חיסלה סונליין
אנה חיסלה וויברדינק-סונליין (בהולנדית: Anna Gisela Söhnlein; 3 באוקטובר 1921, סנטיאגו דה צ'ילה - 16 בנובמבר 2021) הייתה מצילה הולנדית של יהודים במהלך הכיבוש הגרמני של הולנד במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סונליין נולדה בסנטיאגו דה צ'ילה בשנת 1921. אביה הגרמני היה מהנדס מכרות שחי עם משפחתו בבוליביה. מכיוון שלעיתים קרובות יילודים בבוליביה לא שרדו בגובה רב, האירופים נסעו לסנטיאגו דה צ'ילה כדי ללדת, שם נולדה חיסלה. אביה נפטר ב-1925 כשהייתה בת ארבע ואמה עברה להולנד עמה ועם אחיה. משנת 1939 התגוררה המשפחה באוטרכט. באותה שנה החלה סונליין ללמוד משפטים באוניברסיטת אמסטרדם.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סונליין הפכה לחברה באיגוד הסטודנטים של אמסטרדם (Amsterdamse Vrouwelijke Studenten Vereniging (AVSV)) ולאחר תחילת המלחמה חיפשה מקום מגורים באמסטרדם. אכסניית הסטודנטים שבה התגוררה הייתה מול משרד הגסטפו, והיא שמעה אנשים צועקים בלילה. עמית סטודנט שהתגורר באותה אכסניה הביא את חיסלה סונליין במגע עם קבוצת הסטודנטים של אמסטרדם (Amsterdamse Studenten Groep).
משנת 1942 ואילך נאספו היהודים בתיאטרון ההולנדי לגירוש, והילדים הקטנים שוכנו במעון ממול, בנפרד מהוריהם. ארבע קבוצות של סטודנטים הבריחו את הילדים מהמעון ולקחו אותם למקומות מסתור. הילדים הועברו מהמעון במיכלים, למשל תיקי גב וכדי חלב. הרגעים בהם חלפה החשמלית ומאבטח התיאטרון לא ראה את דלת הכניסה של המעון נוצלו להבאת ילדים למקום מבטחים. בתחנות הרכבת באמסטרדם ובאוטרכט קיבלו את הילדים סטודנטים אחרים.
מאחר שאביה החורג של חיסלה סונליין עבד בחברת הרכבות, הצליחה סונליין לנסוע ברכבת בחינם והפכה למקשרת בין קבוצת הסטודנטים של אמסטרדם לבין ועדת הילדים של אוטרכט. היא אספה את הילדים באמסטרדם ולקחה אותם ברכבת למקומות מסתור ברחבי המדינה, כולל פריסלנד ולימבורג. היא עבדה עם הטי פאוטה.
חלק מהילדים הוכנסו לבית באחוזת דה-זונבנדה בסינט-מיחיילסחסטל (Sint-Michielsgestel), אך מתנגדי הנאצים החלו לפקפק באמינותם של בני הזוג שבידם הופקדו הילדים. הטי פאוטה וחיסלה סונליין נסעו לסינט-מיחיילסחסטל ביוני 1943 ולקחו איתם את הילדים בטענה שהם רוצים לטייל, אבל למעשה נסעו עם הילדים לאוטרכט. אז הגיעה לאחוזה קבוצת של ארגון ההתנגדות לנאצים Oranje Vrijbuiters כדי לחסל את בני הזוג. הגבר נהרג והאישה נפצעה. היא הזעיקה את האס דה והודיעה להם על כתובתם של הסטודנטים.
למחרת, הטי פאוטה הגיעה לאסוף את אופניה בסינט-מיחיילסחסטל, אבל אנשי אס דה חיכו לה שם. לאחר יום נעצרה חיסלה סונליין. שתי הנשים נלקחו למחנה הארן (Haaren) ולאחר שישה חודשים למחנה פוכט. בספטמבר 1944 גורשו לראוונסבריק, שם נאלצו לעבוד בעבודות כפייה עבור סימנס. בפוכט וגם בראוונסבריק הן עזרו לחבריהן האסירים ועודדו אותם. זמן קצר לפני תום המלחמה הן הוצאו ממחנה הריכוז על ידי הצלב האדום השוודי. חיסלה סונליין חזרה הביתה דרך שוודיה בספטמבר 1945, והטי פאוטה - כמה חודשים לאחר מכן.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר המלחמה סיימה חיסלה סונליין את לימודי המשפטים באמסטרדם ונישאה לאטה וויברדינק (1917–2006), שהיה אסור ארבע שנים במחנות ריכוז. בשנת 1988 סונליין והטי פאוטה (1918–1999) קיבלו את אות חסידי אומות העולם מיד ושם.
לרגל הצגת הספר Women of Vught (Hans Olink, 1994) באנדרטה הלאומית פוכט, יצא לאור ספר השירים Hoor de vrouwen zingen ("שמעו את הנשים שרות") ובו טקסטים של שירים שחיסלה סונליין והטי פאוטה כתבו במהלך השבי, עם הקדמה מאת המלחין מריוס פלוטהויס. בשנת 1998, סונליין, פאוטה וליאוני אוברגור היו מעורבים בהקמת לוח הזיכרון למחנה הארן. כאשר קיבלה סונליין פיצוי מסימנס בשנת 2000, היא הוציאה את הסכום על טיול עם משפחתה "כדי לחגוג את החופש".
חיסלה סונליין מתה ב-16 בנובמבר 2021 בגיל 100.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על סונליין באתר יד ושם