חלימה מודעת
 |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
חלימה מודעת, הידועה גם בשם חלימה צלולה או חלום צלול, היא תופעה המתרחשת כאשר אדם מודע לכך שהוא נמצא בחלום כאשר הוא ישן. תודעה זו מאפשרת לאותו אדם לשלוט על פעולותיו ב"מרחב החלום". חולמים צלולים, מדווחים כי במהלך חלומות צלולים הם מסוגלים להתחשב בכל הנסיבות הקשורות לזמן העֵרוּת, ואף לנהוג בחלום מתוך רצונם, כל זאת כאשר הם נמצאים במרחב חלום הנתפס כאמיתי להפליא.
לאדם שנמצא במצב של חלימה מודעת, יש שליטה מלאה ב"עלילת החלום". במקרים אחרים יש לחולמים שליטה על חלקים במרחב החלום עצמו: הם מסוגלים לשלוט על עצמם באותו מרחב, ומתפקדים כמעין שחקנים בסיטואציה מוגדרת.
חלומות מודעים הם בדרך כלל זכירים הרבה יותר מחלומות רגילים. על פי אחת התאוריות, חלומות צלולים זכירים יותר בשל העובדה שבדרך כלל האונירונאוט יתעורר מרוב התרגשות במהלך החלום - בדומה למה שקורה במהלך סיוט. כאשר מתעוררים לפתע מתוך שנת REM (השלב במחזור השינה בו מתרחשים רוב החלומות) קל הרבה יותר לזכור את החלומות כשמתעוררים מאשר אחרי שאר שלבי מחזור השינה.
השגה וזיהוי של חלומות צלולים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנשים רבים מדווחים על חלומות צלולים במהלך חייהם, על פי רוב בזמן ילדותם. בכל אופן, גם באמצעות אימון, קשה להשיג חלומות צלולים על בסיס קבוע. למרות קושי זה, פותחו מספר שיטות להשגת חלומות צלולים מתוך כוונה לכך. מספר אוניברסיטאות, ביניהן אוניברסיטת סטנפורד, מקיימות מחקר ממושך אודות השפעות החלימה המודעת ועל השיטות להשגתה. כיום לא ידוע על מקרים בהם חלימה מודעת גרמה לנזק כלשהו הן ברמה הפסיכולוגית והן ברמה הפיזיולוגית. יש הטוענים כי חלימה מודעת מונעת מהאדם החווה אותה ליהנות מיתרונותיהם של חלומות רגילים.
השיטה הנפוצה ביותר לחוויה של חלום צלול היא ביצוע בדיקות מציאות שבהן בודק האדם אם הוא חולם בכל פעם שהוא מתעורר. כאשר מתעוררים תוך כדי חלום (התעוררות שווא) ומבצעים בדיקת מציאות, מגלים כי זהו חלום ולא מציאות. הדרך מגילוי כזה ועד לחלימה מודעת היא קצרה. ככל שאדם מבצע בדיקות מציאות בתדירות גבוהה יותר במהלך היום, כך גובר הסיכוי שהוא יבצע אותן במהלך חלום (ולאו דווקא בהתעוררות שווא).
בדיקות מציאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרה של בדיקות שנועדו לוודא האם האדם המבצע את הבדיקה ער או ישן. במהלך החלום, כל מה שכביכול נתפס על ידי חושי הראייה אינו אלא תמונה שנוצרת על ידי המוח בכל רגע נתון. מפני שמדובר בעומס רב שנדרש להתקיים מיד, המוח אינו מסוגל ליצור כל תמונה בצורה מדויקת, ונוטה לפספס. בדיקות המציאות שמות דגש על אותם הפספוסים, בניסיון "לתפוס את המוח על חם" יוצר את תמונת החלום. למשל, ניתן לעשות בדיקת טקסט, אשר בה צריך לקרוא טקסט כלשהו, להביט לכיוון אחר, ולשוב לקרוא את אותו הטקסט. בעוד שבזמן בדיקות המציאות בזמן עֵרות הטקסט יישאר ללא שינוי, בחלום תוכן הטקסט ישתנה. ניתן גם לבצע בדיקת מציאות על ידי קריאת השעה על ידי שעון. שיטה נוספת היא להתבונן בכף היד ולספור כמה אצבעות יש לנו, בחלום לא תמיד יהיו שם חמש אצבעות.
