לדלג לתוכן

חנה כהן

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חנה כהן
לידה 6 באוקטובר 1951 (בת 73)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חנה כהן (פוטנציאל; נולדה ב־6 באוקטובר 1951) היא אשת חינוך, סופרת ומשוררת ישראלית.[1]

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנה כהן נולדה בישראל כבת שנייה להורים שעלו מאירן[2] ב־1949. את שנות ילדותה חייתה במעברה בנתניה. שני הוריה עבדו בעבודות דחק על מנת לפרנס את חמשת ילדיהם. למדה בבית ספר היסודי "אלומות" ובתיכון הדתי "בר-אילן" בנתניה. [1] [3] בילדותה נהגה לכתוב פזמונים ושירים ולקחה חלק בתחרויות שירה.

כהן קיבלה תעודת הוראה מטעם המכללה האקדמית בית ברל ב־1975 והיא בעלת תואר ראשון ביהדות ובחינוך.[4] היא סיימה לימודי מגדר ושוויון בין המינים במכללת סמינר הקיבוצים ב־1997.

פרשה לגמלאות לאחר 35 שנות עבודה במערכת החינוך כמחנכת לגיל הרך בנתניה.[4] ניהלה מרכז למידה לילדים בנתניה. [3] השתתפה בכתיבת תוכניות לימודים בהוצאת מט"ח וכתבה מאמרים בתחום החינוך ב"הד הגן".[1]

היא חברה באגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל משנת 2007. חברה בקבוצת "שיח כותבים" בנתניה מאז הקמתה.[5] בעלת תעודת "מספרת סיפורים" מטעם בית אריאלה. מופיעה בפני קהל כמספרת סיפורים, שרה ומשחקת.[1][2] למדה משחק[3] בתיאטרון נתניה והשתתפה במספר הצגות. מרבה להופיע עם ספרה האחרון, "בסך הכל רציתי להיות אמא", שבו היא מספרת את סיפורה האישי על מאבקה להפוך לאם לאחר שלוש לידות שקטות ושתי מערכות נישואים.[6][3]

בשנת 2023 השתתפה בעונה השביעית של תוכנית המציאות "בואו לאכול איתי".

חנה כהן היא אם לשתי בנות, מתגוררת בכפר יונה.[1][7]

ספריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "אינני יודעת", שירה, הוצאת גוונים, עורך: איתמר יעוז קסט, 1980.
  • "גברים לא מדברים על זה", שירה, הוצאת גוונים, עורך: עמוס לויתן, 2006.
  • "התיק תיקים של סבתא חנה", ילדים, הוצאת פיוטית, עורכת: חנה כהן, 2013.
  • "סבתא רצה בנעלי הקסמים", ילדים, הוצאת אוריון, עורך: יאיר בן-חור, 2015.
  • "בסך הכל רציתי להיות אמא", פרוזה, הוצאת אוריון, עורכת: ציפי לוין, 2020.
  • "כל זמן שיש לך רגליים, רקדי", הוצאת פיוטית, שירים, 2021
  • "סבתא חנה לא נחה ועושה בושות", הוצאת פיוטית, 2024

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חנה כהן בוויקישיתוף

שיריה שהולחנו

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 משה גרנות (עורך). כהן, חנה. בתוך: בתוך: לקסיקון סופרי ישראל, אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל ודני ספרים הוצאה לאור, 2009, עמ' 530.
  2. ^ 1 2 שי חג'ג', "פמיניזם בספרות" (ריאיון), מקומון עכו, 2012.
  3. ^ 1 2 3 4 רותי ברמן, היא תמיד האמינה שבסוף היא תהיה אמא, חדשות נתניה, 20 באוגוסט 2020.
  4. ^ 1 2 רותי ברמן, "סבתא בישלה ספר", חדשות נתניה, 24 ביוני 2013.
  5. ^ ישי פלדמן, ספר שירי נתניה הושק בערב חגיגי, השבוע בנתניה, גיליון 2499, 21 ביוני 2018, עמ' 32.
  6. ^ חנה כהן (פוטנציאל), "בסך הכל רציתי להיות אמא", "מה קורא, כפר יונה וישובי השרון", יוני 2020.
  7. ^ תהי-לי פיטרס, "בשם הנשים", מדור ספרות, ידיעות נתניה, 2006.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חנה_כהן&oldid=39761934"