לדלג לתוכן

חלימה בהקיץ חריגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חלימה בהקיץ חריגה (באנגלית: Maladaptive Daydreaming), ידועה גם כחלימה בהקִיץ כפייתית או חלימה בהקִיץ מוגזמת,[1][2] היא תסמונת נפשית שאיננה מוכרת עדיין באופן רשמי, שבה אדם משקיע שעות על גבי שעות בחלימה בהקיץ מוחשית, מורכבת, ופנטסטית, עד כדי כך שזה גורם לו למצוקה רבה ופגיעה בתפקוד. תופעה זו נחשבת לתסמונת נפשית דיסוציאטיבית, המתבטאת בניתוק של האדם מסביבתו המיידית ומעיסוקו, שבמהלכו הקשר עם המציאות מוחלף באופן חלקי על ידי דמיון הנחווה בזמן הערות, בדומה לחלום בהקיץ. זוהי בעצם הִישָּׁקְעוּת (Absorption) פתולוגית בעולם פנימי עשיר, שרבים מתארים כחוויה שדומה לצפייה בסרט.

על אף שמדובר בתסמונת נפשית (סינדרום) שרבים מזהים את עצמם כסובלים ממנה, היא איננה מוכרת עדיין על ידי המגדירים החשובים בפסיכיאטריה, כגון ה-5-DSM או ה-ICD. חלימה בהקיץ חריגה מבוססת על תכונה המאפשרת לאנשים לטוות במוחם פנטזיות ועלילות דמיוניות רוויות רגש, המעניקות לחוויה הדמיונית תחושה מציאותית, כאילו היו נוכחים בה. לתכונה זו קוראים Immersive Daydreaming או חלימה בהקִיץ סוחפת. "חלימה בהקיץ סוחפת" שונה מחלימה בהקיץ רגילה או מנדידת מחשבות, המתרחשת באופן לא מודע בשעה שהמוח נמצא במנוחה ואינו עסוק במטלה חיצונית. במצב כזה, אנשים עוסקים בענייני היומיום כמו תוכניות, שאיפות או זיכרונות שאינם רלוונטיים לחוט המחשבה שבה ממוקדת מודעות האדם באותו הרגע. הפנטזיה ב"חלימה בהקיץ סוחפת" נחווית על ידי מי שניחנים בתכונה כמתגמלת מאוד, ולכן מפתחים חלק מהאנשים האלה כמיהה לעבור את החוויה שוב ושוב או להאריך בה. "חלימה בהקיץ סוחפת" יכולה להפוך להפרעה של "חלימה בהקיץ חריגה" כאשר נפגעת השליטה בהתנהגות מנטלית זו עד כדי פגיעה בתפקוד החברתי, התעסוקתי או הלימודי, או כאשר נוצרת מצוקה נפשית בעקבות ההפרזה בהתנהגות זו.[3] הדחף הכפייתי ל"חלימה בהקיץ חריגה" נחווה לעיתים תכופות כהרגל התמכרותי ונמצא קשור להפרעה טורדנית-כפייתית.[4][5]

מאפיינים ותסמינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלימה בהקיץ חריגה מאופיינת בנטייה חוזרת ונשנית להִישָּׁקְעוּת בתוך עלילות דמיוניות עשירות הגוזלת זמן רב, וכרוכה בכמיהה לחזור אליה כל אימת שמתעוררת מניעה לעיסוק בה. פעילות מנטלית זו באה לעיתים על חשבון התמודדות עם מחויבויות חשובות בחיים, כמו לימודים או קשרים בינאישיים. האזנה למוזיקה היא זרז חשוב להפעלת החלימה בהקיץ הזו ולאחזקתה.[6]

אלמנט ייחודי אחר שקשור בתופעה הוא סטראוטיפיות. חלק מהאנשים המפעילים דמיון בהקיץ מסוג זה מבצעים תנועות גופניות חוזרות ונשנות הקשורות בעלילה המדומיינת, או מזיזים את שפתיהם לפי המלל המדובר בדמיונם. יש העוסקים בצעידה הלוך ושוב בעת טוויית הפנטזיות שלהם, בהתנדנדות או בהנעת ידיים או אצבעות.[7] החזיונות בהפרעת חלימה בהקיץ חריגה שונים מהזיות פסיכוטיות בסכיזופרניה בכמה היבטים ברורים: ראשית, הם הרבה יותר מורכבים ועשירים ומאופיינים בעלילה מרובת פרטים. שנית, חזיונות אלה מופעלים ומתוכננים על ידי הפרט ואינם נחווים כפולשניים. ולבסוף, לחולמים בהקיץ בוחן מציאות תקין שמאפשר להם להבחין בין המציאות לבין התכנים הדמיוניים המיוצגים בפנטזיה שלהם.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המונח טבע לראשונה בשנת 2002 הפסיכולוג הקליני הישראלי פרופ' אלי זומר,[8] לאחר שאיתר את התופעה בקרב שישה ממטופליו וערך על מצבם מחקר איכותני. זומר תיאר את גילויו במאמר שהתפרסם בכתב העת Journal of Contemporary Psychotherapy,[9] ובו נטבע לראשונה המונח Maladaptive Daydreaming.