השימוש הקבוע בבדיקות מציאות שונות במהלך היום הופך אותן עם הזמן לטבע שני, ואז, החולם זוכר לבצע אותן במהלך החלום, בכוונה או בטעות.
יומן חלומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתיבת יומן חלומות, בו אדם רושם את חלומותיו, היא שיטה יעילה למי שרוצה לחלום חלום צלול. בעזרת יומן החלומות, האדם מזהה מוטיבים שחוזרים בחלומותיו כגון חפץ מסוים או סיטואציה, ובכך מתאפשר לו לזהות שהוא חולם כשהוא נמצא בחלום. יומן החלומות גם משפר את זיכרון החלומות של האדם, וניתן באמצעותו לזכור חלומות רבים בלילה אחד. כאשר כותבים את יומן החלומות, רצוי ברגע ההתעוררות לשחזר את החלום בראש ולאחר מכן לכתוב אותם במחברת שמוכנה מראש ליד המיטה, כך הפרטים ייזכרו טוב יותר.
SSILD
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיטה לחלום צלול שפותחה במקור בסין. בשיטה זו צריך להתעורר בלילה בשנת REM ולבצע "סבבים" שבכל סבב מפעילים חוש אחד, בערך חמש שניות כל חוש: ראייה, שמיעה, מישוש. אחר כך חוזרים על הסבבים עוד כמה פעמים, כשכל סבב אורך כשלושים שניות. לשיטה זו יש 16.9% הצלחה אבל למרות זאת היא עובדת טוב מאוד ומשמשת בעיקר מתחילים.
MILD
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיטה שגם בה מתעוררים באמצע הלילה, אבל בה צריך להישאר ער בערך שעה ולכתוב את החלום האחרון שהעיר את הגוף. לאחר מכן יש לחזור לישון תוך כדי שמדמיינים את החלום שכתבנו וכשנחזור להיות בחלום, נהיה מודעים שמדובר בחלום. לשיטה זו יש 46% הצלחה, והיא משמשת בעיקר מתחילים.
WrILD
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיטה פשוטה שלא חייבים להתעורר בשבילה באמצע הלילה, כותבים על דף לפחות שעתיים לפני השינה (עדיף אחרי 4-6 שעות של שינה או לפחות לפני השינה) משהו כמו: "אני הולך לחלום צלול הלילה" או "אני חולם" ולהתכוון שזה באמת יקרה, לכתוב בערך בין 50 - 100 פעמים וללכת לישון.
FILD
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשיטה זו מתעוררים אחרי 4-6 שעות שינה וחוזרים מיד לישון, רגע לפני שמרגישים שנרדמים מזיזים ממש חלש ולאט את האצבע המורה והאצבע האמצעית ומדמיינים שאתם מנגנים על פסנתר, אחרי בערך 30 שניות צריך לעשות בדיקת מציאות כזאת שלא צריך להזיז יותר מדי איברים בשבילה, לדוגמה לנשוך את הלשון ולבדוק אם השיניים עברו דרכה וכך ניתן לגלות אם אנו בחלום.
מכשירים אלקטרוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימים מספר מכשירים אלקטרוניים שנועדו לסייע לאדם להיכנס לחלום צלול[1]. המכשיר נראה כמסיכת שינה לעיניים, הכוללת חיישני אינפרה-אדום. החיישנים מזהים את תחילתו של שלב החלימה, אשר מאופיין בתנועות עיניים מהירות; בעת הזיהוי שולח המכשיר איתות לחולם בעזרת אור, רטט או קול (קיימות אפשרויות להקלטת הודעות קוליות אישיות). קיימות גם אפליקציות לטלפון הנייד שמקליטים הודעה והיא מופעלת בשעה שנקבעה.
