צעירה מניקה אדם זקן. ציור זה מזכיר למוזס סרט ישן שלו שבו קבע התסריט שבסצנת הסיום הגיבורה, שזה עתה מסרה את תינוקה לאימוץ, ניגשת לקבצן ברחוב ומניקה אותו. רות, שגילמה את הגיבורה, מסרבת לבצע סצנה זו, ומוזס מקבל את סירובה ומסיים את הסרט בסצנה אחרת, למורת רוחו של התסריטאי, שאול טריגנו, שעקב מחלוקת זו מנתק כל קשר עם מוזס ועם רות. מוזס מברר פרטים על הציור, ומגלה שזהו סיפור עתיק, על צעירה שהניקה את אביה הכלוא כדי להצילו מרעב.

בהקרנת סרטי הרטרוספקטיבה מגלה מוזס שאלה רק סרטיו המוקדמים, שבהם טריגנו כתב את התסריט, והוא מגלה שטריגנו הוא שהביא את הסרטים לארכיון הסרטים בסנטיאגו דה קומפוסטלה, ואף סייע בדיבוב שלהם לספרדית.

כשהוא חוזר לישראל, הוא מנסה להמשיך את הרטרוספקטיבה הזאת, ונוסע לאחדים מהאתרים שבהם צילם את סרטיו הראשונים. בהמשך לכך הוא יוצר קשר עם טריגנו על מנת להתפייס אתו. זעמו של טריגנו לא שכך, ובסופו של דבר הוא קובע מחיר לפיוס: צילום מחודש של תמונת החסד הרומי, שבה יגלם מוזס את האב הרעב שבתו מניקה אותו. מוזס נענה לאתגר, וטס למדריד שבספרד יחד עם בנו של טולדנו, הצלם המנוח של סרטיו, כדי שיצלם סצנה זו. שני ניסיונות לצלם את הסצנה, האחד עם אפריקאית שהיא מהגרת לא חוקית והאחר עם שחקנית ממזרח אירופה, נכשלים. בניסיון שלישי נמצאת לו מינקת כפרית, שאותה הוא מזהה כדולסיניאה, אהובתו של דון קיחוטה, והוא מצליח לינוק משדה.

פרשנות

מאפיינים אוטוביוגרפיים

דוד רוזנטל כתב בביקורתו על הספר: "מדובר בסוג של ביוגרפיה, ולקורא ברור לאורך העלילה שיהושע הוא יאיר מוזס". חוקרי ספרות עמדו אף הם על הגרעין האוטוביוגרפי ברומן, בפרט לאור הדמיון בין סרטיו של מוזס לסיפוריו של יהשע.

חוקר הספרות אבנר הולצמן ציין כי: "חסד ספרדי הוא גם מסע חקירה של המחבר אל מקורות יצירתו שלו, בניסיון להבין, או לכל הפחות למפות את הכוחות המחוללים אותה. בתוך כך הוא כותב למעשה מחדש שניים מסיפוריו המוקדמים, ומשלב רמזים והדהודים ליצירות רבות נוספות משלו. "

חוקר הספרות אברהם בלבן הרחיב בעניין זה:

הרטרוספקטיווה של סרטיו של גיבור הרומן כוללת רק את סרטיו הראשונים, ואלה מחזירים את הקוראים לסיפוריו הראשונים של יהושע. אחדים מן הסרטים נוגעים ישירות בסיפור זה או אחר מתוך ספרו הראשון של המחבר, "מות הזקן" (הקיבוץ המאוחד, 1963, בעיקר הסיפורים "המפקד האחרון" ו"מסע הערב של יתיר"); ואחרים עוסקים באופן עקיף יותר באופיים הסוריאליסטי של הסיפורים ובנושאיהם. בהמשך העלילה, בחלקה המתרחש בישראל, מתרמזות יצירות מאוחרות יותר של יהושע: ילדו המפגר של טריגנו מעלה על הדעת את הנובלה "שתיקה הולכת ונמשכת של משורר" (מתוך "מול היערות", הקיבוץ המאוחד, 1967), היעלמותה של רות בספרד אינה יכולה שלא להזכיר את היעלמויותיה של נינה ברומן "מולכו" (הקיבוץ המאוחד, הספריה החדשה, ספרי סימן קריאה, 1987), ועוד ועוד. לאורך הרומן הדמויות גם שבות ועוסקות בסוגיות של מוסר ואשמה, כדי שגם חלקו של ספר המסות של יהושע, "כוחה הנורא של אשמה קטנה: ההקשר המוסרי של הטקסט הספרותי" (ידיעות ספרים, 1998), לא ייגרע.