כמה שנים לאחר גילוי התופעה והדיווח עליה, התגלה המאמר והמונח שנטבע בו על ידי גולשים רבים ברשת, שניסו לאתר במנועי החיפוש תוצאות שהתאימו לתסמינים שחוו. צמד המילים המדויק ״Maladaptive Daydreaming״ (שלמעשה לא היה מוכר לפני 2002) מניב בחיפוש בגוגל מאות אלפי תוצאות, הכוללות אזכורים בבלוגים, אתרים ברפואה ובפסיכולוגיה, קהילות תמיכה ייעודיות מקוונות, סיקורים עיתונאיים ומאמרים מדעיים. בה בעת לעניין הציבורי שעורר המונח, החלו אנשים המתמודדים עם התופעה לכתוב לפרופ׳ זומר בבקשות והצעות למחקרי המשך, כדי להעניק תשתית מדעית להפרעה הלא ידועה שממנה הם סובלים. הלחץ יוצא הדופן מצד צרכני בריאות נפש על אנשי המדע להמשיך לחקור את התופעה, כדי שתזכה בהכרה מצד הממסד הטיפולי, והתנדבותם לשמש כנבדקים במחקרים עתידיים, תועד במאמר מדעי שפורסם בשנת 2018[10] ועודד את החוקרים המעטים בתחום להמשיך לחקור ולהעשיר את המדע בממצאים מצטברים על אודות מהות התופעה ומהימנותה. בהמשך התאגדו חוקרים מכמה מדינות למיזם ושמו "השותפות הבינלאומית לחקר חלימה בהקיץ חריגה."[11] שיתופי הפעולה בין החוקרים במיזם הניבו עשרות פרסומים מדעיים בתחום.

שכיחות התופעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלימה בהקיץ היא תופעה יומיומית נפוצה ביותר. לפי סקר שנעשה נמצא ש-96% מהמבוגרים מודים שהם חולמים בהקיץ מדי יום ביומו.[12] עם זאת, אין כל מידע על שיעור האנשים שניחנים בתכונה הייחודית המאפשרת חלימה בהקיץ עשירה וסוחפת. נתוני אפידמיולוגיה על חלימה בהקיץ חריגה הם עדיין נדירים. מחקרים שעשו שימוש בקריטריונים האבחוניים המחמירים ביותר בתחום הצביעו על שכיחות של 5% בקרב אנשים שהחלימו מהתמכרות לסמים[13] ועל שכיחות גבוהה מאוד (49%) בקרב מטופלים באשפוז פסיכיאטרי עקב הפרעות דיסוציאטיביות פוסט-טראומטיות קשות.[14] מחקרים שעשו שימוש בכלי סינון פחות מחמירים דיווחו על חשד להפרעה זו בקרב 19% מתוך אוכלוסיית רווחה, ונפיצות של 33% בקרב נשים ששרדו טראומה מינית בילדותן.[15] אין עדיין מידע נתמך מחקר ביחס לנפיצות ההפרעה באוכלוסייה הכללית.