תופעות הקשורות לחלימה מודעת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התעוררות כוזבת: התעוררות כוזבת היא חלימה של התעוררות. כשאדם חווה התעוררות כוזבת, הוא עלול להאמין שהוא לא ישן עוד ולוותר על ההזדמנות להיכנס לחלום הצלול, כאשר למעשה הוא ממשיך לחלום כרגיל. אנשים שמבצעים בדיקת מציאות בכל התעוררות יכולים להיכנס לחלום צלול באופן זה.
- שיתוק שינה: מצב טבעי לחלוטין המשמש כמערכת הגנה של הגוף במהלך שנת החלום. המוח התחתון שולח הוראה לשתק את שרירי הגוף (למעט לב, עיניים וסרעפת), על מנת שלא יבוצעו התנועות המבוצעות במהלך חלום. התהליך מתרחש בכל לילה לכל היונקים (למעט דולפינים) והציפורים, וברוב המקרים איננו מודע. במקרים נדירים השיתוק יכול להתחיל לפני ההירדמות, או להימשך מעט לאחר ההתעוררות, ובכך לגרום פחד רב לאדם הממוצע שאינו יודע במה מדובר. רבים המנסים להשיג חלימה מודעת מתוך ערנות בעזרת שיטת ה-WILD מגיעים למצב זה בכוונה או בטעות.
תולדות המחקר אודות חלימה מודעת
[עריכת קוד מקור | עריכה]את המונח "חלימה מודעת" טבע פרדריק ואן אידן בספרו A Study of Dreams, שפורסם ב-1913. ספר זה היה אנקדוטלי מאוד ולא נתקבל יפה בקהילה המדעית. למעשה, האפשרות של חלימה מודעת נפסלה לחלוטין בספרו של נ. מלקולם בספרו Dreaming מ-1959. רעיון חלומות צלולים החל לחלחל לתודעתה של הקהילה המדעית רק במהלך שנות ה-70.
המחקר המדעי של החלומות נקרא "אונירולוגיה".
במהלך שנות ה-80 נמצאה הוכחה מדעית לקיומם של חלומות צלולים[2], ואונירונאוטים היו מסוגלים להראות למדענים כי הם נמצאים במצב של חלימה מודעת (בדרך כלל על ידי מספר סימנים שנקבעו מראש, כמו תבנית קבועה של תזוזת העיניים במהלך ה-REM). בנוסף, פורסמו טכניקות שרבים הצליחו להשתמש בהן על מנת להגיע למצב של חלימה מודעת.
בשנות ה-2000 הצליחו מדענים להראות בעזרת הקלטת EEG מנבדקים ישנים כי פעילות חשמלית מסונכרנת בתדר של 40 הרץ באזורים הקדמיים במוח קשורה ליכולת לחוות חלימה צלולה[3].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דפנה מרדכי, מבוא לחלימה צלולה (בעברית), יוטיוב, 27 מרץ 2020
- מהו חלום צלול ואיך אפשר להגיע אליו באתר "אאוריקה"
- תורת החלומות וחקר החלימה ומצבי התודעה
- HowToLucid.com: Lucid Dreaming and Mindfulness Tutorials
- אתי בן סימון וד"ר חגי שרון, "המוח החולם" מתוך "גליליאו" מס' 185 פברואר 2014
- האם חלומות צלולים מועילים או מזיקים לבריאות הנפשית?, הידען
- בר חיון, חלמתי שאני חולם, באתר "אלכסון", 19 במאי 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ המכשירים מכונים לעיתים Dream stalkers
- ^ Stephen LaBerge; Lynne Levitan (1995). "Validity Established of Dreamlight Cues for Eliciting Lucid Dreaming". Dreaming (The Lucidity Institute) 5 (3): 159–168. doi:10.1037/h0094432.
- ^ Voss, Ursula, et al. "Induction of self awareness in dreams through frontal low current stimulation of gamma activity." Nature neuroscience (2014).