האמנות כנושא ברומן

הציור "חסד רומי" נמצא במרכז הרומן, החל מעטיפתו וכלה בסיום שלו. אבנר הולצמן מציין שלא רק אמנות הציור זוכה למקום נכבד ברומן, אלא "ניתן לטעון שזהו רומן על האמנות עצמה, שהרי אמנים, יצירות אמנות ותהליכי יצירה תופסים בו מקום נכבד, ולא זו בלבד אלא שהוא מנהל דיאלוג מסועף עם שתי אמנויות שיהושע טרם נגע בהן ביצירתו עד כה, אמנות הציור ואמנות הקולנוע, ובדרך אגב נוגע גם באמנות הצילום ובאמנות התיאטרון."

אשכנזי ומזרחים

דן מירון מציין שמוזס, גיבור הרומן, הוא "אשכנזי ולא ספרדי, או, ליתר דיוק, הוא אשכנזי שכרת לזמן מה ברית עם ה'ספרדיוּת' ואחר כך הפר אותה". ואכן, כל הדמויות הישראליות הסובבות את מוזס – טריגנו, טולדנו ובנו דויד, רות, אמסלם – הן של בני עדות המזרח, יוצאי צפון אפריקה (שניים מהם מבקשים דם שורשים בספרד: טריגנו מציג עצמו גם כ"צאצא רחוק של מגורשי ספרד", ודויד טולדנו "נסע לראות את העיר טולדו, כדי להבין מאין יצאו אבות אבותיו שנתנו לו את שמו."). מתקיים גם פער מעמדי – מוזס הוא בן יחיד ב"משפחה אמידה ומשכילה בירושלים", שהוריו עבדו במשרד מבקר המדינה, ואילו טריגנו ורות באים ממשפחות עניות מ"מעברה של עולים מצפון אפריקה, שהפכה לעיירה דרומית קטנה". גם אמסלם, אף שהוא בעל הון המשקיע בהפקת סרטיו של מוזס, החל דרכו כירקן בשוק.

על המפגש בין מוזס האשכנזי לטריגנו המזרחי אמרה רות למוזס: "עצם השותפות שלך ביצירה שלו נולדה בזכות הנורמליות שלך, בגלל חוש המידה שלך, מתוך הנחה שאתה, כבמאי, תשליט אמינות וריסון בדמיון הנועז שלו, תמתן את אי השקט שבוער בו, תבהיר את הסמלים שהתרוצצו בנפש שלו."

דן מירון מוצא ברומן מסר לאשכנזים:

"ל'מלח הארץ', לעילית האשכנזית החילונית הוותיקה, אומר יהושע שהיא איבדה זה כבר את מליחותה והתפשרה עם המֶתק המלאכותי עד כדי טשטוש זהותה. משום כך היא כבר איבדה את כוחה היצירתי וצפויה לה אימפוטנציה מוחלטת, אם לא תשכיל בעוד מועד לזרוע את שארית זרעה החלוש ב'רחם הישראלית' הפורייה, שמייצגת אותה הצעירה מצפון אפריקה ומעיירת הפיתוח."

גם למזרחים מוצא מירון מסר ברומן:

"להם אומר 'חסד ספרדי' בבהירות שאינה משתמעת לשני פנים, שבלי קשר חי עם אותה עילית אשכנזית חילונית וּותיקה, שאת ערכיה 'החלולים' הם מבקשים 'לקעקע', יהיו גם הם נידונים לעקרות מוחלטת, או גרוע מזה, לוולדות פגועי מוחין."