גורמים ותפקידים נפשיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלימה בהקיץ סוחפת היא תופעה שכיחה בקרב ילדים ונפוצה פחות במבוגרים, הנאלצים להיות ערים יותר למציאות מתוך אחריותם למחויבויות היומיום. תופעה רלוונטית בגיל הילדות היא ככל הנראה תופעת החבר הדמיוני, שהיא דוגמה להִישָּׁקְעוּת רבת עוצמה, אבל נורמלית, של ילדים בעולם הפנטזיה שלהם. היכולת לחלימה בהקיץ סוחפת ועשירה היא כנראה נטייה מולדת. דיווחים של אנשים עם חלימה בהקיץ חריגה מגלים שעוד טרם החלה הפעילות המנטלית הזו לפגוע בבריאותם הנפשית, הם נטו בילדותם לשקוע בעולמות הפנטזיה שלהם ולשהות בהם למשך זמן רב כדי ליהנות מהעונג שהסבה להם הפעילות.[16] הִישָּׁקְעוּת רבת עוצמה בדמיון היא תופעה דיסוציאטיבית של פיצול ההכרה לעולם הדמיון מחד, תוך מודעות מסוימת לעולם המציאות, מאידך. החוויה המתגמלת של הפלגה אל מחוזות הדמיון, פועלת כחיזוק מגביר את שכיחות החלימה בהקיץ בהליך של התניה אופרנטית. במילים אחרות, גורם מרכזי האחראי להגברת שכיחות החלימה בהקיץ הסוחפת עד להתפתחותה להפרעה התנהגותית הוא האלמנט המתגמל שלה. מסיבה זו ניתן לסווג את התופעה כהפרעה דיסוציאטיבית המתפתחת כהתמכרות התנהגותית.[17]

התמכרויות רבות הן לא פעם ניסיון של טיפול תרופתי עצמי, שנועד להסיח את הדעת משעמום, ממציאות חיים קשה, ממצוקה נפשית, מחסכים וצרכים נפשיים לא מסופקים או מזיכרונות טראומה. פנטזיה ואסקפיזם (בּוֹרְחָנוּת) למשחקי דמיון ממוחשבים מוכרים כהתמכרות שעמה מתמודדים רבים ברחבי העולם, ראו למשל את תוכנית שנים עשר הצעדים להתמודדות עם התמכרות לפנטזיה ואסקפיזם.[18]

נושאים שכיחים בחלימה בהקיץ חריגה כוללים חוויות מפצות, למשל: אנשים עם חרדה חברתית מדמיינים את עצמם כמנהיגים חברתיים, אנשים בודדים מקיפים עצמם בדמיונם בחברים אוהבים, אנשים שגדלו במשפחה פוגעת בונים לעצמם משפחה חלופית אוהבת, ואנשים בודדים מנהלים מערכות יחסים קרובות עם בני זוג דמיוניים. יש המדמיינים מעין אופרת סבון של חיי אנשים אחרים, ואילו אחרים בונים עולמות דמיון של קוסמים, מכשפים, מדע בדיוני או עלילות מתח ודרמה. נתוני מחקר על נושאי הפנטזיה בחלימה בהקיץ חריגה בקרב אנשים עם טראומות ילדות גילה העדפה לשחזור אירועי אלימות, מוות, בריחה, הצלה ונקמה.[19][20]

העיסוק בתכנים אלה, בחלוף עשורים מאירועי הטראומה, מרמז על כך שהחלימה בהקיץ החריגה איננה פותרת את הכאב הנובע מחוויות הטראומה אלא מאפשרת אולי אשליה של שליטה בהן על ידי הרצתן הרצונית בדמיון.

כלי אבחון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלון דיווח עצמי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסולם בן 16 הפריטים לחלימה בהקיץ חריגה (MDS-16) תורגם לשפות רבות.[21] בנוסף לתיקוף הגרסה המקורית באנגלית[22][23] תורגם השאלון לעברית[24] ותוקף בישראל.[25]

תוקפו גם גרסאות השאלון בשפה הערבית,[26] הצרפתית,[27] האיטלקית,[28] וההונגרית.[29] הציון בשאלון הוא ממוצע כל התשובות. ציון של 40 ומעלה מצביע על חשד להפרעה.

ריאיון אבחוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לבחון אם נבדקים מתאימים לקריטריונים המוצעים לאבחון ההפרעה יש לבצע ריאיון אבחוני.[30] לצורך זה פותח ותוקף הריאיון הקליני המובנה לחלימה בהקיץ חריגה[31] שאף תורגם לעברית.[32]

רשימת ביקורת תצפיתית אצל ילדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר ששאלוני דיווח עצמי אינם מתאימים להערכת ילדים צעירים, פותחה התאמה מיוחדת, המתבססת על מילוי בידי הורים או מורים, ובה רשימת מצאי של תסמינים רלוונטיים המכונה "רשימת הביקורת לחלימה בהקיץ חריגה אצל ילדים".[33]

