חנה גברון
 | |
| לידה |
1936 פלשתינה (א"י), האימפריה הבריטית  |
|---|---|
| התאבדה |
14 בדצמבר 1965 (בגיל 29 בערך) הממלכה המאוחדת |
| שם לידה |
Anne Fyve |
| ענף מדעי |
סוציולוגיה |
| מקום לימודים | |
| בן זוג | רוברט גברון (1955) |
| צאצאים |
סיימון גברון, ג'רמי גברון |
| תרומות עיקריות | |
| הספר המחקרי "הרעיה השבויה" | |
  | |
חנה גברון (אנגלית: Hannah Gavron נולדה אן פייבל; 1936 – 14 בדצמבר 1965) הייתה סוציולוגית יהודייה בריטית, שנולדה בארץ ישראל המנדטורית.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חנה פייבל נולדה בשנת 1936 בארץ ישראל למרי (קירשנר), ילידת דרום אפריקה, ולרפאל ג'וזף פייבל (אנ'), יליד גרמניה, ציוני וסוציאליסט, לימים העורך הספרותי של מגזין "טריביון" (אנ') ושל הג'ואיש כרוניקל ומקורבו של הסופר ג'ורג' אורוול.[1] אף על פי שנקראה בפי כול חנה, שמהּ הרשום בתעודת הלידה היה אן. הוריה עקרו לאנגליה עוד טרם מלחמת העולם השנייה. בגיל 16 החלה את לימודיה באקדמיה המלכותית לאמנויות הדרמטיות (RADA).[2]
בשנת 1955 נישאה לרוברט גברון (אנ'), שישרת מטעם מפלגת הלייבור בבית הלורדים. בעת נישואיהם החל את הכשרתו בתחומי הדפוס והוצאה לאור שבהם יפרחו בעתיד עסקיו. אף על פי שסיים את כל הדרישות לרישיון עריכת דין לאחר לימודי משפטים באוניברסיטת אוקספורד, הוא נמנע מלפצוח בקריירה משפטית.[3]
זמן קצר לאחר הנישואין סיימה חנה גברון את לימודיה באקדמיה המלכותית לאמנויות הדרמטיות, והמשיכה לאוניברסיטת לונדון, שם התמקדה בלימודי בסוציולוגיה. תואר דוקטור[2][4] הוענק לה בשנת 1964 על התיזה שלה בנושא "העמדה וההזדמנויות של אימהות צעירות: התקדמות או נסיגה: מחקר על הקשיים העומדים בפני אימהות צעירות במשפחה בת זמננו, מבוסס על מחקר השוואתי של משפחות מעמד הפועלים ובני המעמד הבינוני".[5] לאחר סיום הדוקטורט, גברון קיבלה משרה של מרצה במכללת הורנזי לאמנות (אנ').[6]
ב-14 בדצמבר 1965 נעלה עצמה במטבח של שכנתה, הפעילה את תנור הגז שם והתאבדה.[7]
בשנה שלאחר מותה יצאה לאור עבודת הדוקטורט של גברון כספר בשם "הרעיה השבויה" (The Captive Wife) הנחשב כדוגמה מוקדמת לספרות הפמיניסטית הבריטית המתהווה וכמחקר סוציולוגי חשוב על נשים ועבודה.[1] "הרעיה השבויה" הוא ניתוח סוציולוגי איכותני של נרטיבים על חיי נשים נשואות מהמעמד הפועלים והמעמד הבינוני, והוא נחשב כאחת "הדוגמאות הקלאסיות לפרשנות פמיניסטית של עבודות הבית".[8] גברון טענה שנשים נטו לעזוב משרות בתשלום לאחר הלידה וכי האימהות הפשיטה את הנשים מעצמאותן וגרמה לקונפליקט בין ערכיהן ושאיפותיהן כנשים מודרניות לבין התפקיד המסורתי שנטלו על עצמן כאימהות.[9]
להערכתה של ההיסטוריונית הלן מקארתי, מחקרה של גברון מעמיד אותה בשורה אחת עם חוקרים בשנות החמישים ובתחילת שנות השישים (כמו ננסי סייר, ויולה קליין, פרדיננד צווייג, ג'ודית האבאק ופרל ג'פק) שעזרו לבסס הבנות חדשות על אודות תעסוקת נשים נשואות כחלק הכרחי בחברות תעשייתיות מתקדמות,[10] וכזאת שפתרה את הדילמות של האישה המודרנית במעמדות החברתיים השונים.[11]
בשנת 1990 כתבה הסוציולוגית הבריטית אן אוקלי (אנ') שגברון הייתה "חלוצה אופטימית של הפמיניזם המודרני והפכה למודל לחיקוי עבור רבות מאיתנו, כשאנחנו מנסות לפלס את דרכנו בעולם של מדעי החברה הנשלט על ידי הגברים. היא מטאפורה תרבותית מן הסוג של סילביה פלאת', ונשים רבות אחרות, שנקרעה לגזרים מכך שהיא עצמה הייתה גיבורת נושא עבודתה וכתיבתה".[12]
בשנת 2015 פרסם בנה של גברון, ג'רמי, את זיכרונותיו עליה, A Woman on the Edge of Time,[6] ששודר כ"דרמה" ברדיו BBC 4 ביוני 2019.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Helen McCarthy, "Social Science and Married Women’s Employment in Post-War Britain", Past and Present, vol. 233, no. 1 (2016), p. 280.
- ^ 1 2 "'Tell the boys I loved them'", The Guardian, 4 April 2009. Retrieved 27 January 2018.
- ^
Lord Gavron - obituary, The Telegraph, 8 February 2015
- ^ Philip Maughan, "Hannah Gavron: a woman ahead of her time", New Statesman, 12 November 2015. Retrieved 27 January 2018.
- ^ "The position and opportunities of young mothers: progression or retrogression: a study of the difficulties confronting young mothers in the contemporary family based on a comparative study of working class and middle class families", EthOS (British Library). Retrieved 27 January 2018.
- ^ 1 2 Cooke, Rachel (1 בנובמבר 2015). "Jeremy Gavron: 'My mother was a woman who looked for solutions. Suicide was a solution'". The Guardian. נבדק ב-13 ביוני 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Cooke, Rachel (2015-11-01). "Jeremy Gavron: 'My mother was a woman who looked for solutions. Suicide was a solution'". The Observer (באנגלית בריטית). ISSN 0029-7712. נבדק ב-2019-08-24.
- ^ Steel, Liz; Kidd, Warren; Brown, Anne (2012). The Family (באנגלית). Palgrave Macmillan. p. 71. ISBN 9780230369832.
- ^ Mary Eagleton and Emma Parker, The History of British Women's Writing, 1970–present, vol. 10 (London: Palgrave Macmillan, 2015), p. 115.
- ^ האם השבויה: מדוע התאבדה חנה גברון?, באתר פוליטיקלי קוראת, 2020-05-11
- ^ Helen McCarthy, "Social Science and Married Women’s Employment in Post-War Britain", Past and Present, vol. 233, no. 1 (2016), p. 270.
- ^ Ann Oakley, "Optimistic pioneer of modern feminism", The Observer, 29 August 1990, p. 33.