על מסרים אלה העיר מירון: "בעניין נכבד זה של יחסי אשכנזים־ספרדים הולך 'חסד ספרדי' בדרך של תביא חיהושע את אהדת שני הצדדים."

ענייני דת

אף שגיבורי הרומן הם חילונים, עלילת הרומן מתרחשת על רקע דתי. בין ענייני הדת:

• סיפור החסד הרומי, שלו מקום מרכזי בסיפור, מתאר שניים מתוך שבעת מעשי החסד שבנצרות - ביקור האסיר והזנת הרעב.
• הרטרוספקטיבה מתקיימת בסנטיאגו דה קומפוסטלה, שהיא מוקד עלייה לרגל. מארחיו של מוזס שם הם הכומר חואן דה ויולה ואחיו, הנזיר מנואל דה ויולה.
• מוזס היהודי מנצל את ביקורו בקתדרלה לווידוי כמנהג הכנסייה הקתולית.

דן מירון מציין כי

"על מקומו המרכזי של הנושא הדתי ב'חסד ספרדי' אין מקום לוויכוח. ... אין פירוש הדבר ש'חסד ספרדי' הוא רומאן דתי, המזמין את הקורא הישראלי לחזור בו מחילוניותו. הסיפור רחוק מכל כוונה כזו. עם זאת דרוש לו, למחבר, בהחלט להציג את הבעיה שבה מתמקד הסיפור, היא בעיית היכולת של האדם לתקן ולחדש את חייו, והיכולת של אמן לחדש ולהשביח את יצירתו, בתוך מסגרת השתמעות דתית ובלוויית שפע של אזכורים ורפרורים אמוניים. רק במסגרת כזו יוכל המחבר למצות את השאלות שהוא מעמיד ולהגיע גם למעין תשובות עליהן; תשובות, אשר הן כשלעצמן לא תהיינה תשובותיה של הדת."

עטיפת הספר

עטיפת הספר מציגה את אחת הווריאציות של הציור "חסד רומי", ציור מאת הצייר בן המאה ה-17 מאטיאס מייפוחל (Mattheus Meyvogel), הנמצא במוזיאון לאמנות יפה בבודפשט. על פי הרומן, רפרודוקציה של ציור זה נמצאה במוזיאון של קתדרלת סנטיאגו דה קומפוסטלה, וחואן דה ויולה, המארח של מוזס ורות, דאג שתיתלה בחדרם שבמלון לאחר שטריגנו סיפר לו על סצנת הסיום שנפסלה.

לקריאה נוספת

• דן מירון, תשע וחצי של א.ב. יהושע, הספריה החדשה, 2011.

קישורים חיצוניים

• חסד ספרדי, באתר הוצאת הקיבוץ המאוחד
• אברהם בלבן, "חסד ספרדי" מאת א"ב יהושע | הצגה שנייה, באתר הארץ, 19 בינואר 2011
• דוד רוזנטל‏, חסד נעורים: על "חסד ספרדי" של א.ב.יהושע, באתר וואלה, 19 בינואר 2011
• יוסף אורן, ""חסד ספרדי" – א. ב. יהושע" בפרויקט בן-יהודה
• יוני ליבנה, אב-יהושע-חסד-ספרדי/ א"ב יהושע, חסד ספרדי, 14 בינואר 2011
• דורית הופ, מדמות לאשה: מגאלאתיאה לרות, באתר הארץ, 11 בפברואר 2011
• ניצה בן-דב, דיוקן האמן כאיש זקן, באתר הארץ, 11 בפברואר 2011
• נסים קלדרון, דרך הלבנים הצהובות, באתר הארץ, 11 בפברואר 2011
• ד"ר ניסים כץ, "הבית שעזבתי מסודר נעשה מחסן פרוע" / אבי גיל על "חסד ספרדי" של א.ב. יהושע, באתר "יקום תרבות", 21 במרץ 2011
• אבנר הולצמן, התשוקה אל המקור הראשון: על "חסד ספרדי" מאת א"ב יהושע, מראה 8, נובמבר 2013
• הספר "חסד ספרדי", באתר "סימניה"