תחלואה נלווית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר על תחלואה הנלווית לחלימה בהקיץ חריגה[34] מראה כי כ-77% מהאנשים שאובחנו בחלימה בהקיץ חריגה אובחנו גם בהפרעת קשב (לרוב ללא היפראקטיביות), כ-72% סובלים גם מהפרעת חרדה כלשהי, 67% מאובחנים בהפרעה דיכאונית כלשהי ולכ-53% יש הפרעה מהספקטרום הטורדני-כפייתי. הפרעה נפשית הקשורה בנטייה לחלימה בהקיץ מסוג זה היא ביישנות וחרדה חברתית.[35]

תחלואה נלווית בשיעורים גבוהים כל כך מעידה כי חלימה בהקיץ מסוג זה איננה תופעה פסיכולוגית נורמלית, אלא שמדובר בדפוס פתולוגי הכרוך בקשיי ריכוז במשימות היומיום ובמצוקה נפשית ניכרת.

הקשר בין התחלואות הנלוות לחלימה בהקיץ חריגה איננו ברור עדיין. מצד אחד, סביר שאנשים עם מצוקה נפשית ייטו לפצות על מצוקתם בהִישָּׁקְעוּת בעולמות דמיון מתגמלים. מצד שני, הפרזה בחלימה בהקיץ עלולה להעמיק את הפער בין החוויות האידיאליות המדומיינות למציאות, ולתרום להתפתחות אכזבה, בדידות, כאב נפשי ובעיות נפשיות נלוות.

אבחנה מבדלת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הפרעת קשב והיפראקטיביות: אנשים עם הפרעת קשב מוסחים בקלות על ידי גירויים בסביבתם. לעומת זאת, אנשים עם חלימה בהקיץ חריגה מאופיינים בריכוז עמוק בעולמם הפנימי באופן שעלול לפגוע בתשומת לבם לגירויים בסביבה. לכן, על אף שפורמלית אולי יעמדו בקריטריונים לאבחון הפרעת קשב, מקור הבעיה שלהם שונה.
  • סכיזופרניה: בניגוד לאנשים עם סכיזופרניה, לאנשים עם חלימה בהקיץ אין אמונות שווא, אין תפיסה של מראות או קולות לא קיימים בעולם המציאותי החיצון, אין תסמינים שליליים במובן של ליקוי, חוסר וצמצום חוויות, ואין התנהגות ודיבור בלתי מאורגנים. לרוב, אנשים עם חלימה בהקיץ חריגה יודעים היטב להבחין בין מציאות לדמיון.
  • הפרעה בספקטרום האוטיסטי: חלימה בהקיץ חריגה איננה כוללת סימפטומים של קשיי תקשורת. על כן, אנשים עם חלימה בהקיץ חריגה אינם בהכרח מאופיינים בפגיעה ביכולת התקשורת. רבים מהם אף מודעים היטב לתגובות האפשריות של סביבתם ולכן מקפידים שלא לעשות תנועות או העוויות פנים כשהם חולמים בהקיץ בפומבי.
  • הפרעת זהות דיסוציאטיבית: בניגוד להפרעת זהות דיסוציאטיבית, הדמויות המדומיינות בחלימה בהקיץ חריגה אינן משתלטות על הגוף או מפעילות אותו באופן שנחווה כעצמאי. כמו כן, חלימה בהקיץ חריגה איננה מאופיינת בפערים בזיכרון האוטוביוגרפי, המאפיינים הפרעת זהות דיסוציאטיבית.
  • הפרעה טורדנית כפייתית (OCD): OCD היא הפרעה המאופיינת במחשבות טורדניות, חוזרות ובלתי נשלטות ובטקסים כפייתיים המלווים במצוקה רבה. הטקסים הכפייתיים נחווים כמיועדים להרגיע חרדה שמתעוררת בעקבות מחשבות טורדניות. כאמור, הפרעות מהספקטרום של OCD מופיעות כתחלואה נלווית לחלימה בהקיץ חריגה, אבל OCD הוא לרוב אבחנה בפני עצמה ללא כל תסמינים של חלימה בהקיץ. לעיתים OCD מאופיין בדימויים ויזואליים שנחווים כחודרניים. ב-OCD הם יהיו יחסית סטטיים או ממוקדים, בניגוד לחלימה בהקיץ הסוחפת המאפיינת חלימה בהקיץ חריגה, בה מתקיימים דיאלוגים מורכבים והתרחשויות עלילתיות עם רגשות משתנים.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי אדם עלול לסבול בו זמנית הן מאחת מהאבחנות הללו והן מחלימה בהקיץ חריגה (תחלואה נלווית).

