חנו הגדול

חנו מסרב לשלם לשכירים. קריקטורה מודרנית.

חָנוֹ הגדול (בפיניקית: 𐤇𐤍𐤀) היה אציל פיניקי עשיר שחי בקרתגו במאה השלישית לפנה"ס.

חייו

עושרו של חנו נבע מאדמותיו בצפון אפריקה, וכינויו "הגדול", כנראה ניתן לו עבור כיבושיו בקרב האויבים האפריקנים של קרתגו.

במהלך המלחמה הפונית הראשונה, הנהיג חנו את הסיעה שתמכה בהפסקת הלוחמה ברפובליקה הרומית. הוא העדיף להמשיך בכיבוש שטחים באפריקה מאשר לנהל קרבות ימיים עם רומא אשר לא יביאו לו רווח כלכלי. מתנגדו הראשי של חנו ושל סיעתו היה חמלקרת ברקה, אביו של חניבעל, שפיקד על צבא בסיציליה.

בשנת 244 לפנה"ס לאחר הניצחון הימי הקרתגי בקרב דרפאנה, שחרר חנו משירות חלק גדול מהצי הקרתגי כדי לחסוך בהוצאות, ובכך נתן שהות לרומאים לבנות מחדש את הצי שלהם ולנצח במלחמה, שלוש שנים אחר כך בקרב אייגוסה.

בתום המלחמה בשנת 241 לפנה"ס, חנו עשרות אלפי שכירי חרב סמוך לקרתגו והחלו לערוך את חישובי השכר אותם עמדו לתבוע מממשלת קרתגו. כאשר חנו הגדול נפגש עם מפקדי הצבא הוא דחה את דרישותיהם, וסירב לשלם את השכר שהבטיח להם חמלקרת בטענה שקרתגו לא תוכל בשום אופן לעמוד בתשלום כה מופרז בשל פיצויי המלחמה לרומא.

חנו הגדול, אדם שמן הלבוש בבגדי פאר, נשא נאום ארוך בפיניקית שכלל לא הובן על ידי מרבית השכירים שדיברו בשבע שפות שונות. בשלב מסוים החיילים הממורמרים לא יכלו לשאת עוד את חזותו ואת דבריו ותקפו את פמלייתו תוך שהם מאלצים את האציל הקרתגי להימלט על סוסו. לאחר שנכשל משא ומתן נוסף פתחו שכירי החרב במלחמה גלויה.

חנו לקח על עצמו את פיקוד הצבא בניסיון לנצחם. הוא הצליח להסיר את מצור המורדים מעל אוטיקה, אולם התקפת נגד מצד המורדים תפסה את צבאו לא מוכן, והוא מצא עצמו נצור עם צבאו המוכה באוטיקה. בהמשך נחלץ חנו מהעיר עם צבאו, אולם כשל בלחימה עם המורדים, והמצור נמשך. בעקבות כישלונו של חנו גויס בקרתגו צבא חדש, תחת פיקודו של חמלקרת, והמורדים הובסו בשנת 238 לפנה"ס.

לא אחדל להאשים את מפקדך הבלתי מנוצח עד אשר אראה את סיומה של המלחמה בתנאים סבירים. רק שלום חדש ישים קץ לגעגועי אל השלום הישן...מוטב שנציע אנו הסכם שלום מאשר יוצע ההסכם לנו. אם נחמיץ הזדמנות זו, חוששני כי שמחתנו המרקיעה שחקים תיעלם כלא הייתה. אפילו עתה. מה שוויה? "חיסלתי את צבאות האויב, שלחו לי חיילים" - האם הייתה בקשתך שונה אילו נוצחת? "לכדתי שני מחנות של האויב", לבטח מלאי שלל ואספקה, "הבו לי תבואה וכסף" - האם הייתה בקשתך שונה אילו היה מחנך נבזז ממך?

תגובת חנו לידיעה על נצחון חניבעל בקרב קאנאי ולדרישתו לתגבורת במלחמתו באיטליה. לפי טיטוס ליוויוס

לאחר שהטיל חניבעל מצור על סגונטום, שיגר הסנאט הרומאי שליחים אל חניבעל בדרישה שיסיר את המצור מעל העיר, אך הוא דחה את הדרישה. המשלחת הרומית פנתה לקרתגו, ושם נחלקו הפוליטיקאים האם להיכנע לדרישות הרומאים ולהסגיר את חניבעל, או לסרב ולגרור בכך מלחמה נוספת עם רומא. חנו הנהיג את הסיעה הפציפיסטית שתמכה בכניעה, אך עמדתו נדחתה.

לאורך המלחמה הפונית השנייה הנהיג חנו את הסיעה המתנגדת למלחמה, ומנע מתגבורות משמעותיות להגיע לחניבעל, בן יריבו, חמלקרת. לאחר קרב קאנאי שלח חניבעל את אחיו מאגו לקרתגו במטרה לשכנע את הסנאט לשלוח לו כוחות נוספים. מאגו שפך בפני חברי המועצה טבעות שנלקחו מסנטורים ואריסטוקרטים רומאים שנהרגו בקרב במטרה להרשימם, אולם חנו תקף אותו בתגובה בסדרת שאלות שהביכו אותו.

לאחר תבוסת חניבעל בקרב זאמה (202 לפנה"ס), הוא היה בין השליחים שנשלחו לשאת ולתת עם הרומאים בדבר הסכם הכניעה.

קישורים חיצוניים

• חנו הגדול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)