תמיכת עמיתים מקוונת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשרות אלפי אנשים המזהים את עצמם כסובלים מחלימה בהקיץ חריגה מחפשים תמיכה וייעוץ הדדי ברשת האינטרנט. אחת הסיבות המדווחות על ידי אנשים הסובלים מהבעיה להצטרפותם לקהילות תמיכה מקוונות היא שבעייתם איננה מאובחנת כלל, או שהיא מאובחנת שלא כראוי על ידי אנשי מקצוע.[36]

מפני שחלימה בהקיץ חריגה איננה מסווגת עדיין בפסיכיאטריה, פונים אנשים המתמודדים עם הבעיה לקהילות המאפשרות להם לשתף בחוויותיהם ולהחליף רעיונות ביחס לדרכי התמודדות אפשריות. בפייסבוק אותרו 28 קבוצות כאלה, עם אלפי משתתפות ומשתתפים.[37] אותרו גם קבוצות חלימה בהקיץ חריגה בפיליפינית,[38] באיטלקית,[39] בספרדית,[40] בצרפתית,[41] בפורטוגלית,[42] בטורקית,[43] ובהונגרית.[44]

ברחבי הרשת אותרו כמה קהילות מקוונות ייעודיות לחלימה בהקיץ חריגה, המונות אלפי משתתפים כל אחת.[45][46][47][48][49]

בין שאר הרשתות החברתיות שבהן יש ייצוג נרחב למתמודדים עם התופעה ניתן למצוא עדויות רבות ביוטיוב, ואין ספור בלוגים אישיים שבהם אנשים משתפים בחוויותיהם.[50]

עדויות אישיות למכביר של מתמודדים עם חלימה בהקיץ חריגה מועלות גם ברשתות חברתיות ייעודיות למתבגרים ואנשים צעירים. למשל, באפליקצית טיק טוק נספרו בספטמבר 2021 למעלה מ-36 מיליון צפיות בהשטאג maladaptive daydreaming#.[51]

טיפול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול תרופתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים המתמודדים עם התופעה מתייעצים אלה עם אלה ברשתות החברתיות בדבר היעילות של טיפול תרופתי. מאחר שהתופעה לא הוכרה עדיין כהפרעה פסיכיאטרית, ברור שעוד לא נערך כל מחקר מבוקר על יעילותו של טיפול תרופתי להקלה על התסמינים. יחד עם זאת, בשל התחלואה הנלווית המשמעותית, אנשים רבים המתמודדים עם חלימה בהקיץ חריגה קיבלו טיפול תרופתי עבור ההפרעה הנלווית. תיאור המקרה היחיד שפורסם בספרות המדעית בתחום, דיווח על טיפול תרופתי מוצלח באישה שסבלה מחלימה בהקיץ חריגה במשך שנים רבות באמצעות פלווקסמין (fluvoxamine), תרופה הנרשמת בדרך כלל לטיפול בהפרעה טורדנית-כפייתית.[52] יחד עם זאת, סקר שימוש בתרופות וסמים שנערך בקרב 166 אנשים, שציון הממוצע שלהם בשאלון ה-MDS-16 הצביע על חשד להפרעה, לא הראה נתונים חד-משמעיים.[53] המשיבים קיבלו מרשמים לתרופות פסיכיאטריות מסוגים שונים, אבל לרובם נרשמו תרופות אנטי-דיכאוניות. משיבים רבים השתמשו בסמים קלים, לרוב מריחואנה. אף אחת מהתרופות או החומרים שבהם השתמשו המשיבים לא יצר אפקט טיפולי או תופעות לוואי משמעותיים, אבל אף שהסקר לא כלל קבוצת ביקורת של תרופות פלצבו, מסקנתו הייתה שייתכן שיש מקום לבחינה מבוקרת של השפעת תרופות אנטי דיכאונית מעכבות ספיגת סרוטונין (SSRI), ושמומלץ לאנשים עם חלימה בהקיץ חריגה להימנע משימוש במריחואנה.

פסיכותרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלב הראשון בכל טיפול בהתמכרות הוא הגברת מוטיבציה לטיפול, תוך בחינת המחירים להמשך ההתמכרות, הרווחים הפוטנציאליים מהגמילה מההרגל והגברת הביטחון ביכולת לבצע את השינוי הדרוש. קיימת הכרה בקרב מומחים בתחום ההתמכרויות ההתנהגותיות, שההרגל נובע לא פעם מניסיון לריפוי עצמי של הבעיות הנלוות. על כן, מרכיב חשוב בטיפול בהתמכרות מכל סוג הוא איתור ההפרעות הנלוות וטיפול בהן. טיפול כזה עשוי לכלול טיפול בהשפעות של הזנחה או התעללות בילדות, התייחסות לבדידות של המטופל, שיפור מיומנויות חברתיות, טיפול בהפרעות דיכאון או חרדה והתייחסות לערך עצמי ירוד.
טיפול התנהגותי לשינוי הרגלים והתמכרויות עשוי גם הוא להניב פרי, כשהדגש הוא על ניטור עצמי והגברת מודעות לגירויים המגבירים את ההסתברות לחלימה בהקיץ ופיתוח התנהגויות מתחרות, שאינן מתיישבות עם כניסה לעולם הפנטזיה ומקטינות את הכמיהה לחלימה בהקיץ. דוגמה למיומנות רלוונטית כזו היא מדיטציית קְשיבוּת (mindfulness meditation) המשפרת את יכולות הפרט להפנות קשב מכוון ובלתי שיפוטי לחוויות המנטליות, הגופניות והחושיות המתרחשות בעולם המציאותי.

סיקור בתקשורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלימה חריגה בהקיץ משכה את תשומת לבה של המדיה, וכתבות בנושא פורסמו בכלי תקשורת, וביניהם תחנות הרדיו הציבורי בארצות הברית (NPR), בקנדה (CBC),[54] בגרמניה (Deutchlandfunk),[55] וגם תחנות רדיו בישראל.

הנושא סוקר גם בערוצי טלוויזיה, כמו CNN, BBC ו-Fox,[56][57][58] ונכתב עליו בעיתונים בישראל ומחוצה לה, כמו למשל וול סטריט ג׳ורנל,[59] ניו יורק מגזין, יו אס ניוז אנד וורלד ריפורט, הגרדיאן[60] והארץ.[8]

כמו כן, התסמונת מתוארת רבות באתרי רפואה, כמו של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד.[61]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Rebecca Kamm, When Does Obsessive Daydreaming Become a Mental Illness?, אתר www.vice.com, ‏10 בינואר 2017
  2. ^ Sian Ferguson, Can Excessive Daydreaming Be a Symptom of Mental Illness?, אתר healthline.com, ‏28 באוקטובר 2019
  3. ^ הצד הפחות נעים של חלומות בהקיץ: פגיעה בתפקוד היומיומי ומצוקה, באתר דוקטורס אונלי, ‏28 באוגוסט 2018
  4. ^ Igor J. Pietkiewicz, Szymon Nęcki, Anna Bańbura, Radosław Tomalski, Maladaptive daydreaming as a new form of behavioral addiction, Journal of Behavioral Addictions, ‏נלקח ב-יולי 2018
  5. ^ מורן ישעיהו, אוהבים לחלום בהקיץ? ייתכן שמדובר בהפרעה נפשית, באתר ביזפורטל, ‏נלקח ב-19 באוגוסט 2018
  6. ^ Philip Dorrell, Why Does Music Trigger Maladaptive Daydreaming, whatismusic.info, ‏14 ביוני 2020
  7. ^ Gina Marie Eaton, Repetitive Movement While Daydreaming: What You Need to Know, ‏9 באוגוסט 2016
  8. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד עידו אפרתי, חוקרים: חלימה חריגה בהקיץ עשויה להפוך להפרעה פסיכיאטרית, באתר הארץ, 16 במאי 2016
  9. ^ Eli Somer, Maladaptive Daydreaming: A Qualitative Inquiry, link.springer.com, ‏ספטמבר 2002
  10. ^ Orit Bershtling, Eli Somer, The micro-politics of a new mental condition: Legitimization in maladaptive daydreamers’ discourse., ‏28 באוגוסט 2018
  11. ^ The International Consortium for Maladaptive Daydreaming Research, ‏נלקח ב-18 בינואר 2021
  12. ^ Stacey Leasca, Americans Spend 24 Full Work Days a Year Daydreaming About Vacation, www.travelandleisure.com, ‏11 בנובמבר 2019
  13. ^ Eli Somer, Hisham Motkal Abu-Raya & Zina Nsairy Simaan, Maladaptive Daydreaming Among Recovering Substance Use Disorder Patients, link.springer.com, ‏6 בפברואר 2019
  14. ^ Jessica Nye, High Prevalence of Maladaptive Daydreaming Among Patients With Dissociative Disorders, psychiatryadvisor.com, ‏26 באוקטובר 2020
  15. ^ Abu-Rayya, H.M., Somer, E. & Knane, H., Maladaptive daydreaming is associated with intensified psychosocial problems experienced by female survivors of childhood sexual abuse, journals.sagepub.com, ‏3 במאי 2019
  16. ^ Josie Glausiusz, Living in an Imaginary World, scientificamerican.com, ‏1 בינואר 2014
  17. ^ התמכרויות התנהגותיות, באתר ica.org.il, ‏נלקח ב-1 בפברואר 2021
  18. ^ 15 Signs You May Be an Escapism and Fantasy Addict, efaanonymous.com, ‏נלקח ב-1 בפברואר 2021
  19. ^ Mark Travers, Vivid Daydreams and What They May Mean - Functions and Themes In A Multi-Country Sample, psychologytoday.com, ‏16 בספטמבר 2021
  20. ^ Vivid Daydreams Provide A Window Into One’s Personality, Suggests A New Study, Forbes, ‏10 בספטמבר 2021
  21. ^ The 16-item Maladaptive Daydreaming Scale (MDS-16), אתר Maladaptive daydreaming Measures, ‏נלקח ב-20 באפריל 2021
  22. ^ Somer, E., Lehrfeld J., Jopp, D.S., & Bigelsen, J. (2016). Development and Validation of the Maladaptive Daydreaming Scale (MDS). Consciousness and Cognition, 39, 77-91. DOI: http://dx.doi.org/10.1016/j.concog.2015.12.001
  23. ^ Somer, E., Soffer-Dudek, N., Ross, C. A., & Halpern, N. (2017). Maladaptive daydreaming: Proposed diagnostic criteria and their assessment with a structured clinical interview. Psychology of Consciousness: Theory, Research, and Practice, 4(2), 176-189. DOI: http://dx.doi.org/10.1037/cns0000114
  24. ^ הסולם בן 16 הפריטים לחלימה בהקיץ חריגה (MDS-16), ‏נלקח ב-20 באפריל 2021
  25. ^ Jopp, D. S., Dupuis, M., Somer, E., Hagani, N., & Herscu, O. (2018). Validation of the Hebrew Version of the Maladaptive Daydreaming Scale (MDS-H): Evidence for a Generalizable Measure of Pathological Daydreaming. Psychology of Consciousness: Theory, Research, and Practice. Advance online publication. http://dx.doi.org/10.1037/cns0000162
  26. ^ Abu-Rayya, H. M., Somer, E., & Meari-Amir, S. (2019, February 4). The Psychometric Properties of the Arabic 16-Item Maladaptive Daydreaming Scale (MDS-16-AR) in a Multicountry Arab Sample.Psychology of Consciousness: Theory, Research, and Practice. Advance online publication. http://dx.doi.org/10.1037/cns0000183
  27. ^ Balestra, R. (2019). Rêveries compulsives : Validation de la version francophone du Maladaptive Daydreaming Scale (MDS-F) (Maladaptive daydreaming: validation of the French version of the Maladaptive Datdreaming Scale (MDS-F). Master's thesis submitted to the Faculté des sciences sociales et politiques, Université de Lausanne, Suisse (in French).] English abstract.
  28. ^ Schimmenti, A. Sideli, L. La Marca, L., Gori, A. & Terrone, G. (2019): Reliability, Validity, and Factor Structure of the Maladaptive Daydreaming Scale (MDS–16) in an Italian Sample, Journal of Personality Assessment. Published online: 23 Apr 2019. Doi: https://doi.org/10.1080/00223891.2019.1594240
  29. ^ Sándor, A., Münnich, Á., & Molnár, J. (2020). Psychometric properties of the Maladaptive Daydreaming Scale in a sample of Hungarian daydreaming-prone individuals, Journal of Behavioral Addictions JBA. Retrieved Oct 7, 2020, from https://akjournals.com/view/journals/2006/aop/article-10.1556-2006.2020.00050/article-10.1556-2006.2020.00050.xml
  30. ^ אלי זומר, Proposed diagnostic criteria for Daydreaming Disorder, ‏נלקח ב-4 באפריל 2021
  31. ^ Structured clinical interview for maladaptive daydreaming (SCIMD) Somer, E., Soffer-Dudek, N., Ross, C. A., & Halpern, N. (2017). Maladaptive daydreaming: Proposed diagnostic criteria and their assessment with a structured clinical interview. Psychology of Consciousness: Theory, Research, and Practice, 4(2), 176-189. DOI: http://dx.doi.org/10.1037/cns0000114
  32. ^ אלי זומר, ריאיון קליני מובנה לחלימה בהקיץ חריגה, ‏נלקח ב-4 באפריל 2021
  33. ^ Child Maladaptive Daydreaming Checklist (CMDC), ‏נלקח ב-4 באפריל 2021
  34. ^ Somer, E., Soffer-Dudek, N., & Ross, C. A. (2017). The comorbidity of daydreaming disorder (Maladaptive Daydreaming). Journal of Nervous and Mental Disease. 205(7), 525-530. DOI: http://dx.doi.org/10.1097/NMD.0000000000000685
  35. ^ Somer, E. & Herscu, O. (2017). Childhood trauma, social anxiety, absorption and fantasy dependence: Two potential mediated pathways to maladaptive daydreaming. Journal of Addictive Behaviors, Therapy & Rehabilitation, 6(3) (open access) DOI: 10.4172/2324-9005.1000170.
  36. ^ The misdiagnosed disorder: Maladaptive Daydreaming, אתר medium.com, ‏4 בנובמבר 2019
  37. ^ Maladaptive Daydreaming Disorder Support, פייסבוק, ‏נלקח ב-4 באפריל 2021
  38. ^ DAYDREAMERS (Philippines), פייסבוק, ‏נלקח ב-4 באפריל 2021
  39. ^ Maladaptive Daydreaming Italia, פייסבוק, ‏נלקח ב-4 באפריל 2021
  40. ^ Ensoñación excesiva, פייסבוק, ‏נלקח ב-4 באפריל 2021
  41. ^ Rêverie compulsive (Maladaptive Daydreaming), פייסבוק, ‏נלקח ב-4 באפריל 2021
  42. ^ Transtorno de Devaneio Excessivo Br, פייסבוק, ‏נלקח ב-4 באפריל 2021
  43. ^ Maladaptive Daydreaming Türkiye, פייסבוק, ‏נלקח ב-4 באפריל 2021
  44. ^ Túlzott álmodozás - Maladaptive Daydreaming, פייסבוק, ‏נלקח ב-4 באפריל 2021
  45. ^ MDD, tumblr.com, ‏נלקח ב-1 באוקטובר 2021
  46. ^ Daydream in Blue, freeforums.net, ‏נלקח ב-1 באוקטובר 2021
  47. ^ Discord, discord.com, ‏נלקח ב-1 באוקטובר 2021
  48. ^ Wild Minds, wildminds.ning.com, ‏נלקח ב-1 באוקטובר 2021
  49. ^ Maladaptive Daydreaming - MD, reddit.com, ‏נלקח ב-1 באוקטובר 2021
  50. ^ Confessions of a Maladaptive Daydreamer, tumblr.com, ‏נלקח ב-1 באוקטובר 2021
  51. ^ Why Maladaptive Daydreaming Is All Over Your For You Page, bustle.com, ‏נלקח ב-1 באוקטובר 2021
  52. ^ Cynthia Schupak, Jesse Rosenthal, Excessive daydreaming: A case history and discussion of mind wandering and high fantasy proneness, sciencedirect.com, ‏1 במרץ 2009
  53. ^ Ross, C.A., West, M., & Somer, E. (2019). Self-Reported Medication And Recreational Drug Effectiveness In Maladaptive Daydreaming. Journal of Nervous and Mental Disease, 208(1), 77-80. DOI: 10.1097/NMD.0000000000001091
  54. ^ Maladaptive daydreaming, a debilitating condition with no escape, cbc.ca, ‏9 בינואר 2015
  55. ^ MaladaptivesTagträumen:WennTräumenzurSuchtwird, deutschlandfunknova.de, ‏28 במאי 2020
  56. ^ Karla Pequenino, Maladaptive daydreaming: When fantasies become a nightmare, cnn.com, ‏30 בדצמבר 2016
  57. ^ KJon Kelly, The daydream that never stops, bbc.co.uk, ‏5 באוקטובר 2017
  58. ^ KJon Kelly, Maladaptive daydreaming: When fantasies become a nightmare, fox61.com, ‏30 בדצמבר 2016
  59. ^ Sumathi Reddy, When Daydreaming Becomes a Problem, wsj.com, ‏9 במאי 2016
  60. ^ David Robson, ‘I just go into my head and enjoy it’: the people who can’t stop daydreaming, The Guardian, ‏28 באוגוסט 2022
  61. ^ Maladaptive daydreaming: What it is and how to stop it, Harvard Health Publishing, Harvard Medical School
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חלימה_בהקיץ_חריגה&oldid=39412351"